קרוב ל-200 שנים מלווה 'ניגון הגעגועים' את כל הווייתו ומאווייו של חסיד ברסלב, שבעומק עבודתו הרוחנית כוסף ומשתוקק תמיד להתעלות עוד ועוד, ובעיקר מתגעגע, כעבודת ה' בדרך ברסלב. ניגון הגעגועים מביע את עוצם הגעגוע של החסיד אל רבו, את עצם הרצון להתקרב להשם יתברך תוך ביטול הישות החומרית וההתמסרות ליסוד הפשוט – על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב – לרוח, להוויה המזוקקת של תיקון הלב וטיהור הנפש. וזה עוצם הגעגוע: לאינסוף, לאחדות.
במשך הדורות שרו חסידי ברסלב את 'ניגון הגעגועים' בכל הזדמנות שבה עלתה השתוקקותם להגיע למקום הנכסף – אומן – ולהשתטח על קברו של מורם ורבם. באמצעות ניגון זה ביטא החסיד בשעת ההתבודדות ביערות את געגועיו, ובהתוועדויות של החסידים היה הניגון מושר מעת לעת בשעה שהיו משיחים בעניין הנסיעה לאומן; ימים שהדרך הייתה רצופה סכנות ומניעות קשות (כאשר חסידי נתפסו בדרך והוגלו לסיביר או נכלאו) ודי היה באמירת המילה "אומן" כדי להשתנק בדמעות.
החודש מלאו 25 שנים לנפילת המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות, שנה שבה נפתחה הדרך לאומן והפכה להיות מורשית גם לישראלים. לרגל כך מתעורר הגעגוע לגעגוע, וכדי לעורר מחדש את הלב הפיק ארגון שיח השדה על ידי אמן הקלרינט איציק בר-לב ומקהלת נרננה גרסה עדכנית ומעובדת בכלי נגינה אותנטיים ל'ניגון הגעגועים' בביצוע מיוחד ורענן.
הכתבה באדיבות יח"צ
זה קטע של יהודים, לא בטוח שתבין 2 כ"ט אלול תשע"ה 01:39 ל1
מה הקטע שלהם? 1 כ"ח אלול תשע"ה 22:36 ישראלי