חננאל ידידי, חבל

"צה"ל פועל נכון כשהוא מציב מחסומים כאלה אחרי פיגוע, אך בימי שגרה אין מקום למחסומים", כך אמר ראש מועצת יש"ע מר חננאל דוראני היום לכתבים.

שפשפתי שוב ושוב את עיני, כדי לוודא שאני קורא נכון ולא התבלבלתי, התברר לי, לצערי, שאני קורא נכון.

את חננאל אני מכיר באופן אישי, חננאל גם הגיע לנחם את משפחת שבח לאחר הרצח הנורא של הרב רזיאל שבח הי"ד. הרב רזיאל הי"ד, נרצח בימי שגרה!

מהם ימי שגרה? ימי שגרה אלו ימים שבהם רק מנסים לרצוח יהודים, ימי שגרה, כך מתברר, אלו ימים בהם מצטיידים בנשק, מתכוננים, מבצעים תצפיות ובאופן כללי מתארגנים לרצח הבא של יהודי בארץ ישראל.

המציאות כיום היא שאנחנו מבולבלים, לא סגורים וטרם החלטנו מה אנחנו רוצים מארץ ישראל, האם היא שלנו? האם אנחנו כובשים עם אחר ולקחנו את ארצו, או שמדובר במשהו שהוא הרבה יותר שורשי ומהותי ובעצם אנחנו בארצנו שלנו אותה קיבלנו מהקב"ה וכך צריכים להתייחס אליה.

לצערי, מי שלא מבין שאנחנו במלחמה, יכול להסביר שיש להכיל את זריקות האבנים ובקבוקי התבערה, יכול להכיל נסיונות רצח שלא הצליחו ולהתייחס אליהם כנסיון שוד, יכול להכיל את ההתעללות בבנות היהודיות ולא לנסות לטפל בתופעה ההולכת וגוברת ויכול גם לקרוא להסרת המחסומים בימי "שגרה" ולאפשר לשונאינו לחיות טוב יותר בארץ!

ניסיתי להבין ובאמת שניסיתי, מה גורם ליהודי מאמין ונורמאלי, אדם מן הישוב, שאיבד חברים ומכרים רבים במלחמה על ארץ ישראל, לקרוא למתן פרס למרצחים ושותפיהם לדרך הטרור. לא הצלחתי. וכאבתי.

כשלעצמי אני סבור שכל הקלה, עזרה, סיוע שנותנים לערבים, הוא גול עצמי, ניסיון התאבדות. ולפעמים הנסיון מצליח ואתה מאבד עוד אנשים דגולים ויקרים כדוגמת הרב שבח הי"ד.

די להתרפסות ולמכבסות המילים. אם הארץ שלנו ועם אחר רוצה אותה והורג בנו, יש לעשות הכל כדי להקשות עליו, זו חובתנו המוסרית והערכית כלפי חברינו וכלפי משפחות הנרצחים ועד שלא נבין זאת, נמשיך לבוא לנחם, נמשיך לבכות ונמשיך להקים בתי קברות.

חננאל ידידי, חבל.