קיץ תשע"ד ייחרט לכולנו בזיכרון הלאומי עוד שנים רבות. קיץ שהתחיל באבדת שלושה בנים יקרים, פחד משתק מאזעקות, אחדות נדירה מהולה בפוליטיקות מאכזבות ושלהי קייטא – שעוד לפנינו. "נחמו" הוא כעין תשובת המשקל של אהרון רזאל לתקופה המטלטלת הזו.
"ארבע עשרה שנה נחמו יושב אצלי במגירה", מספר אהרון רזאל את הסיפור שמאחורי השיר. "החלק הראשון נכתב לפני שנים, בנסיעה להופעה בפני ישיבת חמד בדרום. מאז, אני מתכנן להוציא אותו בתקופת אב. הרצון הזה קיבל תוקף משנה בתקופה הזו, והוא יוצא כעת בכוונה עמוקה של שליחת תנחומים למשפחות השכולות ולכל בית ישראל שעוברים תקופה לא קלה".
"נחמו", שיר שהוא אכן נחמה ורוגע, הוא לא רק עוד להיט רזאלי מובהק כי אם גם בעיקר חידוש תורני ומיוחד שנודע לרזאל. "השיר הוא שיר נחמה והוא מורכב מהפסוק "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם דברו על לב ירושלים וקראו אליה. החלק השני מביא מדרש פחות מפורסם שנותן משמעות אחרת לגמרי שמאירה את הנחמה בזווית חדשה – הקב"ה מבקש מאיתנו, כביכול, לנחם אותו. הרעיון של "בכל צרתם לו צר", "עמו אנוכי בצרה" – מזכיר לנו שלא נשכח שלא רק אנחנו סובלים, גם השכינה גלתה והיא מצטערת עם בניה.
את המדרש למד לראשונה רזאל לפני שנים רבות, כשהמזון הרוחני שלו היה לדבריו "חוברות פיראטיות של ר' שלמה קרליבך". מתוך החוברות למד רזאל על ימי בין המצרים ושם אומר ר' שלמה כי הקב"ה מבקש מאיתנו – נשבו בני, נשרף ביתי, נחמו נחמו אותי עמי. "זה ללא ספק היה נשמע לי פירוש נועז. שאנחנו הקטנים ננחם את הקב"ה? זה ממש הופך את הפשט של הפסוק!"
שנים אחר כך, ממשיך רזאל, הוא מצא במדרש בילקוט שמעוני על מגילת איכה את המקור, "למי שנשרף ביתו, למי שנשבו בניו, למי שנקצץ כרמו – למי צריכים לנחם? אותי! נחמוני נחמוני..."
בימים טרופים אלו, "נחמו" מהווה נחמה פורתא במילים כל כך אקטואליות לעם שמבקש להתנחם, ומסתבר – גם לנחם.
מילים : ישעיהו, מדרש ילקוט שמעוני איכה
הפקה מוסיקאלית: אבי טל ואהרן רזאל
לחן, פסנתר ושירה: אהרן רזאל
גיטרה: עמית יצחק
צ'לו :יונתן ניב
הכתבה באדיבות יח"צ
