יחסי הורים וילדים בעידן הוואטסאפ

בעקבות פרסום הסקר של מכון 'אדלר' בו עלו נתונים בעייתיים למדי בכל הקשור לקשר בין הורים לילדיהם בדור הוואטסאפ והרשתות החברתיות שוחחנו עם אליהו פרג'ון, שמתעסק כבר שנים רבות עם נוער ונוער במצוקה.

פרג'ון מסביר כי ההורים מסוייגים מהטכנולוגיה מאחר והם לא לגמרי מבינים אותה. "נוצר מצב שיש לדור הצעיר יתרון על המבוגרים ובשונה מהרבה תחומים אחרים בהם יש לאבא ייתרון כמבוגר, במקרה הזה הילדים יודעים יותר. הילד בלחיצה אחת עושה דברים שהאבא רגיל להסתבך איתם".

לטענת פרג'ון, המציאות החדשה יוצרת "כרסום במעמד ההורי". פרג'ון מסביר כי גם סגנון השיח ברשתות פוגע בסמכות ההורית משתי סיבות: בקבוצות הווטסאפ יש בעצם מעמד שווה לכל הכותבים וההורים מקבלים את אותו מעמד כשהם מצטרפים לקבוצת הוואטסאפ המשפחתית.

עוד מסביר פרג'ון, שבהודעה שמתקבלת במכשיר הנייד המסר לא עובר כמו בשיחת פנים אל פנים. "חסר את הרגש, את המבט, זה לא אותו דבר" אומר פרג'ון, ומספר על אמא שסיפרה לו שבנה לא מוכן לקחת פלאפון והוא מתקשר איתה רק בסמסים מחברים. "הוא מגיע הביתה פעם בכמה שבועות 'ואין לו כוח לחפירות' של ההורים שלו".

פרג'ון מציין כי גם מבחינת ההורים יש מודעות מסויימת לתופעה ולפעמים הם מנצלים את המסרונים להעברת מסר כשהם חוששים מעימות, רק כדי 'לסמן וי': "לפעמים זה באמת כדאי, יכול להיות שעדיף להעביר את המסר בצורה פחות חדה, אבל ככלל ודאי ששיטת התקשורת הזו לא מומלצת".

| אין קשר רגשי

פרג'ון מסביר כי ברשתות החברתיות אין מקום לשיח רגשי. "לדוגמא, כשאדם מעלה בעיה, תהיינה התייחסוית נקודתיות לבעיה אבל לא בממד העמוק שלה. לא סביר שמישהו ינסה לחשוב באמת על פיתרון יעיל. אפשר לראות שכשמישהו מנסה 'לחפור' קצת בבעיה מיד מסבירים לא שזה לא הקטע".

לדברי פרג'ון, סגנון האינטרקציה ברשת שינה את שיטת התקשורת שלנו גם בחיים עצמם "הרשת מרגילה למסרונים מידיים ונוצר מצב שאנשים מוצפים בתקשורת שבנויה בעיקר על גירויים, כמה הגיבו או נתנו לייק וכו' אבלחסר בה המימד של רגש ופנימיות".

"זה יוצר חיץ מסוים בין הורים לילדיהם ואפשר לראות את זה גם אצל סתם חבר'ה שמנסים ליצור קשר פנימי ואפילו בשידוכים. היום ליותר ויותר אנשים נהיה קשה להיפתח, לדבר על בעיות". פרג'ון טוען ששיטת התקשורת החדשה גם חסרה את אקט הנאמנות.

| אז מה עושים?

בנוגע למענה לבעיה מסביר פרג'ון שהוא לא מעוניין להיכנס לדיון על השאלה האם בכלל לאפשר את מכשירי הסמארטפון ומציין כי גם בחברות בריאות המכשירים החדשים כבר תופסים את מקומם גם אם לא בצורה גורפת.

פרג'ון טוען שהאחריות לטיפול מוטלת בעיקר על ההורים. "ההורים צריכים להתעקש גם עם עצמם שהטכנולוגיה היא כלי, אבל לא עליה מבוסס הקשר. אפשר להשתמש בהודעות אם צריך משהו, אבל זה ששלחתי לילד סמיילי, תמונה יפה שצילמתי או משהו חמוד ששלחו לי - זה לא נחשב שתיקשרנו, צריך להשקיע ביצירת קשר גם בדרכים אחרות".

"אנחנו צריכים להכניס למערכת משבצת של 'קנה לך חבר' עם הילדים", מציע פרג'ון. "לדאוג לבילוי משותף, שיעורי בית, שולחן שבת, כל אחד והדרך שלו. בחור ממוצע יכול לקבל מאות הודעות וואטסאפ ביום וממילא המון ילדים שחיים בתקשורת הזו מעדיפים לתקשר עם ההורים באותה דרך".

פרג'ון מציין שלפעמים גם ההורים מקבלים את שיטת התקשורת הזו "כי יש צד שגם להורים נח להיכנס למסלול הזה". עם זאת מציין פרגו'ון, "חשוב ליצור תקשורת לא אמצעית עם הילדים, לדעתי בגיל ההתבגרות אפילו שיחת טלפון לא מספיק, חייבים שיחות פנים אל פנים".

| אין פיתרון מושלם

"אין לי פתרונות מושלמים להתמודדות עם העולם הטכנולוגי" מודה פרג'ון. "זה עולם מאוד יעיל שהרבה אנשים חכמים משקיעים בו את כל מרצם, מאות אנשים שחושבים על על כל נקודה שתוכל להעלות את סף הגירוי שלנו והם באמת מצליחים".

עם זאת פרג'ון מציין כי כחברה "אנו צריכים לנסות ליצור מקומות שיהיו מצד אחד עמוקים ומצד שני נעימים. שלא יהיה ממקום ביקורתי, אבל ליצור מודעות לכך שיש צורך ביצירת קשרים עמוקים".