"בכיתי כל פעם מחדש"

"אני חושבת שאפשר לומר שבמפגש הראשון שלי עם אברהם, תוך כמה דקות קיבלתי החלטה לעשות עם החומרים שלו סרט. הוא סיפר לי מה הוא צילם ואחרי שראיתי 20 שניות לחצתי סטופ ואמרתי לו 'אתה עושה סרט'", כך מספרת בשיחה עם הקול היהודי אשת התקשורת הבכירה טלי בן עובדיה על המפגש עם אברהם שפירא, בן הישוב עמונה ותושב יצהר, שסרטו "זה היה ביתי", הוקרן אמש (ג') בתכנית 'זמן אמת' אותה היא עורכת בתאגיד השידור הציבורי 'כאן'.

עובדיה שימשה בתפקידי עריכה וניהול תוכן בכירים כשלושה עשורים, בין השאר בערוץ 10, ווינט, וואלה וערוץ 2, ומגדירה את הסרט, המתאר את גירוש משפחת שפירא מביתה בעמונה, הלבטים וההתמודדות, כרגע מכונן עבורה מבחינה עיתונאית.

לצפייה בסרט 'זמן אמת' בו תיעד שפירא את משפחתו בפינוי עמונה

"מבחינתי הסרט הזה הוא הזדמנות נדירה למפגש שאנחנו לא רואים הרבה בתקשורת", מסבירה בן עובדיה לקול היהודי. "כמעט כל אירוע חדשותי בכלל, ובטח ובטח אירועים שבהם מעורבים צבא ומשטרה, מסוקרים ממרחק מסויים. זאת פעם ראשונה שמצלמה ישבה בעצם בתוך הקישקע של המשפחה, והעבירה בצורה נקיה לגמרי וללא התערבות של אף אחד את החוויה הפנימית של המשפחה הזאת, שאני מניחה שמייצגת עוד הרבה משפחות".

"הסרט מעביר את הדברים בצורה מזוקקת בלי שאף אחד מתווכח איתם או מנסה לומר להם טיעונים וכחניים פוליטיים. לרגעים זו דרמה אנושית, ולעיתים פוליטית, וזה מה שעושה את זה מאוד נדיר", היא מסבירה. "הוא לוקח תמונות שכולנו ראינו, כותרות שכולנו קראנו, וקולות שכולנו שמענו, ומביא בפעם הראשונה זווית אחרת, מבפנים, בלי תיווך ובלי פרשנויות. פשוט כמו שזה"

הישג מקצועי חסר תקדים

בן עובדיה מתארת כי לצד עמדתה שבמדינת חוק יש לכבד את החוק, ובעמונה היתה בעיה חוקית, הרי שהסרט הביא אותה לבכי נוכח החוויה האנושית שהוא מעביר.

"אני חייבת להגיד שפעם ופעמיים ושלוש שראיתי את הסרט הזה פשוט בכיתי. גם כשחשבתי כבר שאני לא אבכה בכיתי פעם ועוד פעם. הדרמה האנושית מטלטלת אותך. אתה לא מסתכל על סטיקרים וקולות ומפגינים, אלא פשוט על אנשים שנפרדים מהבית שלהם, ואתה מבין את השבר הפנימי ואת הדבר הזה של להיפרד מההוויה שלך. בשבילי מבחינה עיתונאית הרגע שאתה נכנס לקרביים של המשפחה היה רגע מכונן. אני פשוט בכיתי איתם כל פעם שראיתי את הקטע שהשוטרים נכנסים אליהם הביתה. ראיתי את העיניים הקרועות שלהם וכל פעם בכיתי מחדש".

מעבר לסיפור האנושי שמביא שפירא, הרי שמדובר בהישג מרשים של סטודנט שנה א' שמגיע עם סרט לפריים טיים בטלוויזיה. לדבריה של בן עובדיה, אשר כ-30 שנה עוסקת בתחום התקשורת בכלל ובפרט עריכה וסרטי מגזין, מדובר במקרה חסר תקדים, וכי מעבר לנושא המעניין שנמצא בלב האקטואליה, הרי שגם בהיבט המקצועי הצליח שפירא, הלומד בבית הספר לקולנוע יהודי "תורת החיים", להביא הישג גדול.

"זה מאוד מאוד מאוד חריג, ואני לא רק ותיקה בשטח, אלא מי שמכיר אותי יודע שאני לא עושה פשרות במקצועיות. אני חושבת שבאמת אברהם עשה עבודה מצוינת. הוא קלט את הרגעים שיכול להיות שרק אחד כמוהו יכל לקלוט אותם. הוא הביא מסמך שמבחינתי הוא מסמך מטלטל, ואני לא חושבת שיש תקדים לזה שסטודנט שנה א' מצליח להביא סרט לפריים טיים בתכנית תחקירים. אבל באמת מדובר בעבודה נדירה שהוא עשה בשטח והוא ראוי לזה".

השינוי בתקשורת: התקרבות הדדית ומבורכת

בן עובדיה מתייחסת לשינוי שעובר על התקשורת בכלל ובפרט תאגיד השידור 'כאן' שפותח את שעריו לציבורים שקולם לא כל כך נשמע עד היום. שפירא, המתגורר כיום בגבעה ביצהר, החל את דרכו התקשורתית באתר הקול היהודי, חבר בהנהלת תנועת "דרך חיים" בראשות הרב יצחק גינזבורג, ומשמש כבמאי וצלם בחבורת הסאטירה "צבר".

"אני חושבת שאחד הדברים ש'כאן' חרטו על דגלם זה לתת סוף סוף ביטוי אמיתי לקולות אחרים שנשמעו פחות בכלי התקשורת המובילים במדינת ישראל. לא ביטוי מתחסד ולא כזה שמנסה לסמן וי, אלא ביטוי אמיתי. אני חושבת שזה דבר מבורך, ואני חושבת שעוד יותר מבורך שעובר זמן ורואים שהקולות האלו נשמעים באמת מתוך החלטה ורצון אוטנטיים. נדמה לי שמדובר בצעד אמיתי וכנה, ועד כאן הוא גם הוכיח את עצמו".

לדבריה במשך השנים לא היתה הדרה מכוונת של ציבורים מהתקשורת אלא שנוצרה קליקה תקשורתית בצורה טבעית. "אני לא חושבת שהיתה הדרה מכוונת, אלא שבאופן של ברירה טבעית, כי מרבית התקשורת שוכנת בתל אביב, וגם אנשי ימין ושטחים לא ניסו להתקרב אליה, ואיכשהוא נוצר קול אחיד.

כמובן הרשתות החברתיות עשו את השינוי האמיתי מהבחינה הזאת, אבל כבר כמה שנים שהשינוי מתרחש. בחדשות 10 שהייתי ממקימיה החלטנו באופן חד משמעי לשלב במכוון אנשים עם קולות אחרים, ולא רק הקול הכל כך קונבנציונאלי בתקשורת. נתנו לאנשים חופש פעולה ונתנו להם לשדר כמו שהם מאמינים שצריך לשדר, אבל ברור לגמרי שזה עדיין לא היה מספיק, ואני חושבת שכל זמן שעובר התקשורת לומדת לפתוח את שורותיה מצד אחד, ומצד שני גם אנשי ימין, חובשי כיפות, ואפילו חרדים מבינים שיש להם מקום, וגם הם מתקרבים. אני חושבת שההתקרבות היא התקרבות הדדית ומבורכת".