אחיי ורעיי האהובים!
לפני קרוב לעשר שנים קיבלתי טלפון מעמירם בן אוליאל. הוא סיפר לי שהוא מתחתן בשעה טובה, וביקש ממני לבוא לערוך לו את החופה. אני זוכר היטב את השאלות שהיו לו סביב החתונה. מדובר ביהודי מלא יראת ה' טהורה! היינו בקשר טלפוני בתדירות קרובה. עמירם היה מתקשר להתייעץ, לשאול שאלות בהלכה. התרשמתי מאד מהאישיות שלו. מדובר ביהודי טוב, נשמה טהורה, ביישן, רחמן וגומל חסדים. אצילי, אכפתי, אוהב ומתחשב. וכפי שהיטיבה להגדיר אותו חברת הכנסת לימור סון הר מלך: "צדיק וקדוש". ידוע לכולנו שבדורנו הנושא של שמירת העיניים מאד מאתגר. ועמירם שומר על קדושת העיניים באדיקות שאין כמותה בעולם!! נשמתו צמאה להתקרב לאבינו שבשמיים ולעשות את רצונו. מי שמכיר את עמירם באמת, יודע בבירור שהתדמית של רוצח שניסו ליחס לו, רחוקה ממנו כרחוק מזרח ממערב! הוא אדם עדין נפש!!
מלא אמונה בה', מלא אהבת תורה, מלא מידות תרומיות, מלא ענווה, מלא רחמנות. מלא רוך וחמלה, מלא אהבת ישראל, מלא אכפתיות! ברור לי לחלוטין שהוא לא מסוגל לפגוע באף אדם, שמשום מה תפרו עליו אשמה שאין לו קשר אליה בכלל, שעינו אותו באופן בלתי נתפס רק כדי לחלץ ממנו הודאה על דבר שלא קשור אליו בכלל.
אנחנו עם ישראל, ערבים זה לזה. צרתו של עמירם אינה צרה פרטית שלו בלבד. כולנו איתו בכל רגע. מצווה רבה לעזור למטה צדק לעמירם, לחקוק על לב את דברי הרמב"ם (בהלכות מתנות עניים פרק ח הלכות י, יב)
היו שותפים בימי ההתרמה: עושים סוף לעלילה! >>
"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו, ז), ועל "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז), ועל: "לא ירדנו בפרך לעיניך" (ויקרא כה, נג), ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" (דברים טו, ח), ומצות "וחי אחיך עמך" (ויקרא כה, לו), "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), ו"הצל לקוחים למות" (משלי כד, יא), והרבה דברים כאלו. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים!
מוקירכם ואוהבכם
אריאל לוי
חברון
