על העובדות אין בכלל וויכוח: מאות משפחות משבט אל עזאזמה, השתלטו על חלקה בת כאלפיים דונם (!) בבעלות יהודית פרטית ליד קיבוץ רביבים, שנרכשה לפני עשרות שנים, ובנו במקום מאות בתים בלתי חוקיים. לאורך השנים טענה המדינה כי היא מנסה להגיע להסדר עם הפולשים והציעה לכל אחד מהם מגרש של חמישה דונם (!) ביישוב קבע שהוקם עבורם בסמוך, אבל בפועל, שום דבר לא קרה. בעלי הקרקע ותנועת רגבים עתרו כעת מחדש לבית המשפט, לאחר שהצהרות המדינה התגלו כריקות מתוכן.
הכל החל כאשר בשנת 1995 נדדו בני השבט לתחומי מועצת רמת נגב, והקימו מקבצים בלתי חוקיים ליד קיבוץ רביבים. על בסיס החלטת ממשלה, בשנת 2003 'הולבן' השטח, והוכר למפרע כיישוב בשם ביר האדאג'. המדינה השקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.
למרות שלתושבים הבדואים הוצעו פתרונות זמינים וחוקיים ביישוב המוסדר, לאורך השנים נבנו מאות בתים ללא היתר בתוך החלקה הפרטית בבעלות יהודית – הנמצאת מחוץ לתכנית המתאר של היישוב.
אשר אורנשטיין, אריה גולובנציץ ואברהם גולובנציץ, חלק מבעלי הקרקע אותה רכשו אבותיהם לפני עשרות שנים, עתרו בשנת 2013 יחד עם תנועת רגבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה כי לאור היסוד החוקתי של זכות הקנין, ייקבע מועד אחרון בו המדינה תפנה את הפולשים משטחם. המדינה הצהירה בפני בית המשפט כי היא מנהלת משא ומתן לפינוי בהסכמה מול מאות משפחות שקיבלו הצעה נדיבה של פינוי-פיצוי. לכל משפחה הוצע לקבל בחינם מגרש בגודל חמישה דונמים (!) ביישוב ביר האדאג' הסמוך, לצד פיצוי כספי על המבנים הבלתי חוקיים.
לאור הצהרת המדינה, כי הליכי ההסדרה מתקדמים בקצב משביע רצון, סבר בית המשפט המחוזי כי אין צורך לקבוע לוחות זמנים להשבת הקרקע לבעליה ודחה את העתירה. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו בעלי הקרקע, ואלו נאלצו להמתין ולסמוך על הצהרות המדינה.
אלא שבמהלך השנים האחרונות, לא זו בלבד שהליך ההסדרה ופינוי הפולשים כלל לא יצאו לפועל, אלא שבמהלכן אף נוספו עוד כ200 מבנים בלתי חוקיים בשטח הפרטי. בשנה שעברה הצהיר ראש הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, בפני בעלי הקרקע ותנועת רגבים, כי "לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד התושבים וחוסר רצונם להגיע להסדר הסתיימה פעילות ההסדרה של הרשות".
ואם לא די בכך, הרי שהמועצה האזורית 'נווה מדבר', גוף ציבורי ממלכתי, סללה לאחרונה כביש בלתי חוקי באורך קילומטר וחצי בתוך החלקה הפרטית. כעת הגישו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים עתירה מחודשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מאחר והמדינה עצמה לא עמדה בהתחייבותה, לצד תביעה אזרחית לסילוק יד מול מועצת "נווה מדבר".
"חוסר האכיפה והמעש שהפגינה המדינה לאורך השנים האחרונות, הבהירה לפולשים שהם יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם", אומר עמיחי יוגב, מנהל הפעילות של תנועת רגבים בדרום. "במספר מקרים בהם נטען שיהודים בנו על קרקע פרטית של ערבים, בית המשפט לא הסתפק בהצהרות המדינה, והורה כי על הרשויות לפעול בלוח זמנים קשיח וברור. ערך השיוויון בפני החוק מחייב, שכך יקבע בית המשפט גם במקרה הזה".
