ארבעה בתים מאוכלסים במשפחות שנבנו לאחרונה בישוב שדה בעז בגוש עציון נתונים לסכנת הריסה מידית, ונידונים בימים אלו בבג"ץ. מדובר במבנים הנמצאים על אדמות סקר, ולפי התושבים מסקר שבוצע אך תוצאותיו טרם פורסמו, לא עלו טענות מצד ערבים לבעלות על הקרקע. מחר (ד'), אמורה המדינה להשיב לעתירה של התושבים אשר דרשו לעכב את הפינוי עד להסדרת המקום.
בשדה בעז מתגוררות כ-30 משפחות, והישוב הסמוך לנווה דניאל הוקם בנקודה אסטרטגית לפני כ-15 שנה. לפני מספר שנים פינה הישוב באופן עצמאי ארבעה בתים שנבנו על אדמות סקר אולם הדרך שהובילה אליהם עברה על שטח שהוגדר "קרקע פרטית", וזאת בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ.
סרטון הסברה שהפיצו תושבי שדה בעז:
כעת טוענים בישוב, כי הבתים הנוכחיים יושבים על אדמות שאין עליהן שום טענת בעלות, וכי מה שמעכב את הכרזתן כאדמות מדינה הוא הדרג הפוליטי בלבד ובראשו שר הביטחון.
"הבעיה היום זה לא שמאל ולא בג"ץ אלא הממשלה שצריכה להיות אמיצה", אומר בשיחה עם הקול היהודי גידי קלמן תושב הישוב.
לדבריו, באזור ישנו מאבק יומיומי על עתודות הקרקע, וארגוני שמאל ומדינות אירופאיות מזרימות סכומי עתק עבור ערביי האזור אשר הולכים ותופסים קרקעות סמוך לישובים, וזאת מבלי שנעשה נגדם דבר מצד רשויות המדינה.
"יש כאן השתלטות על אלפי דונמים עם השקעות של אירופאים. הם מטפסים בהר למרות שהחקלאות שלהם תמיד היתה למטה איפה שנח מבחינה חקלאית, ואתה רואה טרקטורים, באגרים, בורות מים חדשים ושתילים בכל מקום, והכל בשביל להקיף את הישובים ולחנוק אותם", הוא אומר.
"אנחנו יודעים שאין התנגדויות על הקרקע ובחתימה הופכים את הקרקעות לאדמות מדינה", אומר גידי. "יש 2,300 דונם בין נווה דניאל לביתר ללא התנגדויות. זה בתוך הגושים, וגם השמאל ואהוד ברק מדברים על גושי ההתיישבות. אין פה לא פסק של בג"ץ, לא ישוב אלים, לא אזור שרוצים לפנות בהסכם עתידי, כולם פה עושים מילואים, כולם פה עם המערכת לגמרי. אפילו אם פקח של המנהל האזרחי מגיע לתת צו הריסה נותנים לו כוס קפה. אבל גילינו כנראה שלליברמן יש הסכמה עם האמריקאים שכל בנייה חדשה הורסים מיד".
לפני כ-12 שנים התרחש בשדה בעז פינוי במהלכו הרסו כוחות צה"ל בית וארווה. היה זה הפינוי הראשון לאחר גירוש גוש קטיף וצפון השומרון, וכוחות הביטחון השתמשו באלימות קשה כנגד התושבים ותומכיהם, ולראשונה אף השתמשו ברימון גז שהושלך לתוך הבית בו שהו בני הנוער. מאבק נחוש של התושבים מנע הריסה של יסודות בית נוסף אותם תכננו הכוחות להרוס.
הפעם נראה כי התושבים לא יביעו התנגדות בשטח לפינוי, אלא יתמקדו בבנייה מחדש, אך הם מודעים לכך שבמנהל האזרחי מפרשים זאת כחולשה.
"אנחנו מצפים כי המדינה תודיע לבג"ץ שעד להסדרת המקום לא יבוצע הרס, אבל יודעים שהמתנגד הגדול של הסיפור זה המנהל האזרחי שלא רוצה לשנות סטטוס קוו בשום דבר. הם אומרים, הרי החברה האלה לא הולכים להתנגד ולשרוף צמיגים והם צודקים. אנחנו לא נרים יד על שוטר או חייל צה"ל, מבחינתנו מדים של חייל זה כמו דגל ישראל, אבל אנחנו נחושים ונבנה שוב", הוא אומר.
גידי מתאר את תפיסת עולמו, ומדגיש כי שדה בעז הוקם במקום אסטרטגי מתוך רצון לתפוס עתודות קרקע סמוך לירושלים.
"האדמות פה הן לא שלי, אני בשמחה מוכן לתת ליהודי אחר לבנות על הקרקע פה. אנחנו לא מוכרים כאן קרקעות אלא רק את מה שהישוב משקיע בתשתיות. שדה בעז זה הישוב הכי קרוב לירושלים מדרום. אנחנו שולטים פה על הציר בגובה 960 מטר. מהבית אנחנו רואים את בקבוקי התבערה כל ערב בעוקף חוסאן. זה מקום עם שליטה סופר חשובה ואתה יכול לבנות פה ישוב ענק ומסודר עם מאות משפחות, או אלפים בבנייה רוויה", הוא אומר.
"יש היום בגוש עציון מחסור דיור מטורף, והמחירים עולים וכבר דומים לירושלים. לדור השני אין איפה לגור. אז למה לשחוט אנשים במחירים? בא, קח אדמה, תעבוד קשה, עבודה עברית ותבנה בית. חרדי, חילוני, עולה חדש, אנחנו מקבלים את כולם".
