הריצה אחר כסף וקריירה יחד עם הנגישות הטכנולוגית, מביאה את ישראל למצב בו בשנת ה'תשע"ו ההורים כמעט ולא מנהלים קשר ישיר עם ילדיהם ומשאירים את התקשורת, זו שעוד ישנה, דרך האמצעים הטכנולוגיים.
סקר שנתי של מכון אדלר מגלה, כי בני הנוער מעדיפים להתכתב עם הוריהם מאשר לשוחח איתם ישירות. תוכנת המסרים המיידיים 'וואטסאפ' היא התכנה המועדפת לניהול תקשורת בין בני הנוער להוריהם, כאשר 32% מבני הנוער משתמשים בה לצורך כך.
עוד עולה מהסקר, כי רבע מבני הנוער אינם מכירים פרטים אלמנטריים על הוריהם. 25% מבני הנוער טענו, כי הינם מכירים מעט מאוד משגרת חייהם של הוריהם, על הקריירה שלהם, על הזוגיות שלהם, ועל עברם. רבע מההורים הנשאלים העידו בהתאמה, שילדיהם אינם מכירים אותם ואת שגרת חייהם.
מהסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 300 בני נוער בגילאי 13-18 ומדגם מייצג של הורים לבני נוער בגילאים אלו, עולה כי 22% מבני הנוער מעדיפים התקשרות עם הוריהם באמצעות מסרונים (SMS) מהמכשיר הנייד, 5% מעדיפים התקשרות באמצעות דוא"ל ו-16% מעדיפים לשוחח בטלפון. רק כרבע מבני הנוער ענו כי שיחה של פנים מול פנים עם הוריהם היא הדרך המועדפת מבחינתם.
48% מההורים כמעט ולא משוחחים עם ילדיהם באופן אישי במהלך היומיום ו-40% מבני הנוער העידו אותו הדבר.
במכון מסבירים את תוצאותיו העגומות של הסקר, בהיעדרות ההורים מהבית בשל שעות העבודה המרובות בשילוב עם הנגישות הטכנולוגית.
"הנתונים חייבים להדליק נורה אדומה להורים קודם כל, אבל גם לקובעי המדיניות ולמחוקקים בישראל", אמרה אסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר. "מסתמן יחס הפוך בין העלייה בצורך של הורים ללוות, לתווך, להקשיב, להדריך לשיח ולהימצא בקרבת ילדיהם, לבין היכולת והזמינות של ההורים לעשות זאת".
"המצב הכלכלי מציב דרישות מקשות, אי שקט, חוסר יכולת למצוא משאבים לפנאי משפחתי, ולחצים שיוצרים כעסים ועצבנות בתוך המסגרת הביתית. ומנגד, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת להביא עולם ומלואו אל כף היד, אך בד בבד מייצרת סכנות ומארבים לביטחון הילדים ללא בקרה ופיקוח של מבוגרים. המציאות הזו יוצרת מעגל אכזרי של אובדן שליטה, אובדן סמכות וכבוד, ניכור ובדידות, ומצוקה שמתבטאת באלימות".
הראל אומרת, כי "ההורים חייבים להחזיר לעצמם את האחריות ולמצוא את הזמן והמשאבים להיות נוכחיים ומעורבים בחיי הילדים. המדינה חייבת לאפשר להורים ללמוד את התפקיד בכדי להיות הורים נכונים במציאות העדכנית".