"פריחת המוזיקה היהודית היא הכנה לגאולה"

לא רבים יודעים,  אך את הקריירה המוזיקלית שלו החל גיל עקיביוב, כיום חסיד חב"ד ואב לשבעה ילדים מקרית מלאכי, דווקא בפסטיבל הילדים.

שינוי הכיוון של המוזיקאי הצעיר והכשרוני שגדל בפתח תקווה, הגיע באמצע הדרך לאחר מפגש עם המוזיקאי החב"די אבי פיאמנטה באחד מאולפני ההקלטות. עקיביוב החל להימשך לחיי התורה והמצוות, ואת המוזיקה הוא החליט להמשיך, הפעם בצד הקדושה.

את האלבום הראשון שלו – 'תפילה לעני', הוציא לפני כ-18 שנה, בזמן שאיש לא דמיין ששירים הקשורים ליהדות יכנסו לפלייליסט של גלגל"צ. מאז הוציא עוד שלושה אלבומים, בשורה טובה, חדווא דניגונא והנוצה.

אולם גם היום, כשהוא בן 47 ועסוק בגידול שבעה ילדים, עקיביוב ממשיך להתחדש וליצור בשלל תחומי המוזיקה, ולאחרונה הוציא את הסינגל "לך לך", יחד עם הזמר והיוצר עובדיה חממה.

"לא ידעו איך לאכול את זה"

כמי שזוכר את שיריו כילד, מסקרן אותי כיצד רואה עקיביוב את התהליך שעובר על עולם המוזיקה היהודי, הפורץ לכלל הציבור וכולל זמרים ויוצרים שפורחים כמו כלניות אחרי הגשם, ובכל פעם עם הפתעה חדשה ומרעננת.

"אני רואה את זה כשינוי שהוא למעשה כולו הכנה לגאולה", הוא אומר, וחוזר אחורה אל הסינגל הראשון שהוציא. "כשהוצאתי את הסינגל הראשון שלי, שהושמע בעיקר ברדיו ערוץ 7 ז"ל, לפני משהו כמו 18 שנים, אנשים לא ידעו איך לאכול את זה. בהמשך התחילו לקרוא לזה מוזיקה יהודית אלטרנטיבית, דבר שלי היה מאוד מוזר", הוא מציין.

"מבחינתי כחוזר בתשובה צעיר זו היתה מוזיקה ישראלית. כמו שכל יוצר ישראלי יוצר מוזיקה והתכנים קשורים למה שמעניין אותו, אז התכנים שלי הם יהודיים כי זה מה שמעניין אותי. הסתכלתי על השירים והמוזיקה כיצירת אומנות, לא כאיזה משהו מקוטלג", הוא אומר.

"היום זה כבר הפך להיות יותר במיינסטרים, אם זה 'אנא בכח' של עובדיה חממה שהיתה לי זכות גדולה להיות שותף איתו בכל התהליך, ואם בחזרה בתשובה של אמנים גדולים כמו אביתר בנאי, ומאיר בנאי זכרונו לברכה שהיה יוצר וזמר ענק. אנחנו מדברים על תהליך של קרוב ל-20 שנה שהביא את השינוי, עם גל של הרבה אנשים שמחפשים תוכן ויהדות וזה קיבל סוג של תופעה. מטבע הדברים רואים אנשים שמחפשים את הפנימיות ועושים תהליך של 'לך לך'", הוא מזכיר את הסינגל החדש, המדבר גם הוא על החיפוש והתשובה. "צא מהמערות, אז תוכל לראות את קצה האור מגיע", אלו חלק ממילות השיר.

אם כבר הזכרנו את עובדיה חממה, אי אפשר שלא להתעכב על שיתוף הפעולה של השניים.

"עובדיה הכיר אותי במשך כל התהליך של המסע ליהדות. הוא ליווה אותי והתחיל לכתוב לי טקסטים שהתאימו לתהליך שעברתי. בהמשך זה הוביל גם אותו להוציא אלבום של חיבור שמיים וארץ ולשיר "אנא בכח" שפרץ בצורה מדהימה", מספר עקיביוב.

השיר החדש: "לך לך"

"כששמעתי ניגוני חב"ד זה היכה בי"

עקיביוב מציין כי תופעת התשובה לא מתבטאת היום רק במוזיקה, על אף שהיא בהחלט אחת המרכזיות. "אני חושב שזה בהרבה תחומים, אבל במוזיקה זה יותר בולט. תמיד המוזיקה מלווה את רוח הזמן, לאו דווקא בתופעות שקשורות ליהדות. תמיד מוזיקה היתה ברקע והמוזיקה נותנת את הטון".

בהסבר פנימי יותר מציין עקיביוב כי היכל הנגינה מאוד קרוב להיכל התשובה.

"במקרה שלי למשל, ניגוני חב"ד היו חלק מאוד מרכזי במסע הזה. אתה מקשיב לניגון ואתה שומע שניגון כזה לא יכול לרדת לעולם אם הוא לא מנקודת אמת. זו התגלות בתוך המוזיקה. אני זוכר בהתחלה כששמעתי ניגונים זה היכה בי חזק ממש".

אחד הדיסקים שלך הוא בעצם של עיבודים לניגוני חב"ד, האם אתה רואה הבדל בין ניגונים שחיברו צדיקים לסתם שירים?

"בטח שיש הבדל", אומר עקיביוב. "זה מתבטא באופן הדיוק של מה שהניגון פועל עליך בנפש. התחושות שזה מעביר, הרוח, ואני מדבר בפרט על ניגוני חב"ד. אי אפשר להשוות בין ניגונים של הרביים לשירים של סתם אנשים. הרי מה זה קדושה? קדוש זה מובדל. ברגע שניגון עבר את האישורים של הרבי זה נשמע אחרת ופועל אחרת. זה סוג אחר של השפעות.

גם בתוך הניגונים עצמם, יש ניגונים שחסידים חיברו והתקבלו, אבל יש ניגונים מכוונים שממש רבי כתב והוריד מלמעלה למטה. לדוגמה האדמו"ר הזקן שחיבר את ניגון ארבע בבות. זה ניגון שאי אפשר לנגן אותו ביום רגיל, זה ממש קדושה".

"במקום עצב לייצר געגוע פנימי"

עקיביוב מבהיר כי גם בתוך השירים הרגילים ישנה חשיבות לכוונות הזמר והיוצר.

"במוזיקה שאני עושה בסופו של דבר ינקתי מכל מיני השפעות וגם מדברים שלא בצד הקדושה. אבל היום אני משתדל שהדברים יבואו ב'הקול קול יעקב', ומה שיניע את הניגון בא מתוך הרצון לברר את הניצוצות".

"מוזיקה היא שפה", הוא מסביר, "וכשאתה מדבר עם מישהו שלא מבין, אתה צריך לדבר בשפה שלו. הסאונד, כלי הנגינה וסגנון הנגינה באים מתוך ההשפעות החיצוניות. זה סגנון הדיבור, אבל בתוכן יש תורה וחסידות וזה הרעיון במוזיקה שלי לאורך הדרך. להביא דברים עמוקים מאוד.

מאוד חשוב לי שיהיה קו שמעלה את האדם למעלה. שבמוזיקה עצמה תהיה תחושה שלי ושל המאזין שיש משהו שמעלה אותך, ולא חוסם. לא רק כטקסט אלא גם במנגינות. גם אם זה שיר שקט אז להקפיד שלא יהיה דכאוני ומדוכדך, אלא שיר שיצור תחושת געגוע פנימית ורצון להתחבר, ואז יש בהחלט הבדל. יש מחלקת הקדושה שזה הניגונים, ויש את מחלקת קליפת הנוגה שאותה אפשר להעלות לקדושה", הוא מסביר ברוח ספר התניא.

השיר תפילה לעני מתוך הדיסק הראשון:

"אם הקב"ה חנן יהודי בכישורים זה ודאי למטרה טובה"

עקיביוב, שלא נטש את כישרונותיו עם הליך התשובה, מביע התנגדות נחרצת לדרך שבחרו חלק מהחוזרים בתשובה בהסתגרות ונטישת הכישרונות בהם השתמשו בטרם החזרה בתשובה.

"אני אישית לא מאמין בדרך הזאת, וזו לא הדרך שהרבי מתווה. לשים הכל בצד ולהסתגר ולהיות מישהו אחר? אני לא מאמין שזה דבר טבעי ונכון.

אני חושב שבסופו של דבר ההשגחה הפרטית הובילה כל אדם לתחנות ומסלול חיים מסוים. כשהגיע רגע האמת שאדם עושה מסע פנימי אל עצמו, במסע הזה יש סור מרע ויש עשה טוב. לא כל מה שאדם עשה בחייו הוא רע. את הדברים הטובים צריך לברר ולשמור, ואת הדברים הלא טובים, בהם צריך לעשות את השינוי.

אם אדם נולד למדן אז זה סוג של כישרון ושיפתח אותו ויהיה למדן בתורה. אבל אם מישהו אחר שבתחום מסוים שעסק בו לפני התשובה יכול לעשות בו חיל בצד הקדושה, זה בדיוק העניין להשתמש ולנצל את הכישרונות. יותר מזה, יוצא שאתה משתמש בזמן ההוא שלא היה בזמן שמירת התורה והמצוות, ומעלה אותו לקדושה לאחר התשובה".

הוא מדגיש כי כמובן מדובר גם בעניין אישי וכל אחד צריך לשאול את רבו, אבל בטח לא לדכא את הכשרונות והכישורים. "אם הקב"ה חנן יהודי בכישורים זה ודאי למטרה טובה. וזה מונע תסכולים, כתוב ביום יום של חב"ד שמי שיכול לדלות אבנים טובות ומרגליות ובמקום זה אופה לחם לחטא יחשב לו, כי אם קיבל אוצרות ומתנות והוא לא עוסק בהם זה יכול להיות ממש חטא".

החסידות מביאה למוזיקה פנימית

ליוצרים בתחילת הדרך הוא ממליץ שני דברים. האחד "פשוט לעשות", והשני הוא ללמוד חסידות.

"ההמלצה היא פשוט לעשות מוזיקה ולהוציא אותה החוצה. אני גם חושב שצריך ללמוד חסידות וכך לנגן ממקום אמיתי יותר בינך לבין עצמך. זה הכל הולך ביחד, ככל שאדם עובד על עצמו הוא מתקדם וכשלומדים חסידות זה נוגע בנפש ובכל תחומי החיים.

אני לא אותו אחד שהיה אז כשיצא האלבום הראשון. אז עוד לא הייתי נשוי אפילו. היום אני אב לשבעה, מתמודד עם חיים שונים לגמרי, עם נסיון אחר, הכל נשמע אחרת, נקודת המבט שונה לגמרי. גם כשאני בא לנגן, לא רק הניסיון של השנים והנגינה באים לידי ביטוי אלא גם החיים עצמם.

אפשר לעשות מוזיקה יהודית ולנגן אותו דבר, להבדיל, כמו שמנגן מי שלא יהודי. אבל יש הבדל משמעותי מאוד ברגע שיש מודעות ומנגנים מתוך מקום פנימי".