כיצד מתייחסים שופטי בג"ץ לעתירות ימין?

בדו"ח חדש שהפיקה ופרסמה היום (חמישי) תנועת 'רגבים' נבחנת התייחסותם של שופטי בית המשפט העליון לעתירות השונות שהוגשו להם במהלך השנים ה'תשס"ה-ה'תשע"ג, בסוגיות הבניה הבלתי חוקית ביהודה ושומרון, בין זו היהודית לזו הערבית.

הדו"ח, שזכה לשם 'הכל מדיד', סוקר 54 עתירות שהוגשו כנגד רשויות האכיפה ביהודה ושומרון ביחס למבנים הנמצאים ללא מחלוקת בדבר היותם בלתי חוקיים, זאת בטענה כי נמנעו מלבצע את המוטל עליהן. הדו"ח מתמקד במרכיבים הפרוצדוראליים של ההליכים, אלו המתקיימים בין התובעים לבין בית המשפט עוד בטרם נבחנו הסוגיות לעומקן, ובכך משקף הדו"ח את הנוקודות המוצא ואת העמדה הבסיסית ממנה ודרכה ניגשו השופטים אל הסוגיות.

ההשוואה התבצעה בין 29 עתירות שהוגשו על ידי ארגוני שמאל שונים כנגד התיישבות יהודית לבין 25 עתירות שהוגשו על ידי ארגוני ימין כנגד בנייה ערבית בלתי חוקית. בית המשפט נותן למשיבים בכל עתירה מספר ימי תגובה תקדימית. בעתירות השמאל עומד זמן התגובה הניתן למתיישבים היהודים, על ממוצע של 23 ימים בלבד, בעוד כאשר התביעה מופנית כנגד בנייה ערבית, ניתנים לאלו 52 ימים בממוצע להגיב לטענות.

את צו הביניים נותן בדרך כלל בית המשפט עוד בטרם התבררו ההוכחות ואף בטרם הועלו הטענות. כאשר מדובר בעתירות מצד השמאל ניתנים צווי ביניים בכ-87% מהעתירות לעומת עתירות ימין, בהן ניתנים צווי ביניים רק ב-17% מהעתירות. ובמספרים: מתוך 24 עתירות שהגישו כל אחד מהצדדים בצירוף בקשה להוצאת צו ביניים, ב-20 עתירות נענה בית המשפט לבקשת ארגוני השמאל, ולבקשת ארגוני הימין נענה בית המשפט רק ב-4 עתירות.

ארגוני הימין נאלצו על פי רוב לחכות 369 ימים בממוצע עד לדיון הראשון, ולא זכו ליותר מ-1.4 דיונים בתיק בממוצע. אורך חיי העתירה, הזמן בו עמדה על שולחן השופטים טרם נסגרה, עמד בממוצע על 21 חודשים. כאשר דובר בעתירות מצד ארגוני השמאל המספרים משתנים בהרבה. ארגוני השמאל חיכו רק 250 ימים בממוצע עד לדיון (פער של 119 ימים) וזכו בממוצע ל-2.93 דיונים כאשר אורך חיי העתירה עמד על 36 חודשים.

| "התנהלות בלתי סבירה הגורמת לנזק בל יתואר"

"העובדה שבכלל הפרמטרים שנבחנו, ללא יוצא מן הכלל, נמצא יחס מפלה באופן קיצוני – יחס רציני, שלא לומר אוהד, לעתירות השמאל, אל מול יחס מזלזל, שלא לומר ציני, המופגן כלפי עתירות הימין – אינה מותירה מקום לספק באשר לאג'נדה הברורה הנושבת במסדרונות בית המשפט העליון", נכתב בסיום הדו"ח.

"המניע היחיד שביכולתו לספק הסבר לפער הזה הוא מניע אידיאולוגי-פוליטי, הרואה בשטחי יהודה ושומרון 'שטחים כבושים' ולא חבלי מולדת, במדינת ישראל 'כובשת' ולא אומה השבה לארצה לאחר אלפים שנות גלות וגואלת אותה משממונה, וב"פלשתינים" 'עם כבוש ומדוכא' ולא אויב החפץ להשמידנו ולגרשנו מנחלת אבותינו".

"אין בהסברים מקומיים כדי להניח את הדעת המוטרדת בשל התנהלות בלתי סבירה זו, הגורמת לנזק בל יתואר לשלטון החוק ולמקומו המרכזי של מוסד השפיטה בכלל, ובית המשפט העליון בפרט, בחברה ובמדינה דמוקרטית".

יהודה אליהו, מנכ"ל תנועת רגבים, מציין כי "הנתונים מעידים על מצב בעייתי מאוד. יחס מפלה של בית המשפט העליון פוגע באמון הציבור במערכת השיפוטית וגורם לנזק בל יתואר לבית המשפט העליון ולשלטון החוק. ממצאים אלו מהווים תמרור אזהרה בפני כל מי שמערכת המשפט יקרה לו. אנחנו קוראים לנבחרי הציבור ברשות המחוקקת לפעול למען איזון ראוי בקרב המערכת השיפוטית של מדינת ישראל כדי להביא לשיקום תדמיתו של בג"צ ואמון הציבור בו".