"הפעם לא מדובר בלחן על פסוק או אימרת חז"ל, אלא לראשונה יש לנו לחן לתוכן חסידי שנשאב ממעיין החסידות הגדול שזרם בבית מדרשו של מרן בעל ה"שפת אמת" מגור זצ"ל, שספריו משמשים כאבני יסוד לתורת החסידות" מספר בעל המנגן ר' פיני איינהורן.
מילות השיר הם מתורתו של ה"שפת אמת" בלשון שנאמרה ונכתבה על ידו.
ה"שפת אמת" מדבר על כך שכל אדם צריך לקרב את גופו לקב"ה ולקדש את כל איבריו, אבל הצדיקים הגמורים שמתביישים לעמוד קרוב לקב"ה שמא הם לא ראויים דיים, הדרך שלהם להתקרב לקב"ה היא "על ידי שיושב בפתח, ומשליך גופו ונפשו, ומשתוקקרק לעשות רצון בוראו".
ה"שפת אמת" מדבר על מהלך אחר של יהודי בחיים. לא המהלך השגרתי. משהו שמשקף את המדרגות הנעלות שתורת החסידות תובעת. לא לקבל את שגרת החיים הפשוטה כפי שהיא, אלא פשוט להשתוקק לדבקות. למשהו עילאי יותר. השגות גבוהות. את הגוף,ואפילו את הנפש יניח האדם בצד, כאשר הוא כוסף ומשתוקק לבוראו.
מי שהלחין את הניגון הוא רבי מנחם מנדל פומרנץ, ריש ישיבת "עוז והדר" וראש כולל לדיינות "באר ישראל", בציון השפת אמת במסע "בדרכי החסידות" שנערך בתחילת החורף. בהשראה זו ולקראת הילולת ה"שפת אמת" השנה הולחן על ידו הלחן המיוחד הזה. במשתה היין שנערך בפורים לימד הרב לראשונה את השיר, שעד מהרה הפך ללחן סוחף המושר פעם אחר פעם בהתרגשות עצומה על ידי כל המשתתפים.
אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶך אַחֵר, לְאָדָם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, שֶׁבוֹשׁ לְבַקֵשׁ הִתְקָרְבוּת גּוּפוֹ -
וְעַל יְדֵי שֶׁיוֹשֵׁב בַּפֶּתַח, וּמַשְׁלִיךְ גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, וּמִשְׁתּוֹקֵק רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ.
(שפת אמת וירא תרל"ד)
מילים: שפת אמת וירא תרל"ד
לחן: הגאון הרב מנחם מנדל פומרנץ
שר: ר' פיני איינהורן
עיבוד והפקה מוזיקאלית: אלי קליין & איצי ברי
תופים וכלי הקשה: אליקו בן שלום
באס: גיא ארזי
גיטרות: אבי סינגולדה
פסנתר: איצי ברי
דודוק ארמני: איליה מאזיה
מקהלה: יעקב רוטבלט, יוסי וינברגר, אלי קליין, איצי ברי, פיני אינהורן.
סולן אורח: ארי רייך
מיקס: אלי קליין & איצי ברי
מקהלת ידידים העולמית
