ב"ה
ראש חודש שבט התשע"ח
שעת ערב קלילה וקרירה בכבישי השומרון, כביש סלול מחדש, תנועה ערה של רכבים יהודים וערבים מכל הדגמים והמודלים סביבות העיר שכם, מכל הכיוונים יוצאים ונכנסים אל העיר, ממש ריקמת חיים הרמונית זורמת... רכב חולף, רובה אם 16 נשלף, מטח כדורים קצר וכל האשליה מתנפצת!
משפחת שבח היקרה, מצטרפת למשפחת השכול הנוראה והרב רזיאל הי"ד נוסף לרשימת הקרבנות הארוכה, במערכה על הארץ הטובה, אשר דמי אחינו זועק אלינו מאדמתה.
הנחת העבודה של מקבלי ההחלטות בירושלים היא, שהעם היושב בציון יכול להכיל בקרבו מציאות של פיגוע רצחני שכזה אחת למספר שבועות, ובין פיגוע לפיגוע דואגים ללטף ולתגמל את הנפגעים בביקורי תנחומים מתוקשרים, אישורי בניה חדשים וממוחזרים ותקציבי ענק של דמי 'לא יחרץ' נדיבים.
תפישת הביטחון המקובלת ביהודה ושומרון היא, לאפשר ריקמת חיים לאויב באמצעות: רישיונות עבודה ותעסוקה, הסרת מחסומים, הקלות במעבר לישראל הקטנה ולרצועת עזה, העלמת עין מבניה בלתי חוקית ופריצות דרכים, מתן חסות מנהלית לעבודות חקלאיות בשטחים שמעולם לא נדרשו להציג ראיה חוקית על בעלותם, וכל זאת בכדי לקנות שקט מדומה בין פיגוע לפיגוע.
הקו המנחה של מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל הוא, שניתן להכיל את הטרור באמצעות שיטת 'המקל והגזר' מול האוכלוסייה הערבית בכללה ובמקביל לפעול במתכונת של סיכול ממוקד כנגד כל תשתית טרור או פעילות של גורמים העוינים המוכרים לזרועות הביטחון וזאת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכוחות מבצעיים מיוחדים.
בכל תקופה, מציגים במערכת הביטחון תרשימים ודיאגרמות, המוכיחות את הצלחת השיטה במדידת מספר האירועים הקטנתם והכלתם, עם הסברים מלומדים לכל התפרצות של אירועים, תוך מתן שמות קוד קליטים לכל גל של מתפרץ כזה או אחר.
אחת לכמה חודשים או שנים הכל מסתחרר. באופן מפתיע, האויב לא משתתף בכללי המשחק שנקבעו על ידי הצד שכנגדו והוא סוחף את מדינת ישראל למערבולת של מלחמה או גל פיגועים רצחני בכל רחבי הארץ.
העליונות הטכנולוגית והמוח היהודי, כדוגמת 'כיפות הברזל והפלדה' וכל אמצעי התיקשוב למיניהם, מסיטים אותנו מהכרעה קיומית בין ריקמת חיים לריקמת חיים ומשאירים אותנו ב'קו מז'ינו' מדמם...
במילים אחרות, ממשלות ישראל מאמצות דרך של שרידות פוליטית מפותלת ומתנוונת ומנגד עם ישראל זקוק לרעננות ,התחדשות ואומץ בתחום המנהיגות והדרך.
הקריאות של הנוער במסע ההלוויה שבקעו מנהמת ליבם הטהור, מבטאות את הרצון הבריא של ציבור רחב וגדול, לראות שינוי של ממש בדפוסי השלטון וההתיישבות בארצנו.
רצון לראות הנהגה, שאינה מושפעת מזרים ואינה מונהגת על פי לחצים, הנהגה שמתנהלת בארץ ישראל כבעלת הבית, הנהגה נאמנת לדרך ולרוח עתיקת יומין.
דמו הטהור של הרב רזיאל אהובנו, לא נשפך לשווא ובעזרת ה' צב-אות א-לקי מערכות ישראל נצליח להשפיע לטובה לשינוי המציאות בכל המובנים ולהכריע בעד ריקמת חיי ישראל הניצחיים.
יהודה ליבמן. מגדלים ת"ו
מאמר יפייפה. שנזכה!! 1 א' שבט תשע"ח 16:58 אמא