כביש לערבים בלבד

מאז נחנך כביש עוקף אל ערוב לפני כחודשיים, מחולל מאבק על שמירת הגישה לתושבים אל הכביש הישן. מכיוון שהכביש עובר בתוך הכפר ומכיוון שיש כעת כביש חדש שנועד להחליף אותו, הופקר ציר 60 בקטע הזה לחסדי הערבים. תושבי האיזור מתלוננים על זריקות אבנים רבות ועל מסר ברור שיוצא מהצבא שאין להם מה לחפש בכביש הישן.

"כביש זה מוביל לישוב פלסטינאי הכניסה לישראלים מסוכנת" מודיע שלט בצבע אדום שהוצב על הכביש הישן. ובאמת כוחות צה"ל שעד לאחרונה היו פרוסים לאורך הציר מתחילים להתקפל מהעמדות שלהם.

"צה"ל כרגע נמצא בכביש הישן, אבל המגמה היא להעביר את העמדות משם" אומר בשיחה איתנו אביעד, תושב כרמי צור. "אין שום סיבה שיהיה כביש אחד שפתוח רק לערבים וכביש חדש בו נוסעים ערבים ויהודים יחד."

קבוצת מחאה שנפתחה ובה חברים מאות מתושבי האיזור מנסה להשאיר את הכביש פתוח גם ליהודים, אם על ידי הפגנות ואם על ידי נסיעה יום יומית בכביש. "אני נוסע כל יום לעבודה וחוזר דרך הכביש הישן." אומר לנו תושב אחר מהאיזור. "ככה אנחנו דואגים שהכביש ישאר פתוח והדרך תישאר בטוחה".

מעבר לבעיה שבהפקרת חלק מארץ ישראל לידי הערבים וההפקרה הבטחונית של השטח, ספק גדול אם הכביש החדש פותר את בעיות התנועה באיזור. "הכביש החדש הוא נהדר, אבל כל תאונה קטנה והוא יכול להחסם למשך שעות ארוכות" אומר לנו אביעד. "אין שום סיבה שאני לא אוכל להפעיל את הוויז בבוקר ועל פי המסלולים להחליט באיזו דרך לנסוע". "היתה תאונה בכביש לכיוון קרית ארבע",ה מתאר תושב אחר, "כל הכביש עומד. אין תנועה כמה שעות".

מונעים מיהודים ולא מערבים

לפני כשבוע לאחר שחיילי צה"ל חיסלו מחבל שהשליך בקת"ב בכפר, הוציא מח"ט עציון, אל"מ איתי מטק, צו שטח צבאי סגור על הציר הישן. על מנת לאכוף את הצו הציב המח"ט חיילים בתחילת הכביש ומנע מיהודים לעבור, אך הכביש נותר פתוח לערבים למרות הצו. לדברי התושבים, כח צה"ל שהיה במקום בדק רכבים עם לוחית רישוי צהובה ולא נתן ליהודים לעבור, זאת בזמן שרכבים פלסטיניים עברו בלי בידוק כלל. הצו היה למשך שתים עשרה שעות ביום שבו היתה הלוויה של המחבל. "זה חמור, ואסור בשום פנים ואופן לסגור את הכביש ליהודים", אומר לנו אליהו ליבמן, ראש מועצת קרית ארבע. "גם באופן נקודתי, בכל מצב, צריך לדאוג שהציר הזה יהיה פתוח"

כבישים עוקפים, ביטחון או הפקרות?

סוגיית הכבישים העוקפים פתוחה כבר שנים רבות בהתישבות. יש הרואים בהם ברכה בגלל הביטחון שהם מביאים ומהירות הנסיעה שבדרך כלל גוברת בזכותם, ויש שמבכים את אובדן השטחים שכרוך במעבר לכביש אחר. במקרה של כביש עוקף אל ערוב לעומת זאת, אין כמעט חולק שצריך להשאיר את הכביש הישן פתוח. זאת מכיוון שהכביש החדש קטן ואינו מספק את צורכי תושבי האיזור כבר עכשיו, וגם בגלל שהוא קרוב מאוד אל הכפר וכבר עכשיו משמש מטרה לערבים זורקי האבנים. 

תושב נוסף שדיברנו איתו מספר לנו על התחושות הקשות איתן הוא יצא משיחה עם המח"ט. "הפעם הראשונה שזרקו עלי אבנים היתה בכביש הזה" הוא מספר. לאחר שזרקו עליו אבנים בכביש הוא דיבר עם המח"ט בנסיון לשכנע אותו להגביר את נוכחות הצבא בשטח, אך יצא עם תחושות קשות. "בסוף השיחה הרגשתי כאילו אני אשם שזרקו עלי אבנים", הוא מתאר. "אני ממש מפחד שהמשטרה פתאום תגיד לי שאני בכלל לא זכאי לפיצוי על הנזק כי נסעתי במקום שאסור לנסוע בו."