היחס בין העדה הדרוזית לבין מערכות החוק בישראל הוא דבר מורכב. רבים מבני העדה משרתים בצה"ל ולא מעט מהם אף נהרגו בזמני לחימה כתף אל כתף עם לוחמים יהודים. מנגד, נראה כי אכיפת החוק בתחומי הבנייה והשתלטות על אדמות בכל הקשור למגזר אינה מבוצעת בידי משטרת ישראל, ומפעם לפעם אף נשמעים דיווחים על אירועים אלימים בכפרים דרוזיים כדוגמת מהומות בפקיעין ומג'דל שמס.
לקול היהודי פנה מטייל שהתלונן על איומים מצד שומר דרוזי בקבר בשמורת הבניאס, על אף שהקבר הוא על אדמות מדינה וקדוש ליהודים כיון שעל פי המסורת מדובר בקברו של שבואל בן גרשום נכד משה רבנו.
"הייתי בטיול בצפון, ומכיוון שאני אוהב להתפלל בקברי צדיקים חיפשתי ומצאתי באטלס כרטא ששבואל בן גרשום קבור ליד השמורת טבע של הבניאס. בספר מופיע גם שהציון מוכר כקבר סולטאן אברהים הקדוש לדרוזים", סיפר לקול היהודי המטייל, איש חינוך כבן 35 מאזור חיפה.
לדבריו, כבר כשהגיע לשמורה הבין שיתכן והמקום בעייתי שכן כאשר שאל את נציגת רשות הטבע והגנים שהיתה במקום היכן ציון הקבר, היא הזהירה אותו.
"היא אמרה לי שהקבר נמצא ממש כאן בסמוך, אבל שכדאי שאזהר כי בעבר היו שם מכות עם דרוזים שמנעו כניסה למתחם", הוא אומר. איש החינוך סבר בתמימותו כי לסתם אדם המבקש בסך הכל להתפלל במקום לא יארע כל פגע ועל כן ניגש לקבר, אך שם נתקל בשומר דרוזי.
"שאלתי אותו היכן הקבר אך הוא התחיל לאיים עלי שכאן זה לא בית כנסת ואין לי מה לחפש פה. אמרתי לו שאני בסך הכל רוצה להסתכל על המקום מבחוץ אך הוא סירב גם לכך. פחדתי שלפתע יבואו עוד כמה דרוזים וירביצו לי כפי שהאחראית בשמורת הטבע אמרה לי אז פשוט חזרתי לרכב ונסעתי", הוא מתאר.
לדבריו, כאשר התקשר למשטרה והתלונן על האיומים, נאמר לו לבדוק האם המקום הוא קרקע פרטית, וכי בכל מקרה עליו להגיע לתחנת המשטרה להגיש תלונה. "איזו מן תשובה זאת? אמרתי לה שלא הגיוני שבמדינת ישראל הריבונית אני לא יכול להיכנס לקברי אבות. ואם זה קבר של דרוזי אז אסור לי להיכנס? למה ומדוע? אם הוא רוצה לבוא לקבר רשב"י אני יכול להגיד לו לא?".
"מפחדים להתעסק איתם"
מבדיקה של הקול היהודי עולה כי לא מדובר במקרה בודד. באותו המקום היה גם שער שמנע מכלי רכב להיכנס, אך הוא הוסר בעקבות התערבות של תנועת רגבים השומרת על אדמות הלאום, שכן מדובר באדמות מדינה.
גם בנבי חזורי הסמוך התנהלה מערכה שלמה לפני מספר שנים כאשר אילן מילס, יזם תושב הגולן קיבל אישורים לבנות שוק איכרים תיירותי בחניון הסמוך למתחם הקבר. הוואקף הדרוזי טען שמדובר בחילול הקבר ובמשך חודשים ארוכים מנעו דרוזים את העבודות במקום, חיבלו פעם אחר פעם בגדרות ובתשתיות והמשטרה דרשה מהיזם לחדול מהעבודות מחשש למהומות שכן פעם אחר פעם הגיעו עשרות צעירים דרוזים למתחם.
שוק האיכרים לא נבנה בסופו של דבר לאור העובדה שהמשטרה סירבה להשליט את החוק במקום ולאפשר את העבודות, והמדינה נאלצה לפצות במיליוני שקלים את היזם, שנעזר בסיוע משפטי של תנועת רגבים. ברגבים ציינו אז כי לאחר שהמתחם לא נבנה ולמרות טענתם כי דוכני מזון פוגעים בקדושת המקום, העדה הדרוזית עצמה הציבה במקום דוכנים לממכר מזון.
בעבר אירעו התפרעויות המוניות שכללו תקיפת שוטרים והצתת בתי יהודים בידי המון דרוזי בכפר פקיעין. גם במג'דל שמס היו אירועים דומים. המשטרה גילתה אזלת יד פעם אחר פעם בטיפול בתופעות הללו, כמו גם בבנייה הלא חוקית בחלק מהכפרים הדרוזים.
הנושא הפך לרגיש לאור נאמנותם של חלק ניכר מהעדה הדרוזית למדינת ישראל ושירותם בצבא. גם בתוך העדה הדרוזית ישנם הבדלים, בעיקר בין הדרוזים מרמת הגולן החיים עד לשנים האחרונות בצלה של אפשרות לחזרה לשלטון סוריה, לבין היתר.
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "חשוב שלציין שלא מדובר ב"השתלטות", שכן זהו אתר קדוש לעדה הדרוזית שהיה במקום עוד לפני אישור השמורה בתכנית המתאר המחוזית, ובכל אופן הוחרג מהשמורה.
העדה הדרוזית שמטפלת באתרים הקדושים לעדה, מסדירה את הנושא גם מבחינה סטטוטורית והגישה כבר לפני כשנתיים תכנית תב"ע לאתר זה כדי לכלול אותו כאתר קדוש. הנושא נדון כיום בוועדה המחוזית תוך בחינת התנגדויות לנושא.
לפי הידוע לנו, לא היו מקרי אלימות או איומים באזור מצד הדרוזים ובכל אופן במידה וכן אירועים מסוג זה מטופלים על ידי משטרת ישראל".
לי היה אותו דבר 1 כ"א סיון תשע"ז 18:23 יצחק