זמן קצר לאחר שהושלם ביצוע תכנית ההתנתקות וגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, יודעים לספר גורמים ברבנות הצבאית, התייצב הרב הצבאי הראשי דאז ישראל וייס בישיבת המטכ"ל בכדי להעביר שני מינויים חדשים של אלופי משנה ברבנות. מינוי אחד אושר, אולם כשוייס ביקש מהרמטכ"ל דן חלוץ כי ברצונו להעלות לדרגת אל"מ גם את סא"ל שחר מתנה, יד ימינו, ולהכניסו תחת תקן של משרת אמון, הוא התבשר כי את משרת האמון הבאה יקבע הרבצ"ר החדש. לדברי גורמים ברבנות, הודעת הפיטורין הפתאומית שהגיעה כדרך אגב היתה דרכו של חלוץ לנקום בוייס על רקע היחסים העכורים בניהם.
אם לא די בכך, מספרים ברבנות הצבאית, לוייס ההמום שיצא מהישיבה וצעד מטרים ספורים לעבר משרדו, ציפתה הפתעה נוספת. אחד מעוזריו ניגש אליו ואמר לו כי כרגע שמע בחדשות על הפיטורין והוא לא מבין כיצד מפטרים אותו כך...
"אחת הסיבות שבגללה הופתענו שהרב וייס משתף פעולה עם הגירוש, היתה מערכת היחסים בינו לבין הרמטכ"ל", מספר בשיחה עם הקול היהודי גורם לשעבר ברבנות הצבאית. לדבריו, היחסים בין השניים הלכו והידרדרו בעקבות סירובו של וייס לקדם את רב חיל האוויר למשרת אל"מ, צעד שחלוץ עוד בהיותו מפקד חיל האוויר פעל לקידומו. "הרב וייס היה 'מסנן' את חלוץ וחלוץ התרתח. היה ברור שמיד כשיגמר הגירוש והוא לא יצטרך את שרותיו, הוא יזרוק אותו מהצבא", מסביר הגורם. בספר שפרסם הרב וייס הוא מתאר את חלוץ כ"מכונה", אשר לא הזילה דמעה בזמן הגירוש, אך הסיפור הזה מעמיד באור מעט שונה את הסיבה בגינה הוא מעביר ביקורת כה חריפה על הרמטכ"ל דאז.
| "סירוב פקודה אינו במערכת הערכים שלנו"
בחודשים שקדמו לגירוש, עסקו ברבנות הצבאית בהכנות למבצע. מצד אחד בהיבט הטכני של הכנה לפינוי הקברים ואיסוף המזוזות וספרי התורה מהישובים המפונים, ומן הצד השני הכנה מנטלית ועידוד החיילים שלא לסרב פקודה.
הנה ציטוט מתוך פקודת הרבנות לגירוש היהודים מצפון השומרון: "שלב ההיערכות: יינתנו שיחות של רבנים לכוחות המשתתפים בפינוי על מנת לתת אישור רבנותי לפינוי. על כל פינוי ישוב יפקד קצין דת. דרישות: כלי עבודה לפירוק מזוזות (מברגים, פליירים * 100). יש להיערך הנדסית לאיטום בתי הכנסת או הריסתם".
תחילה הצהיר הרב וייס בראיון כי יפשוט את המדים ולא ישתתף בפינוי, וזאת בעקבות הוראת רבו הרב אברהם שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב, אך לאחר שהראיון גרר סערה ציבורית החל לסגת מעמדתו.
מי שלא חיכה להחלטתו של הרבצ"ר היה רב פיקוד מרכז הרב יהודה ויזנר, תושב מצפה יריחו שכבר ספג עוד קודם לגירוש ביקורת ציבורי על חלקו בהרס בית הכנסת בגבעת תפוח מערב וכיום הוא משמש כרב שירות בתי הסוהר. "הפקודה בפני ביצועה אנו עומדים עתה, צפויה לעורר משבר רגשי קשה אצל מי מהצדדים המעורבים", כתב ויזנר באיגרת שפרסם. "יש להבהיר לחיילים כי מעת שנתקבלה ההחלטה וניתנה הפקודה, יש לבצעה ככתבה וכלשונה בתבונה ובשום שכל. "סירוב פקודה" הינו מושג שאינו קיים במערכת הערכים שלנו כצבא...".
זמן קצר לאחר מכן חל המפנה הסופי בעמדתו של הרבצ"ר, והוא החל לפעול במרץ לביצוע חלקה של הרבנות הצבאית בגירוש, תוך שהוא עובר מבסיס לבסיס ומעודד את החיילים שלא לסרב פקודה.
"לדעתי מה שהביא את המפנה אצל הרב וייס היה מכתב שפרסם הרב יהודה ויזנר", אומר גורם לשעבר ברבנות הצבאית. "ברגע שיצא מסר ברור שכזה מתוך הרבנות הרב וייס הרגיש סופית שאין לו כח להתמודד עם הנושא הזה ושיתף פעולה עד הסוף".
שיתוף הפעולה עם מכונת ההרס המשומנת עלה לרבצ"ר בביקורת ציבורית נוקבת שעלתה לכדי כמעט חרם. הפגנות נערכו מול ביתו בגבעת שאול בירושלים הוא אף הותקף בצעקות ודחיפות בעת שהגיע לביקור בכותל המערבי של הר הבית ואף גורש מהלווית החייל יהודה גרינפלד הי"ד. מאמרים נכתבו נגד פועלו, ניסיון למנותו לרב האשכנזי של נתניה לא צלח ועד היום הוא נחשב למוקצה מחמת מיאוס בקרב חלקים רבים בציונות הדתית. בספר שכתב ניסה להצדיק את עצמו וצייר עצמו כקדוש מעונה, אך דומה שהציבור ברובו לא סלח ולא שכח.
|הכשר מוסרי לגירוש
"גם אם התנהלות הרבנות הצבאית בכל סוגיית הגירוש נבעה מכוונה תמימה, אנחנו התרענו כנגדה בכל תוקף, מפני שכך נתנה הרבנות הצבאית הכשר תורני ומוסרי לתוכניות החורבן והגרוש", אומר הרב גדי בן זמרה שפעל בתקופת הגירוש במסגרת מטה "יהודי לא מגרש יהודי".
"ברור לכולם שעיקר המאבק בתוכנית חורבן כמו שהיתה בזמן הגירוש הוא בעצם ההכרזה שאלו הם מעשים האסורים על-פי התורה, המנוגדים לערכי הצדק והיושר, מעשים לא מוסריים ולפיכך גם לא לגיטימיים. זוהי היתה הכרזתם הברורה של גדולי הרבנים, כמו הרב שפירא זצ"ל, וברוח זו חתמו אלפי אנשים על ההצהרה שלא יהיו שותפים לביצוע תוכנית שכזו במסגרת שרות מילואים וכדומה. מתכנני הגירוש חיפשו לגיטימציה למעשיהם – והם קיבלו אותה מהרבנות הצבאית".
"נקודה נוספת היא שהתנהלות הרבנות הצבאית גרמה להחלשת המתיישבים", אומר הרב בן זמרה. "הכנת התוכניות בידי הרבנות הצבאית גרמה במישרין להחלשת תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, ועמם כל הנאבקים למען ההתיישבות. הכהן "המשוח מלחמה" מחזק את לב ישראל לפני היציאה למלחמה ומזהיר אותם שלא לפחד מן האויב, ובמיוחד לא לגרום לפחד ומורך בלב האחרים, והנה באה הרבנות הצבאית ונתנה לגירוש גושפנקה רבנית שגרמה לחולשה בציבור המתיישבים כולו".
| "הרב גוגל"
גם ברבנות הצבאית לא כולם אהבו את הפעילות, עם כי מלבד הרב עמיטל בראלי, לא נשמעו קולות מחאה פומביים מקרב הרבנות. בראלי ששימש כרב חטיבה באוגדת עזה, הגיע למחסום כיסופים וקרא לחיילים לסרב פקודה ולא לחסום את הכניסה לגוש.
"מה שהפריע לחלק מהרבנים הצבאיים היה שזה נראה כאילו יש לרב וייס 'רב נח' או מה שהיום מכונה 'הרב גוגל' ", אומר אותו גורם צבאי.
"יכול להיות שיש לאדם רב לעניין איסור והיתר ורב אחר לענייני השקפת עולם, אבל כשהרב וייס זיגזג זה לא היה נראה טוב. אם הצהרת שתעשה מה שהרב שפירא אומר תעמוד בכך. אי אפשר להחליט מי הרב על פי התשובה שלו. אתה מחליט שהרב אבינר זה הרב שלך? אין בעיה, אז זה מלפני עשרים שנה ועוד עשרים שנה, ולא מאתמול עד מחר. לדעתי בעיקר מהסיבה הזו הוא גם לקה, גם אכל את הדגים המסריחים ובסופו של דבר גם גורש מהעיר ולא נשאר בתפקידו".
כתבה חד צדדית ומכוערת 4 י"ד אב תשע"ה 10:55 דעה
תוצאות חשובות 3 י"א אב תשע"ה 06:57 עקיבה
ליבי עם הרב וייס, צריך להכניס לסירה שלו... 2 ז' אב תשע"ה 23:45 צבי
מי שהשתתף בפשעף לא ישכח לו.... 1 ז' אב תשע"ה 22:23 עם ישראל