"חשים את האהבה שהארץ מחזירה אלינו"

כתבתו של אריאל דנינו (פורסם לראשונה בשבועון "עולם קטן")

שתי הדמויות החשודות התקרבו בזהירות ובשקט לעבר המטרה שלהם. אחת מהם לבושה בבגדי הסוואה, והשניה מחזיקה בידה רובה ציד ארוך. לאחר שניות ספורות הם טיפסו מעלה והשיגו את המטרה שלשמה הגיעו. בעודם אוחזים בידם את השלל, במרחק של כמה מאות מטרים משם עדן לוי מזהה את הגנבים השפלים בעזרת מצלמות שהותקנו בשטח מבעוד מועד ומתחיל במרדף רכוב ורגלי אחריהם. למרבה האכזבה הגנבים הצליחו לברוח עם השלל לתוך הכפר "קראוות בני חסן" והמרדף נעצר שם.

הגנבים מקרוואת בני חסן לא הגיעו הפעם כדי לגנוב תכשיטים או כסף מבית של אחד התושבים, אלא דבר ייחודי ונדיר הרבה יותר - גוזל של חיוויאי משמורת הטבע בנחל קנה. החיוויאי הוא עוף דורס נדיר שנמצא בסכנת הכחדה, והאוכלוסיה נמצאת במעקב על ידי רשות הטבע והגנים. "החיוויאי חוזר כל שנה לקנן באותו המקום, הנקבה מטילה ביצה אחת ודוגרת עליה במשך כחודש. הגנבים מהכפר כבר מכירים את מקומות הקינון ומגיעים פשוט כל שנה וגונבים את הגוזל." מספר עדן לוי, תושב חוות שובי ארץ שנמצאת בסמוך ליישוב יקיר. "מאז שאנחנו כאן אנחנו עובדים גם עם רשות הטבע והגנים כדי לשמור על הטבע והשמורה. כמעט הצלחנו השנה לתפוס את הגנבים, אבל הם הספיקו לברוח ממש בשניות האחרונות" הוא אומר בצער.

*******

חוות שובי ארץ ממוקמת דרומית ליישוב יקיר בשומרון, במרחק של כמה מאות מטרים מחוות יאיר הסמוכה נמצאת משאית ישנה שעברה הסבה לבית מגורים קטן ופשוט, הבית של משפחת לוי. עדן ורבקה ושני ילדיהם.

את עדן אני מכיר עוד מלפני כמה שנים, בזמן שעבדנו יחד בבניה בשומרון. משפחת לוי גם התגוררו במשך תקופה בגבעת קומי אורי וזכינו להיות שכנים למשך מספר חודשים. מקומי אורי עלו עדן ורבקה לירושלים, ושכרו דירה בשכונת שמעון הצדיק.

"תכננו לעלות לחווה ליד יקיר, אני תושב המקום ומכיר טוב את השטח ואת המציאות פה באזור שערבים משתלטים על כל האזור בבניה וחקלאות, והחלטנו לעלות לנקודה חדשה כאן כדי ליישב את הארץ. זה היה לפני שנתיים, הכל כבר היה מוכן אבל אז האירועים בשכונת שמעון הצדיק התחילו להתחמם." בעקבות פסיקת בית המשפט המחייבת את השוכרים הערבים לפנות חלק מהבתים בשכונה, ובעידוד של ארגוני שמאל קיצוני שקיימו הפגנות, התושבים הערבים של השכונה התחילו בהתפרעויות קשות במשך ימים ארוכים. באותו הזמן גם פרץ מבצע שומר החומות והערים המעורבות התחילו לבעור גם הם בהתפרעויות עצומות. עדן, שהיה לוחם בצבא ומחזיק נשק ברשיון הבין שאי אפשר לעזוב את השכונה בזמנים כאלה. "בתכלס הייתי אחראי הביטחון של השכונה. דחינו קצת את העליה לחווה ופשוט נשארנו לשמור על הבתים של היהודים בשכונה. המשטרה לא תפקדה בכלל כמו בכל הארץ, ובכל ערב עשרות ערבים היו מגיעים וזורקים אבנים, זיקוקים ומה לא."

במהלך אותם ימים, ערב אחד עדן יצא לאירוע בבית משפחת ישובייב, בדרך חזור הוא הותקף על ידי 2 מחבלים שתקפו אותו בעזרת בקבוק זכוכית גדול ושברו לו מספר עצמות בפנים. "הובלתי לבית החולים, שם טיפלו בי ואמרו שאני צריך להישאר להשגחה מספר ימים. אני לא יכלתי להישאר להשגחה כי זה פשוט אומר להפקיר את אשתי ואת הבן שלי לבד. לא הייתה משטרה ולכן יצאתי בחזרה מבית החולים עוד באותו ערב כדי לשמור על השכונה." מתאר עדן.

מספר שבועות לאחר ששככו המהומות עברו משפחת לוי לביתם החדש במשאית הקטנה, וכך הוקמה חוות "שובי ארץ". יחד עם מספר מתנדבים הם החלו לרעות את עדר העיזים ולשמור על השטח בידיים יהודיות. "תושבי הכפר הסמוך כמובן לא ממש אוהבים אותנו, ובהתחלה הם ממש עשו הכל כדי להעיף אותנו מפה." מתאר עדן. "הפרות סדר המוניות, ירי של זיקוקים וגם מטעני חבלה. רק לפני כמה חודשים תפסנו מחבל שניסה לחדור לשטח החווה. קראוות בני חסן זה כפר של חמאס, והתושבים שם מאוד קיצוניים ואלימים. אבל ברוך ה' הבהרנו להם שאנחנו כאן בשביל להישאר. היום ההיקף של ההפרות סדר והתקיפות ירד בצורה משמעותית, ואנחנו רועים בכל המרחב."

לפני מספר חודשים, בעקבות הגדילה של חוות שובי ארץ והוספה של עדר כבשים חדש, החווה התרחבה לנקודה נוספת בהמשך הוואדי. עם ציליה וגדר קטנה לדיר הם רועים כל יום במשך כ7 שעות ותופסים שטח של יותר משבעת אלפים דונם. בנוסף לואדי אל-מגור, בו רועים המתנדבים של החווה במשך כל יום ושומרים על האדמה, הפעילים של חוות שובי ארץ גם דואגים לשמורת הטבע הסמוכה, נחל קנה. שמורת נחל קנה היא בין שמורות הטבע הגדולות והיחודיות באזור השומרון, ראשיתו של הנחל באזור איתמר, והוא חוצה את השומרון ממזרח למערב. הנוכחות הקבועה של חוות שובי ארץ במקום והשליטה במרחב מועילות לטבע שנפגע מתושבי הכפרים הסמוכים. "תפסנו פה גם פגיעות בצומח, קטיף מסחרי של צמחים מוגנים כמו עכוב ומרווה. היה כאן ציד גדול של צבאים ודורבנים, וגם הגניבות של הגוזלים של החיוויאי ועוד. לאט לאט גם הטבע משתקם בזכות הנוכחות שלנו פה."

הנוכחות הקבועה של החווה מועילה גם למי שחפץ לטייל באזור בבטחה. "יש שני מעיינות יפים מאוד בואדי, אבל במשך תקופה אנשים לא היו יכולים לטייל שם כי הערבים פשוט היו משתלטים על המים ומעיפים את כל מי שמגיע. אנחנו הגענו לשם, ניקינו את האזור, נטענו עצי פרי, בנינו דק ושולחנות לרווחת המטיילים וזה כל כך ממלא את הלב לראות איך מגיעים אנשים בחופש ונהנים מטיול בארץ ישראל היפה. השם של המעיין זה 'עין משטחי', על שם הוואדי. אנחנו עדיין מחפשים שם יהודי מתאים. בינתיים עם ישראל מוזמן לבוא ולראות את היופי של ארצנו." מסכם עדן בחיוך.

**********

"עוד מעט אנחנו חוגגים שנתיים לעליה לשטח", אומר עדן. "זה מדהים לראות כמה התקדמנו. לא היה קל ועדיין יש התמודדיות לא פשוטות, אבל אנחנו ברוך ה' מחזיקים כבר שתי נקודות ומרחיבים את השטח מרגע לרגע, גם במרעה אנחנו מרחיבים את השטח וכל יום מתקדמים עוד קצת למקומות חדשים של מרעה. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו אנחנו חשים את האהבה שהארץ מחזירה אלינו, ויחד עם חוות אחרות באזור ממש מצליחים לשמור על האדמות בידיים שלנו, אנחנו מגיעים בואדי אבו-עמר כמעט עד סוף הואדי, והמטרה היא להתחבר לשטחי המרעה של חוות דורות עילית, לכיון צפון- מערב. וככה ליצור רצף טריטוריאלי חשוב בכל אזור מערב השומרון."

אבל המסירות המיוחדת של משפחת לוי ותושבי החווה לא מסתיימת כאן. "מבחינתנו, בעזרת ה' אם עוד כמה שנים אומרים לנו- 'עשיתם את העבודה, ברוך ה' אין פה בעיות עם הערבים, יש משפחות חדשות שיתפסו את השטח במקומכם' - אנחנו מניעים את המשאית ומתקדמים לנקודה הבאה בעזרת ה'. ארץ ישראל קוראת לנו ואנחנו נענים לה."