משפט דומא: בן אוליאל דורש דיון חוזר בהכשרת העינויים

האסיר הלאומי, עמירם בן אוליאל שהורשע בביצוע ההצתה בדומא כתוצאה ממנה נהרגו בני משפחת דוואבשה, הגיש בקשה לבית המשפט העליון לדון מחדש על הכשרת הודאותיו שניתנו לאחר שעבר עינויים קשים.

עורך דינו של בן אוליאל, אביגדור פלדמן, המייצג אותו יחד עם עו"ד יהושע רזניק ואשר אוחיון, כותב לבית המשפט כי "מעבר לזכויות החוקתיות שנדרסו, עומדת האפשרות הריאלית מעוררת הצמרמורת כי המבקש הוא חף מפשע - כי את הפשע ביצע אחר או אחרים".

במכתב הבקשה צוטטו דבריו של בן אוליאל על התקופה שבין העינויים ועד לרגע שפגש את עורך דינו. "אחרי החקירה של העינויים עד המפגש עם עורך הדין הכל היה עייפות. אני זוכר כל הזמן בלבול, מניעת שינה, היו לי הרבה סיוטים. הייתי חולם שהשב"כ בצורה של חיות טורפות נושכים אותי".

בן אוליאל הוסיף עוד ואמר כי "כל פעם הם הראו לי שהחקירה לא תיגמר, בטוב או ברע, וכמובן שהרע זה לחזור לעינויים. זה בעצם ההישרדות.. אם הייתי חוזר בי מהגרסה הייתי חוזר לעינויים, כי כל העינויים היו בשביל הגירסה שלי.. לא ראיתי אפשרות שאני יכול לבוא ולומר שבעצם כל מה שאמרתי להם זה שקר ושהם יקבלו את זה בשתיקה בלי עינויים, בלי להחזיר אותי לעינויים. רציתי ליצור את הרושם שכל מה שאמרתי בלילה הראשון הוא אמת".

עוה"ד פלדמן תוקף את ההחלטה להכשיר את הודאות בן אוליאל, וכותב "משמעות פסק דין של בית המשפט העליון המפנה עין עיוורת כלפי השימוש בעינויים. האם לא נהפך כך בית המשפט העליון לא למגן החוקה, אלא שותף מדעת להפרה קיצונית של איסורים במעמד חוקתי".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

פלדמן מוסיף עוד ואומר כי פסק הדין שניתן על ידי השופטים ראוי לעיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים, משום שהוא מפר עקרונות יסוד של זכותו של כל אדם, לרבות החשוד בעבירות כנגד בטחון המדינה להגנה על שלמות גופו ונפשו. לדבריו, גם בית המשפט הדגיש את המורכבות שבפרשה זו בהיותה מקרה קיצון בחומרתו. "המקרה שבפנינו אכן מורכב ומעורר סוגיות משפטיות ומוסריות כבדות משקל" כתבו השופטים בהחלטתם. "אודה, ההכרעה בערעור זה אינה פשוטה ואף לוותה בהתלבטות קשה ביחס לקבילות ההודאות העוקבות. מדובר במקרה קיצון ... הן מבחינת חומרת האמצעים שהופעלו על המערער והן מבחינת השתלשלות העניינים העובדתית במהלך הימים הראשונים לחקירת המערער", הוסיפו השופטים.

בנוסף, מביאים עורכי הדין את הדברים מעדותם של שניים מחוקריו של בן אוליאל בבית המשפט המחוזי, שם הם פרטו על השימוש בעינויים ובאלימות. במהלך עדותם הודו החוקרים כי היה שימוש באלימות כלפי בן אוליאל. אחד החוקרים אמר בעדותו, כי מטרת הסטירה שחטף בן אוליאל באחת מחקירותיו היא לאו דווקא הכאב שחש מי שהוטחה הסטירה בפניו, אלא הכרת המעונה כי חקירה של שאלות ותשובות יכולה להפוך פתאום ללא אזהרה לסטירה המוטחת בפניו. חוקר נוסף הודה אף הוא בחקירה תחת עינויים, תוך טענה שההודאה של בן אוליאל ניתנה אחרי זמן מה שעבר בין החקירות.

בסיכום הדברים כותב עו"ד פלדמן דברים קשים על מערכת המשפט אם פסק הדין המתיר עינויים יוותר על כנו "פסק הדין סוטה באורח קיצוני מעקרונות יסוד של המשפט הישראלי, מעקרונות ההופכים את המשפט ממערכת שרירותית חסרת נשמה ערכית, של הוראות ואיסורים, למערכת חוקתית המסווגת זכויות יסוד ומעניקה להם מעמד חוקתי עדיף. העדפה מוחלטת של חקר האמת לכאורה בכל אמצעי בכל שיטה מדרדרת מערכת משפט למשפט של ארגון פשע נטול סייגים וממגבלות."

עוד נכתב בסיכום כי אין כל ראיה הקושרת את בן אוליאל למעשה מלבד ההודאה אשר הוצאה בעינויים "הסתמכות בית המשפט על עובדות מוכמנות, אינה משכנעת כלל. נזכור, המבקש היה נתון לחקירות שב"כ, לא מתועדות, לא מצולמות, בהעדר אפשרות מפגש עם עורך דין ואין לדעת איזה מידע זרם מן החוקרים למבקש. מול הפרטים המוכמנים, עומדות עדויות האומרות כי יותר מאדם אחד השתתף ברצח, הנחה שגם שרות הבטחון הכללי שותף לה, ראיות אחרות מצביעות על כך שמחולל הפשע לא היו יהודים, העובדה היא כי אין להודאה כל תמיכה חיצונית, הכתובת שנרשמה במקום אינה בכתב ידו של המבקש, עקבות הרגליים אינן תואמות את נעליו, אין ראייה פורנזית הקושרת אותו בדרך כל שהיא לזירת הפשע הנורא", נכתב.\

לקראת סיום כותב עו"ד פלדמן פסקה בנימה אישית "לחתימת הבקשה הערה אישית: הח"מ ייצג את הועד נגד עינויים, בשנת 1994, ייצג את לשכת עורכי הדין כידידת בית המשפט בפרשת יששכרוב והופיע בתיקים ביטחוניים שעסקו בחקירות השב"כ כתיקו של מחבל הפיגוע במלון פארק אל סיד, המוזכר בפסק הדין. והנה המבנה החוקתי שנבנה לבנה אחרי לבנה, המורכב מאיסור מוחלט על עינויים וכלל הפסילה הפסיקתי וסעיף 12 לפקודת הראיות, מתמוטט מול עיני. בית המשפט מעניק לשב"כ כרטיס פתוח להמשיך לענות ובלבד שיצליח לשכנע כי באופן שאין לו הסבר ולמרות הזיקה לאמצעים הפסולים, הצליח הנחקר להחזיר אליו רצון חופשי משוחרר מהשפעת העינויים".

כאמור, את הבקשה לדיון בהרכב מורחב חתם עו"ד פלדמן כשהוא טוען כי "מעבר לזכויות החוקתיות שנדרסו, עומדת האפשרות הריאלית מעוררת הצמרמורת כי המבקש הוא חף מפשע, כי את הפשע ביצע אחר או אחרים".