נדחתה תביעת צעירה יהודיה שהתגוררה עם ערבי בגבעה ביו״ש

תביעתה של צעירה יהודיה שתבעה תושבים מגבעה ביו״ש לאחר שסולקה ממנה בשל הכנסת ערבי שב"ח להתגורר עמה בביתה, נדחתה באופן גורף בידי בית המשפט.

לקול היהודי נודע כי פסק הדין ניתן לפני כשבוע ובו שופט בית משפט השלום בירושלים אורן סילברמן דחה את התביעה שהגישה הצעירה על סך של 1,312,385 ₪ ואף חייב אותה לשלם לנתבעים סכום של 50 אלף ₪ עבור הוצאות המשפט.

ראשיתה של הפרשה לפני כ-5 שנים, אז גילו תושבי גבעה ביו״ש כי צעירה שבנתה בית בגבעה, מכניסה למקום דרך קבע ערבי, שוהה בלתי חוקי, מהכפר רנטיס שליד רמאללה. הצעירה הכירה את בן זוגה החדש בעת שעבדה כמאבטחת באחד מיישובי יהודה ושומרון והוא עבד במקום כפועל.

התושבים נדהמו, והאירוע הועבר לטיפול המשטרה שחקרה את השניים. בהמשך, התושבים כינסו אסיפה והוציאו את התובעת מחברות באגודה השיתופית במקום, וזאת עקב אי התאמה לחברה והעובדה שעברה על החוק, הכניסה שב"ח, סיכנה אותם במתן נגישות עבורו לשני כלי נשק שהחזיקה ועוד. הצעירה נאלצה לעזוב את המקום, וכעבור תקופה אף עלה ביתה של הצעירה באש ונשרף כליל.

לטענתה בתביעה, התושבים והאגודה השיתופית צריכים לשאת בעלויות הבית שנשרף מכח חבותם לשמור על האזור, והוצאת שם רע, ובכתב התביעה טענה טענות רבות נוספות כנגד התושבים על סילוקה מהגבעה ואף טענה כי מדובר באפלייה.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

בכתב ההגנה אמרו התושבים כי "ייתכן שהצתת הבית נעשתה על ידי משפחת השב"ח על רקע כבוד המשפחה, על ידי פלסטינים על רקע לאומני או על ידי נוער הגבעות שדבר מעשי התובעת הגיע לאוזניהם". כמו כן ציינו התושבים כי התובעת ידעה "על הסיכונים הכרוכים במגורים בגבעה ועל ההצתות של הפלסטינים באיזור".

כאמור, השופט סילברמן דחה את הטענות אחת אחרי השניה, והתייחס בהרחבה לעבירות הפליליות החמורות שביצעה לכאורה הצעירה בהכנסת שב"ח, הלנתו בביתה כאשר הוא נגיש לכלי הנשק שהחזיקה ועוד.

השופט העדיף את גרסאות התושבים שגובו בראיות רבות על כך שניסו לסייע לצעירה במכירת הנכס וצמצום הנזק הכספי שלה בעקבות הפרשה.

עו״ד ברק קדם ממשרד ארבוס קדם צור אשר ייצג את הנתבעים בירך על פסק הדין הנחרץ: ״אני שמח שבית המשפט קיבל את כל טענותינו ודחה את התביעה המופרכת של התובעת שתבעה את שכניה לאחר שסיכנה את חייהם. לשונו החדה של בית המשפט בפסק דינו וההוצאות החריגות שהטיל על התובעת לטובת הנתבעים מלמדת כי בית המשפט השתכנע כי עצם התביעה של התובעת כנגד שכניה היא הוספת חטא על פשע״.