שערוריה: שטחי מרעה הועברו מקיבוץ יהודי לעבריין בדואי

480 דונם הועברו בידי רשות מקרקעי ישראל משטחי המרעה של קיבוץ מורן שבגליל לעבריין בדואי שהורשע בגניבת בקר.

מדובר בשטחים שנגרעו מאדמות מרעה שהחזיק במשך עשרות שנים קיבוץ מורן, והועברו כעת לבדואי מהכפר ואדי חמם בשם והייב להייב.

בדיקת הקול היהודי העלתה כי להייב הורשע ב-2015 בעבירות של פלישה לשדות מרעה, גניבת עדרי בקר, קשירת קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט ותקיפת שוטר, לאחר שגנב שש עגלות מחקלאי שמתגורר סמוך ליישוב חד נס. בנוסף הוא נעצר בעבר כמה פעמים, בין השאר על ידי היחידה המרכזית של מג"ב, יחידת ארז המתמחה בפשיעות חקלאיות, בחשד לגניבת בקר ועבירות דומות. תיקים אלו לא הבשילו לכדי כתב אישום.

קיבוץ מורן סבל במשך שנים מפלישות בקר, חיתוכי גדר והצתות בשטח מצד בדואים מהאזור.

אלא שבתגובה לפרסום של יאיר קראוס באתר ynet טענו ברמ"י כי "עברו של המבקש, גם בהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין זה, לא אמור להוות שיקול מכריע בקבלת החלטה כאשר יובהר כי מדובר ברועה שפרנסתו העיקרית הינה רעייה, וככל שהמדינה תדחה את בקשתו להרשאת רעייה יימצא בלית ברירה כמשיג גבול, או ללא פרנסה".

בכך בעצם מסבירים ברמ"י כי הבדואי שבמשך שנים פלש שוב ושוב לשטחי המרעה של קיבוץ מורן, מקבל את השטח כדי שלא ימשיך בפלישות..

מנהל העדר של קיבוץ מורן, אביה אלסטר, אמר ל-ynet כי "התחושות שלנו איומות, נעשה פה חוסר צדק משווע". לדבריו, מזה ארבעה עשורים שהקיבוץ חוכר מרמ"י אדמת מרעה על שטח של כ-10,500 דונם באזור הר רביד, סמוך למצפה ארבל. "הבחור הזה, שעכשיו בהחלטת המדינה יהיה השכן שלנו, התנכל במשך שנים לעדרים שלנו ושמו ידוע לשמצה בכל הגליל", האשים אלסטר. "בשנים האחרונות נשרף במפתיע המתבן שלנו, ירו על הסוסים שלנו בחווה, פגעו בגדרות, מכניסים עדרים לא חוקיים - והתיקים האלו הסתיימו בלי מציאת האשמים. במקום שהמדינה תאסוף את העדרים הפולשים, ובהם את העדר שאותו בחור מחזיק בו, ותמנע את האירוע הזה, היא פשוט מכשירה אותם ולא ממצה את הדין".

עדר הבקר של קיבוץ מורן הוקם בשנות ה-80, כשחברי הקיבוץ התבקשו לשמור על אדמות המדינה בגליל התחתון. הוא הוקם בעזרתו ובליוויו של קצ'ה (שמעון כהנר), מי שהיה לוחם יחידה 101 המיתולוגית. בענף הבקר של קיבוץ מורן מחזיקים מאז בשטחי המרעה שמוחכרים להם בחוזה מתחדש אחת לשלוש שנים, וב-2016 החליטו במנהל לגרוע 3,000 דונם מאדמותיהם לטובת שטחי חקלאות.

מקרה שבו גורעים שטחי מרעה ומעבירים אותם לאותו הייעוד לחקלאי אחר הוא חסר תקדים לדבריהם. "ברמ"י לקחו עדר מתפקד עם צמיחה, שאנחנו נלחמים בשיניים כדי להחזיק כאן ולשמור על הקרקע עבור המדינה מפלישות של מי שלא רוצה שנהיה בה, ורוצים להפוך אותו לעדר בלי היתכנות כלכלית", אמר אליסטר. "האירוע הזה הוא תחילת הסוף של הסיפור הציוני והחקלאות בהר הזה. הבחור הזה רוצה את כל השטח, כל סנטימטר קרקע, וכעת נתנו לו את דריסת הרגל. מי ששומר חוק ופועל בצורה מסודרת - מעדיפים ברמ"י לירוק לו בפרצוף".

כמו כן, קיבוץ מורן השקיע לאחרונה בהקמת גדר לאורך 1,500 מטר ובעלות של עשרות אלפי שקלים. את ההלוואה על הקמתה לקחו מרמ"י, והם משלמים עליה כחלק מחוזה החכירה. כעת הם ימשיכו לשלם על הגדר החדשה - למרות שהחלקה שהיא מגנה עליה תעבור לאדם אחר.

ההחלטה על גריעת השטח מקיבוץ מורן והעברתם לידיו של והייב להייב התקבלה כבר בדצמבר האחרון, ומאז ערערו אנשי הקיבוץ נגד ההחלטה, אך לשווא. להייב עוד לא חתם על חוזה החכירה ובפועל לא הכניס את מרעה הבקר שלו לשטח המדובר. על אף שההתנגדות לא מופיעה בפרוטוקולים של ועדת הקרקעות של המנהל, אלסטר טוען כי הסיירת הירוקה ומתכנני רשות מרעה המליצו לא להעביר את השטח, והתנגדו למהלך.

ברשות מקרקעי ישראל מסבירים כי כל בקשה שעומדת בתנאי הסף מובאת לדיון בפני ועדה ייעודית, שמורכבת מאנשי מקצוע ונציגים נוספים של גופים שונים כגון תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, התאחדות האיכרים, קק"ל, היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים ועוד. עמדת הנציגים השונים בתוך הוועדה היא סודית לכאורה, ולא ידוע מה העמדה שהביעו בנושא. ברמ"י טוענים כי "ועדה זו מתחשבת, בהתאם לנהליה, בשיקולים שונים, בין היתר בהתאמת הפעילות המבוקשת לשטח, ביכולתו של המבקש לקיים מרעה, בהיקף השטח החקלאי המוחזק על ידי המבקש, בגודל השטח המבוקש ואם ניתן לחלוקה, בקרבה גיאוגרפית בין מגורי הרועה לשטח המבוקש ועוד".

עוד אמרו ברמ"י כי "לאחר שהרועה עמד בתנאי הסף והגיש בקשה מלאה לקבלת הרשאת רעייה, הוועדה דנה בעניינו וקיבלה החלטה המאשרת הקצאת השטח למטרת רעייה לשטח מצומצם של כ-480 דונם לשנה אחת בלבד (במקום שלוש שנים בנוהל הרגיל), ותוך הצבת תנאים מגבילים (הקמת גידור חשמלי שימנע מעבר של עדרו לשטח הסמוך של קיבוץ מורן), כאשר לאחר תום תקופה זו הוועדה תבחן את המשך ההתקשרות עם הרועה בהתחשב בנסיבות בשטח.

"עוד יודגש כי לאחר הקצאת השטח להייב, קיבוץ מורן נותר עם הרשאת רעייה לשטח של 9,985 דונם. כשלקיבוץ מורן אין כל זכות קנויה להקצאת כל השטח שהוקצה לו בעבר, הואיל ומדובר בהקצאה עונתית וזמנית על כל המשתמע מכך, כאשר תפקיד הרשות היא לבחון את כלל הבקשות הבאות בפניה בזמן נתון. בהתחשב בכל האמור לעיל, עמדת הרשות הינה כי מדובר בהחלטה מנהלית ראויה הן ביחס להקצאת הקרקע להייב והן ביחס להקטנת שטח הרעייה של קיבוץ מורן".