ההר הטוב והלבנון: להכיר את לבנון - רקע גיאוגרפי

יחידות הנוף המרכזיות

לבנון מורכבת מ-4 יחידות נוף מרכזיות. וממערב למזרח: מישור החוף, הר הלבנון המרכזי, בקעת הלבנון והרי מול הלבנון. 

1. מישור החוף - מישור החוף בלבנון אינו רציף. בדרום ישנו מקטע צר של מישור החוף צור-צידון עד לשפך נהר האוואלי לאורך 50 ק"מ שרוחבו המירבי אינו עולה על 1.5-2 ק"מ. משם צפונה ישנם מקטעים קצרים של מישורי חוף, המופרדים באזורים סלעיים שמשתפלים ישירות לים. על מישור החוף הערים הגדולות וערי הנמל העתיקות: צור וצידון בדרום, עיר הבירה ביירות  וגבל וטריפולי בצפון.

2. רצועת ההרים המערבית (הר הלבנון) - הרי הלבנון נמשכים לאורך 150 ק"מ מנהר אל כביר שבגבול סוריה-לבנון ועד  לאזור צידון-מרג' עיון. הם ההרים הגבוהים ביותר בלבנט (החופים המזרחיים של הים התיכון) ששיא הגובה שלהם 3088 מטר מפני הים (280 מטר יותר מפסגת החרמון).

במזרח הר הלבנון 5 קבוצות רכסים גבוהים: רכס עכר, מקמל (כולל פסגת קרנת א-סווידה הגבוהה ביותר בלבנון – 3,088 מטר), הר סנין (2,695 מטר), ג'בל אלכניסה (2,093), ורכס ג'בל ברוך. בעבר היו מכוסים הרכסים הגבוהים בארזי הלבנון. במרכז הרי הלבנון (בין ג'בל ברוך לנהר ביירות והר כניסה ) "דאהר אל ביידר" – המעבר בין ההרים שבו עוברת הדרך ומסילת ברזל מדמשק לביירות

הרי השוף -  אזור במורדות המערביים של הר הלבנון, מדרום מזרח לביירות, שבמרכזם עיר החוף דאמור הרי השוף כולל ג'בל ברוך נכבשו במלחמת שלום הגליל ע"י צה"ל שנסוג מהם  ב-1983 אל רצועת הביטחון. 

ג'בל סאפי – הר בולט דרום לבנון במחוז נבטיה, לידו הר ריחן עליו היה מוצב ריחן של צה"ל – המוצב הצפוני ברצועת הביטחון.    

רמות הליטאני - משני צידיו של הליטאני בקטעו התחתון שאחרי ברך הליטאני (המכונה קסמיה) רמת תבנין מדרום לליטני - רמת תבנין משתפעת במתינות מדרום (בינת ג'בל - 800 מטר, מרון א-ראס - 950 מטר) לצפון (אזור תבנין 700 מטר) ועד לליטני-קסמיה (כ300-400 מטר גובה), רמת נבטיה מצפון לליטני עד לנהר האוואלי. 

הגליל העליון הלבנוני - הגבול בין ישראל ללבנון מחלק את הגליל העליון לא באופן טבעי, כך שהגליל העליון למעשה ממשיך צפונה, הראס ביאדה במערב (אחרי "סולמה של צור") וואדי סלוקי/בידה שתוחם את הרי נפתלי במזרח. באזור הגבול בין ישראל ללבנון הזה היו כפרים שנעקרו במלחמת השחרור (שבעת הכפרים) והיו בעצם רצף בין כפרי דרום לבנון לכפרים באזור הר מירון. 

3. בקעת הלבנון - בקעת הלבנון המוזכרת בתורה נמשכת מאזור מאגר קרעון (המלאכותי) בסכר שעל נהר הליטאני  (כ-25 ק"מ צפונית ל"ברך הליטני"), ועד לשטח סוריה לאורך כ-120 ק"מ ברוחב של בין 5 ל-15 ק"מ. ובה שתי הנהרות הגדולים: הליטאני (הזורם דרומה) והעאסי (הזורם צפונה ונשפך בטורקיה), היוצאים לשני הכיוונים מאזור העיר הקדומה בעלבכ. בקעת הלבנון היא בקעה גבוהה (מכ-800 בדרום ועד 1160 בשיא הגובה).  העיר המרכזית בבקעת הלבנון היא זחלה שנמצאת מזרחית לביירות (70 ק"מ צפונית למטולה)  בין עמק החולה לבקעת הלבנון חוצץ "סף הבקעות" - איזור הררי שקוטע את רצף העמקים בקצהו הדרומי מרג' עיון, והשלוחות של אל ח'יאם ומטולה.  

4. רצועת ההרים המזרחית (מול הלבנון) - תחילה בדרום בהר החרמון, והמשכו בהרי "מול הלבנון" שביניהם עמק שבו עובר כביש דמשק-ביירות וממנו יוצא נהר ברדא (אמנה) מזרחה לדמשק. הר החרמון נמשך לאורך 55 ק"מ, הרי מול הלבנון אורכם 80 ק"מ. ההרים כמעט ואינם מיושבים. במורדות הצפוניים של הר חרמון הלבנוני העיירה חצאביא ומקורות החצבאני. כנראה שבתנ"ך הכינוי "הר חרמון" מתייחס לכל רכס הר חרמון.

נהרות לבנון

מקורות הירדן:  ה"וזאני" - מקור המים היחיד של החצבאני (נחל שניר) בגבול ישראל-לבנון חיזבאללה וממשלת לבנון הקימו מפעל שאיבה כדי להטות את מי הוזאני לצורכיהם, ונחל עיון שזורם בבקעת עיון (מרג' עיון) 7 ק"מ עד כניסתו לשטח ישראל סמוך למטולה. אנשי חיזבאללה היטו גם את מי נחל עיון, כך שחלקו הישראלי יבש בחלק ניכר של השנה.

נהר הליטאני - אורכו של הליטני כ-170 ק"מ, מוצאו בבקעת הלבנון במעיינות נבע א-ליטני מערבית לבעל-בק משם הוא זורם דרום-מערב ומנקז מי מעיינות רבים,  עד ברך הליטאני  (כ-3 ק"מ צפון מערב מהליטאני), מברך הליטאני פונה הליטני בזווית חדה ונשפך מערבה לים התיכון מצפון לעיר צור, חלק הליטני שאחרי ה"ברך" נקרא גם "קסמיה". לפי זאב וילנאי הליטני הוא "הנהר" המוזכר במסכת חלה כגבול עולי מצרים, לעומת זאת פרופ' יהודה אליצור חלק עליו וטען שהנהר הוא נהר פרת, 500 ק"מ צפונה, לפי יהודה אליצור גבול עולי בבל הגיע עד הליטני.

נהר הזהראני נהר בדרום לבנון שמוצאו מג'בל ריחן (שם היה המוצב הצפוני ביותר של צה"ל ברצועת הביטחון)  אורכו 25 ק"מ. הזהרני נשפך לים התיכון דרומית לצידון, וזורם רק בחודשי החורף. הזהרני נקבע בתוכנית המקדימה למבצע שלום הגליל כקו שאליו יורחקו המחבלים מדרום לבנון

נהר האוואלי - נשפך לים התיכון מצפון לצידון, ומנקז את החלק הדרומי-מזרחי של הרי השוף ומזרח הר הלבנון. אורכו 48 קילומטר. כיום חלק מהמים הזורמים בנהר הם הטיה של מי הליטני כחלק מפרויקט "מנהרת מרכבה" - מפעל תחנות כוח לייצור חשמל. קו נהר האוואלי שימש במשך שנתיים בין 1983-1985 כקו של כוחות צה"ל בלבנון מלאחר שנסוגו מהרי השוף ומאיזור ביירות בסיום מלחמת שלום הגליל ועד להקמת רצועת הביטחון.

נהר דאמור - מוצאו מצידו הצפוני של ג'בל ברוך שבהרי השוף. הנהר זורם מצפון לכביש החוצה את הרי השוף  דרך דיר אל קמר,  ונשפך אל הים התיכון  מדרום לעיירה דאמור כ-20 ק"מ דרומית לביירות

נחל ביירות –  מנקז את הרי הלבנון מזרחית לביירות ונשפך לאחר כ-20 ק"מ בביירות (כים עובר בתעלה בין חלקי העיר)

נהר אבראהים - מוצאו ממערת עפקא בהרי הלבנון בגובה של כ-1,800 מטר, ויורד בתלילות  30 ק"מ  עד שנשפך לים התיכון בעיירה "נהר אבארהים"  דרומית לעיר החוף גבל. כ-20 ק"מ צפונית לביירות.

נהר אלכלאב – אורכו כ31 ק"מ והוא נשפך לים התיכון דרומית  לג'וניה, הנהר מפריד בין נפת קסרואן לנפת מתן, באפיק הנהר האתר התיירותי מערת ג'עיתא – מערה בת שתי מפלסים באורך 9 ק"מ שבה זורמים נחלים ואגמים, נהר אלכלאב מוזכר בספרות מבקרים יהודיים כאתר שהגיעו לראותו.

נהר קדישא (אבו עלי) זורם לאורך כ-45 ק"מ בעמק ששימש נזירים נוצריים  עד נשפך סמוך לטריפולי בצפון לבנון.

נהר אל כביר -  בגבול סוריה לבנון, יש שזיהו באזור נהר אלכביר את קצה גבול א"י עפ"י פרשת מסעי, ובתקופה היוונית שימש קצה האימפריה הסלווקית

אורנטוס (עאסי) - נהר שמתחיל בבקעת הלבנון קרוב למקורות הליטני מצידו השני של קו פרשת המים וזורם צפונה, אורכו 620 ק"מ רובו בסוריה, ומשם ל"ברך" משלו כשהוא נשפך לים התיכון בחופי טורקיה. במקום שלפי דעות שונות הוא הגבול הצפוני של ארץ ישראל בגבולות מסעי.

הדרכים המרכזיות בלבנון

כבישי רוחב מרכזיים בדרום לבנון: (מדרום לצפון)

1. "כביש הדרום":  עובר סמוך לגבול עם ישראל ומקביל ל"כביש הצפון" שלנו הכבשי עובר מנאקורה דרך עייתא א-שעב וראמיש ומשם לבינת ג'בל. 
2. כביש צור-תבנין -  יוצא מצור לכיוון דרום-מזרח דרך כפר קאנא-צדיקין וכפרא.
3. כפר באדא – נבטיה: יוצא מכפר באדא במישור החוף (כ-13 ק"מ צפונית לצור) 
4. נבטיה-זהרני: מנבטיה אל שפך הזהרני 
5. נבטיה - מרג' עיון: הכביש יוצא מנבטיה מזרחה למרג' עיון וחוצה את הליטני בגשר חרדלא משם ניתן להמשיך דרומה למטולה, או צפונה למרג' עיון והלאה לכביש הבקעא.
6. צידון – בקעא: הדרך הראשית מהעיר צידון לבקעא עוברת דרך העירה ג'זין במורדות המערביים של ג'בל ברוך, מג'זין ניתן לרדת דרומה ולהתחבר לכביש המגיע מנבטיה ומתעקל ויורד לבקעה. 
7. כביש רוחב הר הלבנון,: יוצא מכביש החוף דרומית לדאמור דרך דיר אל קמר בהרי השוף-מרכז הר הלבנון ומשם יורד לבקעת הלבנון
8. כביש ביירות-דמשק: כביש בינלאומי כ-60 ק"מ צפונית למטולה, עובר דרך בחמדון-שתורא-ענג'ר ועד למעבר הגבול. 

כבישי אורך מרכזיים בדרום לבנון  (ממערב למזרח)

1. כביש חוף (E1): ממשיך את כביש החוף הישראלי מנאקורה – צור - צידון - ביירות ועד הגבול עם סוריה.

2. הכביש מבינת ג'בל לנבטיה: עובר במרכז הגליל הלבנוני דרך  בינת ג'בל- בית יהנון – והעיירה תבנין ממנה הכביש  חוצה את הליטני בגשר עקיה כ-20 ק"מ מזרחית לחוף הים, ומשם לנבטיה. אחרי נבטיה הכביש ממשיך לכיון צפון מזרח ומתחבר עם הכביש המגיע מצידון-ג'זין ויורד לבקעא אל אגם קרעון.

3. כביש הבקעא (מערבי): עובר בבקעת הלבנון מערבית לליטני. תחילתו מכביש שמגיע מצפון מכביש צידון-ג'זין ומדרום מנבטיה משם הוא יורד לבקעא ויוצא צפונה,עד לשתורא שעל כביש ביירות-דמשק. משתורא הכביש ממשיל לזחלה ,בעל בכ  ועד הגבול עם סוריה (דרומית לאגם קרעון שבליטני הכביש מתפצל לשניים ומתאחד שוב בכביש ביירות-דמשק).

4. כביש הבקעא (מזרחי):  הכביש שמגיע ממרג' עיון שבדרום עוברך דרך ראשיא ומגיע לענג'ר שנמצאת על  כביש ביירות דמשק משם הוא משתלב עם הכביש המערבי. 

6.  בינת ג'בל-קליעה: בצידו הלבנוני של רכס רמים עובר דרך מיס אל ג'בל-כפר חולא-מרכבה וכפר כילא.

מחוזות לבנון 

מדינת לבנון מחולקת ל-8 מחוזות שכל אחד מהן מורכב מספר נפות: מחוז עכאר, מחוז צפון בלבנון שבירתו טריפולי, מחוז בעלבכ-הרמל שבירתו בעל בכ.  מחוז ביירות. מחוז הר הלבנון שבירתו בעבדא. מחוז אל בקעא שבירתו זחלה. מחוז נבטיה. ומחוז דרום לבנון. מתוכם 2 מחוזות נמצאים בדרום לבנון – מדרום לנהר האוואלי: מחוז נבטיה ומחוז דרום לבנון. מחוז דרום לבנון נמצא במערב וכולל את נפות צור צידון וג'זין, מחוז נבטיה נמצא יותר בצד המזרחי וכולל את נפות בינת ג'בל, תבנין, מרג'עיון וחצאביא

קו הגבול הנוכחי בין ישראל ללבנון

לסיום, כדי להכיר קצת יותר טוב נעשה סיור קצר על קו הגבול הנוכחי בין ישראל ללבנון, קו גבול שכאמור נולד כתוצאה מהסכמי "סייקס-פיקו", ושופץ מעט לאחר הכללת אצבע הגליל בשטח המנדט הבריטי, קו הגבול הזה שסמוך אליו נבנו ונחפרו עמדות ובסיסי חיזבאללה נקבע במקום בעייתי ביותר להגנה המאפשר לגבעות בלבנון לשלוט על ייושבי הצפון. את הסיור נתחיל ממזרח למערב – מהר דוב ועד לראש הנקרה.

הר דוב - הר דוב (כתף שיאון) הוא שלוחה מערבית של החרמון שנמצא בגבול בין שטחי הגולן ששוחררו במלחמת ששת הימים ללבנון, את שטח זה הפך נסראללה לשטח מריבה על "חוות שבעא" - שטחים חקלאיים של העיירה שבעא שבדרום לבנון שהוא טוען ששייך ללבנון, בדרומו הר הבתרים שם לפי מסורות שונות היה מעמד ברית בין הבתרים, בהמשך להר דוב הכפר עג'ר צפונית לתל דן שהיה בגבול סוריה-לבנון ומלאחר הנסיגה בלבנון הגבול מחלק אותו לשניים. בצידו הלבנוני  של ההר - על מורדות החרמון המערביים כפר שובא שהוא חלק מ 7 כפרי "עקרוב"

מרג' עיון – עמק עיון יושב מול חלקו הצפוני של אצבע הגליל בקצה הדרומי של "סף הבקעות", ומזרחית לברך הליטאני. ממערב לעמק העיירה מרג' עיון על השלוחה שבצידה השני הליטאני, ממזרח שלוחת אלחי'אם שבצידה השני החצבאני ומדרום: שלוחת מטולה, שבינה ובין אלחי'אם זורם נחל עיון.  

רכס רמים - הנמצא בצידו המערבי של "אצבע הגליל" חצוי באמצעו בגבול בין ישראל ללבנון. חלקו המזרחי לכיוון עמק החולה, וחלקו המערבי לכיוון שטח לבנון. עליו מספר יישובים יהודיים: משגב עם, מרגליות, מנרה ויפתח (מצפון לדרום). בצידו הלבנוני: חולא, מרכבה, מיס אלג'בל. על רכס רמים בהר שנאן ציון המיוחס לרב אשי ורבינא. ממערב לרכס רמים, בינו לבין רמת תבנין – ואדי דובה/סלוקי שזורם אל הליטאני.  

בקעת קדש - בהרי נפתלי מדרום לרכס רמים, במערב הבקעה תל קדש.  והר מלכיה, עליו היישוב מלכיה. במלחמת העצמאות התנהלו בכפרים הערביים מלכיה וקדש שחלשו על הבקעה משמת מעבר נוח מלבנון לישראל

רמת יראון וברעם - ממשיכים את הרי הגליל העליון כהמשך להרי מירון-צפת - כהמשך אליהם הרי הגליל העליון הלבנוני מארון א-ראס ובינת ג'בל, לכיוון רמת תבנין. ממזרח: יובלי נחל דישון, משמאל: בקעת ראמיש שבלבנון.

סולם צור  - רכס שיורד מהרי הגליל העליון לים התיכון, על שדרת הרכס עובר הגבול בין ישראל ללבנון, במערב: ראש הנקרה ואל נאקורה. במזרח שלוחת חניתה (ושלומי) ושלוחת אדמית. מביניהם ואדי קטעייה לכיוון לבנון-צפון. ונחל חניתה דרומה  בשטח לבנון על הרכס: הכפר עלמא א-שעב, ומורדות לבקעת צור.

נחל בצת - בקעת שפע הוא הנחל המרכזי ממזרח לרכס סולם צור, המגיע מאזור עייתא א-שעב בלבנון דרך זרעית ושומרה, מזרחית לו זורם יובל נוסף: נחל שרך