מבנים בלתי חוקיים שבנו ערבים בגליל - לא יהרסו

שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת אוסילה אבו־אסעד אסרה בשבוע שעבר על רשויות התכנון ועל המועצות בגליל התחתון להרוס את הגדרות של "הזולות" - מתחמי בילוי שהקימו ערבים על אדמות חקלאיות באזור כפר תבור.

בעקבות הפסיקה שיגרו ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, ניצן פלג, ראש המועצה המקומית כפר תבור, עודד הלפרין, ויו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בגליל המזרחי, אלי אבוטבול, מכתב בהול לשר המשפטים גדעון סער ולשר החקלאות עודד פורר. במכתבם ביקשו ראשי המועצות מהשרים לסייע להם בקבלת אישור מהפרקליטות להגשת ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. לדבריהם, החלטת השופטת, ולפיה גידור שטחים חקלאיים במחוז צפון פטור מהיתר, נסמכת על "פרשנות שגויה מהיסוד, עד כדי חוסר הבנת הנקרא".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי >>

במקור ראשון פורסם, כי "גורמים בכירים שעימם שוחחנו רמזו שבפני שופטת המחוזי בנצרת עמדו שיקולים לאומניים ולא משפטיים".

משתלטים על שטחיים יהודים באמצעות "זולות" בלתי חוקיות

לפני כשנה, פרסם העיתונאי יאיר קראוס תחקיר מקיף במקור ראשון, ובו חשף תופעה רחבה, שבמסגרתה ערביי הגליל רוכשים אדמות חקלאיות מבעליהם היהודים, ומקימים בתוכם "זולות" ומתחמי בילוי באופן בלתי חוקי.

על פי התחקיר, חברות נדל"ן ערביות ובעלי הון, רוכשים בסכומים גבוהים, אדמות חקלאיות מיהודי הגליל. לאחר הקניה, מחלקים הרוכשים את האדמות לחלקות קטנות, כחצי דונם לכל חלקה, ומוכרים אותן לאנשים פרטיים, רובם ערבים, והם בתורם מקימים בתוך החלקות מתחמי פנאי ובילוי. אמנם, הקמת מתחמי הבילוי על האדמות הללו הינה בלתי חוקית כיוון שייעודן המקורי של הקרקעות הוא לעיבוד חקלאי.

מלבד הטענה, של ראשי המושבות החקלאיות, כי הקמתן של מתחמי הבילוי מהווה פגיעה בנוף ובאופי של השטחים הפתוחים, נשמעה טענה מפי מספר גורמים שהתופעה נובעת ממניע לאומני, ואף עלה חשש כי ברכישת הקרקעות מידי היהודים מעורבים אילי הון ממדינות זרות, דוגמת כווית או סעודיה.

אמנם, טענות אלו, וקריאות לשמור על אדמות הגליל בידיים יהודיות, נשמעות בחשש ומושתקות באמצעות האשמה בגזענות. כך למשל, מתווך יהודי, שניסו לראיין אותו על הנושא, ביקש לדבר בקצרה ובעילום שם, כיוון שלדבריו כבר נחקר בפרקליטות בעבר בחשד לגזענות.

יש לציין, כי מלבד אדמות חקלאיות, ישנה תופעה הולכת ומתרחבת של רכישת בתים בתוך היישובים היהודיים בגליל, ולדוגמא, ב-3 השנים האחרונות עברו לגור בתוך "כפר תבור" כ-30 משפחות ערביות שרכשו בתים בכפר. ליעד כלימור, אחד החקלאים הוותיקים בכפר תבור, אמר לקראוס כי להערכתו כ-10% מהאדמות החקלאיות של כפר תבור נמכרו בשנים האחרונות לערבים. לדבריו, הערבים רוכשים את האדמות, בסכומים הגבוהים בעשרות אלפי שקלים ממחירם הרגיל, ולכן יהודים רבים מתקשים לעמוד בפיתוי.

כלימור אומר כי "בהתחלה זה נעשה בהיקפים קטנים, אבל כעת התחילה תופעה חדשה: חברות נדל"ן, חלקן בבעלות ערבית, קונות 50 דונם ומפצלות אותם בין עשרות בעלים, שכל אחד מהם מגדר את השטח שלו ובונה טרסות. עכשיו הם גם מבקשים לחלוק איתנו בהקצאות המים שלנו; בעיני המדינה הם נחשבים לחקלאים בדיוק כמונו, אף שמבחינתם האדמות הללו מיועדות לתרבות פנאי".