"כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם"
"וַהֲשִׁיבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם"
שחרור הגליל העליון הלבנוני בתקופה הקרובה נראה כבלתי נמנע מבחינה ביטחונית, והמציאות בגבול הצפון מוכיחה שוב כי ישנה התאמה בין מצוות יישוב הארץ לבין הצורך הביטחוני הבסיסי עבור קיום חיים בארץ ישראל. לקראת חידוש השלטון היהודי בדרום לבנון מופיע כאן מדריך בסיסי על גיאוגרפיה של לבנון, היסטוריה יהודית ונקודות ציון בגליל הלבנוני.
פרק 1: נחלת אשר ונפתלי
פרק 2: ישראל ולבנון - מיהדות לבנון ועד למלחמות לבנון
פרק 3: להכיר את לבנון - רקע גיאוגרפי
פרק 4: סודות דרום לבנון
פרק 5: אל מול אצבע הגליל
פרק 6: אל הרי הלבנון
נפת שוף נמצאת בין נהר האוואלי מדרום לנהר דאמור מצפון, ומשתרעת מחוף הים עד לבקעת הלבנון, כשהיא כוללת את פסגת ג'בל ברוך במזרח והרי השוף במערב. הרי השוף הם מרכז החיים של הדרוזים בלבנון, וחוצה אותם כביש היוצא מכביש החוף דרומית לדאמור ויורד עד לבקעת הלבנון. במבצע שלום הגליל כבשה ישראל את הרי השוף ושלטה בהם עד לאוגוסט 1983.
דאמור - עיר חוף לבנונית כ20 ק"מ דרומית לביירות, בשפך נהר דאמור.
בעקלין - עיירה (דרוזית) בהר הלבנון (כ-45 ק"מ ממטולה בכיוון צפון מערב) ששימשה בעבר כבירת האזור ובה כ-30 אלף תושבים.
דיר אל קמר - עיירה (נוצרית) בהרי השוף במרכז הר הלבנון בעיירה קבע את דירתו פחר א-דין השני, שליט לבנון. במקום היתה קהילה יהודית עתיקה ולה בית כנסת.
במשך מאות שנים קהילות יהודיות קטנות התקיימו גם בכפרים בסביבות דיר אל קמר: מח'תארה, עין קניה, עין זחלתה, ענדרה, נברך, שלפי יצחק בן צבי התקיימה קהילה יהודית במקום כבר לפני 400 שנה. בדיר אל קמר בית כנסת ששרד עד היום. בשנת ה'תר"ז הגיעה "עלילת הדם" גם ללבנון, כשהעלילו על יהודי דיר אל קמר שחטפו ילד נוצרי,. העלילה הסתיימה בטוב בין השאר אודות להתערבות השר מונטיפיורי. מתואר כי יהודי דיר אל קמר היו בולטים בהשתתפותם בהילולא במירון בגלל אופיים הצבאי.
בית א-דין - שימשה במשך שנים כמוקד השלטון של שליטי הר הלבנון ובה ארמונות מפורסמים שבנו אמירי הר הלבנון.
נפת עאליי נמצאת מצפון לנפת שוף, בין נהר דאמור לכביש דמשק-ביירות) ובה כ-200 אלף תושבים מרכז הנפה היא עיירת הנופש עאליי שבהר הלבנון.
עאליי - עיירת נופש כ-17 ק"מ דרומית מזרחית לביירות (כ-60 ק"מ צפונית מערבית למטולה), המשמשת כמרכז תיירות פופלרי. העיירה בגובה 913-1000 מטר מעל פני הים. במקום התקיימה קהילה יהודית קטנה שהיגרה עם הדרוזים מדיר אל קמר, ובמקום נבנה בשנת 1985 בית כנסת. כיום גרים בעאליי לפחות 130 אלף איש.
בחמדון - עיירת קיט בהר הלבנון בגובה 1,100 מטרים על כביש ביירות-דמשק, עד מלחמת האזרחים הייתה בבחמדון קהילה יהודית קטנה, ששלד בית הכנסת שלה שנבנה ב-1910 עוד קיים, במלחמת שלום הגליל כבש צה"ל את האזור כדי לשלוט על כביש דמשק-ביירות ושם נחטפו 6 חיילים ששניים מהם שוחררו בעסקת ג'יבריל.
נפת בעבדא כוללת את הרי הלבנון המתנשאים מעל העיר ביירות ובמרכזה העיר בעבדא, המשמשת גם בירת מחוז הר הלבנון כולו. גבול הנפה בדרום הוא כביש דמשק-ביירות הבינלאומי ומצפון נהר ביירות. האוכלוסייה מוערכת בכ-500 אלף איש, כשהאוכלוסייה הנוצרית היא הגדולה בנפה.
בעבדא - בירת מחוז הר הלבנון, לא הרחק מביירות, שבה כ-50 אלף תושבים בה ממוקם מעונו הרשמי של נשיא לבנון. כיום יש רצף בנוי מביירות ועד לבעבדא, ובעבר היתה בעיר נציגות ישראל בביירות.
נפת אלמתן בהר הלבנון נמצאת מצפון לביירות, ומגיעה מנחל ביירות בדרום ועד לנהר אלכלאב בצפון. בקצה המערבי של הנפה הר סאנין - הפסגה השנייה בגובהה בהר הלבנון, בגובה של 2,695 מטר. במרכזו העיר ג'דידה, שמורכבת מאוכלוסייה נוצרית.
ג'דידה (ג'דידת מתן) - נמצאת צמוד לביירות מצפון לעיר, בסמוך לפרוור הצפוני בורג' חמוד. יחד הם שייכים לנפת מתן שבמחוז הר הלבנון ולא למחוז ביירות.
בעבדאת - עיר נופש נוצרית מצפון מזרח לביירות באזור הקיץ בלבנון.
הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
הר סנין (Sannine) הוא ההר השני בגובהו בהרי הלבנון, וה-3 בגובהו בלבנון אחרי פסגת החרמון. ההר היה בעבר מכוסה בעצי ארזים, ובעל ה"תבואות שור" הציע שזהו "הר שיאון" המוזכר בתנ"ך, הסבר מוקשה לאור הפ"ס המזהה את שיאון עם החרמון עצמו.
העיר ביירות - בירת לבנון על חצי אי ברצועת החוף כ-50 ק"מ צפונית לראש הנקרה, ובה (כולל הפרברים) כ-2.4 מיליון תושבים. ביירות במקור היא "בארות" אחת מערי הפינקים, אך בתקופה הרומאית הפכה לעיר חשובה וזכתה למעמד של קולוניה. הורדוס בנה בה מבנים רבים ואף ערך בה משפט נגד שני בניו שהואשמו בבגידה. לאחר חורבן הבית טיטוס ערך בה קרבות גלדיאטורים ליהודים שנפלו בשבי. ב1888 הקימה האימפרייה העותמאנית "וילייאט" - יחידה מנהלית של ביירות, ומאז הפכה למרכז שלטוני.
במבצע "שלום הגליל" בחודש יוני 1982 הגיע צה"ל לביירות וכיתר אותה, ובמלחמת לבנון ה-2 הופצץ רובע הדאחייה המשמש כמרכז עצבים של חיזבאללה. בבירות היתה קהילה יהודית של אלפי תושבים, שהתגוררו בעיקר בשכונת ואדי אבו ג'מיל והחזיקו בתי כנסת בתי מדרש ובתי ספר, אבל במלחמת האזרחים עזבו רוב יהודי ביירות את לבנון. כיום הפרבר הדרומי של ביירות (הדאחייה) הוא מעוז חיזבאללה ומרכז הפעילות של ארגון הטרור. בחודש אלול תשפ"ד חיסל צה"ל את נסראללה בבונקר בביירות ותקף שוב ושוב את תשתיות החיזבאללה בעיר.
צה"ל בביירות, שלום הגליל. יעקב חזן לע"מ
מחוז 'טרי' שפוצל ממחוז הר הלבנון ב-2017. שמגיע מנהר אלכלאב ועד לנחל בייתרון.
נפת כסרואן נמשכת מנהר אלקלאב לנהר אבראהים, אוכלוסייתה נאמדת בלפחות 180 אלף שמתגוררים ב-67 יישובים, ובירתה היא עיר החוף ג'וניה. בנפה אתרי תיירות וסקי.
ג'וניה - עיר (נוצרית) מרכזית בחוף הים, כ-10 ק"מ צפונית לביירות. בעיר קרוב ל-100 אלף תושבים. העיר הייתה מרכז מסחרי חשוב עוד בתקופת הפיניקים (בית ראשון), ועם השנים מתפתח רצף בנייה מביירות עד לג'וניה.
מערת ג'יעיתא - כ-10 ק"מ מזרחית לג'וניה, אתר תיירות מפורסם של מערה ארוכה (יותר מ-6 ק"מ) שמהווה גם את מקור המים של נהר אלכלב. באזור נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים נדירים וכתובות מפורסמות.
נפת גבל היא נפה קטנה צפונית לנהר אבארהים, ובה בסך הכל כ-75 אלף תושבים. מרכזה היא העיר ההיסטורית "גבל" ויש בה כ-83 יישובים.
גבל - עיר נמל כנענית עתיקה כ-40 ק"מ צפונית לביירות, שהיתה אחת מהערים העתיקות שיושבו ברציפות. העיר מופיעה בתנ"ך בגבולות ארץ ישראל: "הָאָרֶץ הַגִּבְלִי, וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת" (יהושוע י"ג) ובתהלים. אנשי גבל השתתפו בבניית בית המקדש הראשון כחלק מ"בוני חירום", הפיפרוס שהיו סוחרי העיר מייצאים קיבל את שם העיר בעיוות קל, "ביבלוס".
נפת ראשיא נמצאת מצפונה של נפת חאצביא, וכוללת את מורדות הר הלבנון המערביים מגבול סוריה-לבנון ועד לבקעת הלבנון. בצפון הנפה מגיעה כמעט עד לכביש ביירות-דמשק, ובמרכזה העיר ראשיא.
ראשיא - (ראשיא אל ואדי) עיירה למורדות הר מול הלבנון (כ-20 ק"מ מהגבול עם ישראל בחרמון). במלחמת שלום הגליל לחם צה"ל במקום מול מערך סורי שניצב באיזור.
נפת מערב הבקעא כוללת למעשה את חלקה הדרומי של בקעת הלבנון עד כביש ביירות - דמשק פחות או יותר. האוכלוסייה דלילה מאד ובה רק כ-50 אלף תושבים ב-35 יישובים. ומרכזה גוב ג'נין.
ג'וב ג'נין - בירת הנפה הנמצאת בסוף הכביש המדגיע מצידון דרך ג'זין אל בקעת הלבנון. עיירה שבה כ-12 אלף תושבים, והיא נמצאת כק"מ מזרחית לנהר הליטני, וכ-42 ק"מ ממטולה בכיוון צפון מערב. העירה נכבשה ע"י צה"ל במלחמת שלום הגליל ולאחר הפסקת האש קו ההפרדה מול צבא סוריה עבר כשני ק"מ מצפון לעיירה.
קרעון (ואגם קרעון) - עיירה במערב הבקעא, כ-32 ק"מ צפונית למטולה. ממערב לעיירה קרעון מצוי "אגם קרעון", בעקבות הקמת סכר על הליטני שמשמש את פרוייקט ייצור החשמל "מנהרת מרכבה". צה"ל שלט באיזור ממלחמת שלום הגליל עד לנסיגה לרצועת הביטחון ב-1985.
סוחמור - עיירה על הליטני כ-7 ק"מ דרומית לאגם קרעון. במקום היה "טבח סוחמור" כשחיילי צד"ל נקמו את מות חבריהם.
סולטאן יעקב - כפר בנפת מערב הבקעא סמוך לגבול סוריה-לבנון (כ-50 מק"מ צפונית למטולה בכיוון צפון מזרח). למרגלות הכפר היה במלחמת לבנון הראשונה קרב סולטאן יעקב, בכפר מפקדות של ארגוני הטרור של החזית העממית.
כאמד א-לוז - כפר עתיק קרוב לסולטאן יעקב, על צומת הדרכים העתיקות מדמשק לצידון ומדמשק לבקעת הירדן, המוזכר בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.
נפת זחלה נמצאת במרכז בקעת הלבנון, ובה הערים המרכזיות שבבקעת הלבנון והדרכים המגיעות מביירות. הנפה כוללת גם את המורדות המזרחיים של ג'בל סנין. מספר התושבים בנפה מוערך בכ-300 אלף.
זחלה - בירת הנפה והמחוז שבה מתגוררים כ-80 אלף תושבים, נמצאת בלב בקעת הלבנון, 52 ק"מ מזרחית לביירות וכ-70 ק"מ צפונית למטולה.
כרך נוח - כפר סמוך לעיירה זחלה שהמסולמים זיהו בו את "קבר נוח", בימי הביניים היו גם יהודים שעלו למקום אותו ייחסו לקבר נוח ושם בנו.
שתורא - עיר שנמצאת על כביש ביירות - דמשק ובצומת דרכים עם כביש הבקעא, האוכלוסייה בה מוערכת בלפחות 80 אלף איש.
ענג'ר - יישוב על כביש ביירות דמשק (מזרחית לשתורא) ובו אתר מורשת עולמי. עפ"י זיהוי מקובל זוהי ממלכת כלקיס שהייתה בירת היטורים (מבניו של ישמעאל), שחלק מאנשיה התגיירו בתקופת הבית השני.
נפת בעלבכ, שמשמשת היום כמעוז לפעילות חיזבאללה ולמחסן הנשק של ארגון הטרור, מוכרת בתנ"ך כחלק מהארץ שכבש יהושע בן נון. כיום מס' התושבים בנפה המאוכלסת בשיעים תומכי חיזבאללה מוערך בלפחות 380 אלף תושבים.
בעל בכ -עיר מרכזית בבקעת הלבנון קרוב לגבול הסורי בגובה 1,170 מעל פני הים, סמוך לקו פרשת המים בין נהר הליטני לאורנטוס, בתקופת השלטון הרומי הוקמו בה מקדשים רבים והיא הוכרזה כמרכז מורשת עולמי. חלק מחוקרי ארץ ישראל ובהם זאב וילנאי זיהו בבעל בכ את "בעל גד" בבקעת הלבנון: "מִן הָהָר הֶחָלָק, הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר חֶרְמוֹן; וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד, וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם" (יהושע יא, יז). העיר נחשבת ל"עורף אסטרטגי" של חיזבאללה, ובמלחמת לבנון ה-2 ביצע צה"ל במקום מבצע של כוחות קומנדו. בפעולה נוספת נפל במקום עמנואל מורנו הי"ד. בבעל-בכ היתה קהילה יהודית גם בתקופת הגלות: בימי רבי סעדיה גאון היתה קהילה יהודית בבעל בכ, וגם לאורך ימי הביניים ישנם עדויות על יהודים שהתגוררו במקום.
לבווה - עיריה בבקעת הלבנון (כ-20 ק"מ צפונית לבעלבכ וכ-125 ק"מ צפונית למטולה). לפי חוקרים שונים מזוהה כ"לבוא חמת" המוזכר בגבולות פרשת מסעי, זיהוי שמתבסס רק על צליל השם.
ברותה – העיר המוזכרת בספר יחזקאל בגבול הארץ הצפוני, מופיעה בספר שמואל בשם "ברותי" כאחת מערי הדדעזר מלך צובה, מיקומה אינו ידוע כיום, אך היא מזוהה עם העיר הקדומה "כון" שהיתה בבקעת הלבנון. גם את טבחת, עיר נוספת המוזכרת בתנ"ך בכיבושי דוד המלך מהדדעזר מזהים כמקום בבקעת הלבנון.
קסר נבא - עיירה קטנה במורדות המזרחיים של הר הלבנון. לפני כ-30 שנה חטף כוח של סיירת מטכ"ל מהעיירה שבעומק לבנון את מוסטפא דיראני, שאנשיו החזיקו בנווט השבוי רון ארד.
נפת אלהרמל נמצאת בקצה הצפוני של בקעת הלבנון, זהו האזור העני והדליל ביותר ובה כ-25 אלף תושבים. במורדות של הפסגה הגבוהה ביותר בהרי הלבנון קרנית א-סווידה. את האזור מנצל חיזבאללה לגידול סמים.
אלהרמל - בירת נפת אלהרמל, בצפון מערב בקעת הלבנון סמוך לנהר האורנטוס, ובה כ 25 אלף תושבים כ-15 ק"מ מהגבול הסורי.
מחוז צפון לבנון
נפת עאכר - הצפונית ביותר במדינת לבנון. מגיעה מנהר אלברד בדרום ועד לנהר אלכביר שבגבול סוריה-לבנון בצפון. מרכז הנפה בעיירה חלבא שבבקעת עכאר. עכאר נחשבת לנפה הצעירה והלא מפותחת בלבנון וכיום גם מוצפת בפליטים סורים.
חיתלה – כפר קטן במחוז עאכר על הדרך המגיעה מהעיר טריפולי בלבנון לחומס שבסוריה, יש שזיהו אותו עם המקום "חתלון" המוזכר בגבולות הארץ בספר יחזקאל.
טריפולי - עיר נמל בצפון לבנון כ-65 ק"מ מצפון לביירות. זו העיר השנייה בגודלה בלבנון (כ-250 אלף תושבים). יש עדויות לקיומה של קהילה יהודית בטריפולי לפני כ-1300 שנים, לאחר גירוש ספרד הגיעו מגורשים לעיר והקהילה גדלה, אך בהמשך היא הצטמצמה וערב מלחמת העולם ה-2 היו בעיר ארבעה משפחות בלבד. בנפת טריפולי כ-300 אלף תושבים. שטח הנפה אינו גדול אך היא צפופה מאד.
נפת דניי - כוללת את רכס מקמל שבהר הלבנון ופיסת חוף מצפון לטריפולי. שטח הנפה מגיע מצפון עד לנהר אלבראד ומדרום לעמק קדישא. בנפה נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בהר הלבנון, קרנאת א-סויידה, שמתנשאת לגובה של 3,090 מטר והיא חלק מרכס מקמל. פסגת קורנת א-סוודא מזינה את נהר קדישא ממערב ונהר האורנטוס ממזרח.
נפת בשרי - שטח במערב צפון הר הלבנון שבו נמצא עמק קדישא. תושבי הנפה הם בסך הכל כ-32 אלף, והאוכלוסייה נוצרית. עמק קדישא, שבו זורם נהר קדישא (אבו עלי), שימש מקלט לקהילות נזירים נוצריים לאורך השנים בגלל הקושי להגיע למקום. מצידו השני נפת זער'תא שבה אוכלוסייה של כ-40 אלף. במקום גם שמורה שמשמרת את ארזי הלבנון. בשטח שבין שבין נהר קדישא לנהר אלג'וז בדרום נמצאת נפת קורא אוכלוסייה: כ-70 אלף ומרכז הנפה בעיר העתיקה אמיון.
נפת בייתרון בחלק הדרומי של מחוז צפון לבנון מרכזו עיירת החוף ביתרון. במחוז כ-38 אלף. בשטח הנפה פסגת הר מונטירה, אחת מפסגות הר הלבנון בגובה 2,911 מטרים. הר"ש סירלאו זיהה את "הר ההר", המציין את הפינה הצפון מערבית של א"י עפ"י פרשת מסעי, בהרים שמצפון לבתרון, זאת בניגוד לשאר הדעות שהצפינו את הגבול רחוק משם מאד.
