ממגננה למתקפה – בעקבות פרשת בעלז ולימודי הליב"ה

בימים האחרונים התעוררה סערה בעקבות דיווח על הסכם שנרקם בין חסידות בעלז למשרד החינוך, ולפיו מוסדות החסידות ילמדו לימודי חול ברמה מסוימת, לרבות אנגלית, ובתמורה יתוקצבו באופן מלא על-ידי משרד החינוך. בעקבות הסערה שהתעוררה, הוכחש הדבר על-ידי ראשי החסידות, ועדיין לא ברור מה בסופו של דבר ילד יום, והאם יגיעו להסכם כזה או אחר. 

אין בידי פרטים אודות ההסכם שהיה או לא היה, שיהיה או לא יהיה, יותר מכל אדם אחר ששמע עליו, ולא באתי לחוות את דעתי אודות הנהגת חסידות בעלז, אשר בוודאי נסמכת על דעת תורה כפי שמורים תלמידי החכמים של החסידות. אך ישנו נושא עקרוני, שמחובתנו לשים אליו לב, והוא מכיל משמעויות עמוקות וחשובות בכל תחומי החיים שלנו כיהודים חרדים בארץ הקודש, ועליו ברצוני לעמוד.

היחס של הציבור החרדי לנושא של לימודי חול, כפי שבא לידי ביטוי על-פי הדיווחים בפרשה זו ובאופן כללי באופן בו הציבור מתנהל, הוא שיש כאן סוג של משחק עם הרשויות – מצד אחד אלו מפתים אותנו באמצעות תקציבים והטבות למיניהם, מאידך הם דורשים מחיר שנשלם מבחינת התכנים שאנו מעוניינים להכניס למערכת שלנו, ואנחנו מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – לקבל תקציבים, להתחייב על כל מיני דברים, ובפועל להשאר עם החינוך פחות או יותר כפי שאנחנו רוצים, ללא התערבות חיצונית. המשחק הלך לא רע במשך שנים רבות, אלא שבשנים האחרונות, עם התגברות הפיקוח והיכולת הטכנולוגית שהפכה כל דבר לממוחשב ולמסודר, כשאין עוד אפשרות להחליק דברים מתחת לשולחן – נוצרה בעיה אמיתית, הדורשת מאתנו חשיבה יצירתית, שלא היינו מורגלים בה עד כה.

למעשה, המחשבה שהנחתה אותנו עד כה הייתה, שהרשעים רוצים לחלן אותנו באמצעות לימודי מתמטיקה, אנגלית ועוד, ואנחנו נתרחק מכל הדברים הללו, ובכך נשמר את יהדותנו. בכל חיידר למדו כשעה ביום או קצת יותר לימודי חול, כדי שיהיו לילדים מושגים בסיסיים ביותר, וכל מה שמעבר לכך נכנס למשחקי החתול והעכבר מול הרשויות.

הבעיה במשחק הזה הייתה, שאנחנו תמיד היינו העכבר, והם – החתול. וכידוע, בסופו של דבר, גם אם העכבר הצליח לגנוב חתיכת גבינה או שתים, בסופו של דבר חייו נמצאים בסכנה תמידית, והחתול עלול לגבור עליו בכל רגע. וככל שהחתול רעב, הסכנה גדולה, וכשבשלטון נמצאים אנשים כמו לפיד, בנט וליברמן – אזי מדובר בחתול רעב במיוחד, שלא מרחם על העכברים המסכנים.

תמיד יהיו כאלו שימצאו טריקים חדשים, חורים שלא חשבו עליהם קודם, כדי להמלט מהחתול. אבל אנשים אלו – בונים לעצמם את מסלול המוות. התרגילים לא יחזיקו מעמד, ובסופו של דבר השלטון יקבל את שלו, ובאמצעות שליטתו על התקציבים – הוא יצליח לכפות את תכניו על הציבור החרדי, המשווע למעט לחם, או גבינה בשפת העכברים.

וכאן טמונה הנקודה היסודית שחייבים להבין – הגיע הזמן, שנפסיק להיות עכברים! הגיע הזמן, שנפסיק לחיות מתוך תחושת נחיתות, מתוך נקודת הנחה, שאנחנו הנתינים, והם – לפיד, ליברמן וחבריהם – השליטים. הגיע הזמן, שנבין, כי אנחנו – הציבור הירא את ה' והדבק בתורתו ובמצוותיו – אנחנו צריכים להיות אדוני הארץ, לנו היא נתנה מורשה! 

חייבים להושיב את גדולי הרבנים מכל הקהילות והעדות, וביחד אתם את אנשי החינוך הבכירים והמנוסים, וללמוד בעיון אליבא דהלכתא את הסוגיה של לימודי חול במדינת התורה. נכון הדבר, שבמצב הנוכחי, ההנהגה ההכרחית נסובה על השאלה כיצד להמלט מגזרות השמד שמנסים להנחית על החינוך הטהור, ומה בכל זאת אפשר להוציא מהם תוך כדי. אך עינינו רואות, כי בסופו של דבר החתול ינעץ בנו את צפורניו, ואנחנו נדמם למוות בידו. האם רצוננו להגיע לאותו סוף עגום?

לא ולא! לא לחינם הביאנו ה' לארצנו, לא לחינם עשה עמנו ניסים אדירים, שלא נראו כמותם דורות על-גבי דורות. לא לחינם אפשר לנו לפתח את עולם התורה על אפם ועל חמתם של אלו, אשר השקיעו מאות מיליארדים במשך מעל שבעים שנה בחינוך שנועד לעקור כל דבר שבקדושה. ה' חפץ בנו, ה' רוצה בטובתנו, והוא לא יאפשר לשלטון הרשע להכחיד את החינוך התורני, שנבנה כאן במסירות נפש כנגד כל הסיכויים ה'ריאליים'.

אכן, אין ספק, שה' יעמוד לעזרנו כנגד מגמות השמד. אך אם רצוננו להיות ראויים להצלתו, אם רצוננו להיות חלק מאותו מהלך אדיר שהוא מחולל כאן – מחובתנו לעשות סוויץ', לשנות את צורת החשיבה, להפוך מעכבר לחתול, יותר נכון לאריה – ולהבין, כי אנחנו הולכים להיות השלטון במדינה. אנחנו נהיה משרד החינוך, ולימודי הליבה יכללו לפני כל דבר אחר תנ"ך, משנה, גמרא והלכה. 

מערכת החינוך התורנית עתידה להיות מערכת החינוך הממלכתית של ישראל, ולכך עלינו להתכונן. ולכן חייבים, כאמור, להושיב את גדולי המוחות של עם ישראל – את גדולי התורה שיגעו כל חייהם בתורה הקדושה, עם אנשי החינוך החשובים, וללבן את הסוגיה הזו עד דק – כאשר תהיה כאן מדינה יהודית, עם מערכות שלטון מלאות המנוהלות על-פי התורה, עם צבא יהודי, משטרה יהודית, חברת חשמל יהודית, מערכת בריאות יהודית, כאשר כולם יהודים יראים ושלמים המדקדקים בהלכה – מה תהיה רמת המתמטיקה שילד יהודי יצטרך לדעת? האם כולם יצטרכו לדעת אנגלית, או שרק אנשים הלומדים מקצועות מסוימים? כמה יצטרכו להשקיע במקצועות נוספים? לא בגלל שמשרד החינוך של החילונים דורש, לא בגלל שאנחנו רוצים ללקט כמה פרורים מהעוגה התפוחה שלהם, לא בגלל שאין בררה, וצריך להכנע קצת כדי להשיג דברים אחרים. לא מכל הסיבות שעושות אותנו עכברים מבוהלים הנמלטים על נפשם. אנחנו צריכים להחליט עבור עצמנו, עבור כבוד שמים – כיצד צריכה להיראות מערכת חינוך יהודית, ולהכין את התשתית ליום, בו יוגשם החלום.

בעוד שלושה חודשים, יחול יום הפטירה המאה לגאון האמיתי, מגדולי מבשרי חזון המדינה היהודית, אם לא הגדול שבהם – הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר זצ"ל, בעל 'לב העברי'. חובה על כל אחד ואחד ללמוד את מסכת חייו המופלאה, אך במאמר זה נציין בקצרה, כי אותו גאון, שעוד בהיותו בהונגריה עמד בחזית המערכה כנגד הרפורמים והמשכילים, מסר נפשו כדי לגור בארץ-ישראל, ובהמשך ביקש להקים כאן ישובים חקלאיים ולפתח את כל צורת החיים הטבעית שתהיה במדינה היהודית. הוא תכנן לפרוטרוט כיצד תיראה מדינה זו, כשהכל מושתת על אדני הקודש, למען ידעו כל באי-עולם, כי תורתנו תורת חיים היא, ובידה היכולת לנהל את כל מערכות החיים של אומה בארצה. אגודת 'קדושת ציון' מתכוונת לציין באופן מיוחד אירוע זה, של מאה שנים לפטירת אותו ענק-רוח, בדרכים שונות, ופרטים על כך יפורסמו במועד. אך מה שנוגע לענייננו הוא, שעלינו לשאוב מרוחו של הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר כדי להתמודד בצורה הנכונה והיחידה שתביא לנו נצחון מול מזימות השלטון לעקור מאתנו את התורה הקדושה. לא עוד בריחה, לא עוד מגננה של עכברים מבוהלים במנוסה, אלא מתקפה ועמידה גאה על דרישתנו לנהל את כל מערכות חיינו לאורה של תורתנו, חמדת לבנו.