אבשלום סלוק (34) נשוי ואב לשלושה ילדים. ביום-יום הוא איש חינוך, המנהל ומרכז את הגרעין המשימתי בעתלית, בה מתגורר. היצירה תמיד הייתה חלק משמעותי מחייו. הוא מלחין ומנגן בגיטרה מאז ימי הישיבה התיכונית, משתמש בכישורי המשחק אותם למד באספקלריא ומנצל את הרקע החינוכי שלו כרכז הדרכה של מחוז ירושלים בבני עקיבא.
"היצירה הוא המקום בו האדם מתגלה ויוצא משהו חדש ומופלא" – מסביר אבשלום. "זה משהו שמלווה אותי כל חיי". כקצין בשריון השתתף במלחמת לבנון השנייה בקרב בסלוקי, ומאז סוחב איתו סיפור אישי – אותו הוא מעביר בסדנאות לבני נוער, בשילוב שירים אישיים שלו. בהמשך הלחין וביצע שיר שכתבה דודה של דביר עמנואלוף הי"ד, חניך של אבשלום ב'בני עקיבא' שהיה ההרוג הראשון של מבצע 'עופרת יצוקה'.
הרצון להקליט אלבום בכורה שירכז את השירים שכתב והלחין, תמיד היה בגדר של חלום רחוק. "שטף החיים תמיד מאיים לאבד את החלומות" – הוא מחייך. אבשלום התחיל לנגן עם הרכב מוסיקלי אותו הפיק דותן מושנוב, אבל דווקא כשההרכב התפרק התחילו השניים לעבוד יחד על הקלטת השירים. אלבום הבכורה שייקרא 'לחיות' צפוי להכיל עשרה שירים מקוריים של דיבור כנה על השאלות, הפחדים והתקוות הגדולות של חיינו, בחלקם נדרש לא מעט אומץ כדי לחלוק אותם עם הציבור.
שותפים – הוא השיר הראשון אותו משחרר אבשלום מתוך האלבום שבדרך. מדובר בדו-שיח בין האדם לבין בוראו כשבאמצע מרחפת שאלת האחריות, על המעבר בין דור המדבר לארץ ישראל, בין נערות לבגרות. הרגע שבו הקב"ה מעביר לאדם את האחריות והבחירה לנתב את החיים. "השיר נולד בתקופה של רווקות, חיפוש ותפילה. מצד אחד הקב"ה נותן לי מקום להחליט ומאידך הוא תמיד איתי ואוהב אותי. במילה אחת: שותפים" – אומר אבשלום.
