מורה דרך

מאות אנשים, בלילה חשוך של קור ירושלמי, העומדים ושרים "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה", אומר משהו מעבר לזמן ולמקום. הזמן הוא פרידה מהרב אלישע וישליצקי, והמקום הוא מול המקדש בהר הזיתים. הרב אלישע היה מורה נפש ומחנך נשמה. הוא זיהה מקור חולשה וידע להעצים כוחות רפויים. הוא הצליח לחזק את הפרט ואת הכלל, ובשנותיו הקצרות הכפיל עשיה של שנים רבות.

אך הרב אלישע לא היה רק מורה דרך, הוא ממשיך להיות המורה וימשיך גם בעתיד. מי שהצליח בכוחות עצמו, להקים אימפריה של תורה, המחוברת אל העם בגרעינים תורניים מהצפון עד הדרום, ומי שהבין שמההתנתקות תצמח טובה וברכה גדולה לישראל, ראה והבין את הצרכים של החברה הישראלית, ולימד איך מתרגמים את התורה לישראלית, בלי לוותר ובלי להתפשר. תורה של אמונה יהודית הוא הצליח בגאון לחבר אל הרחוב הישראלי, מתוך פשטות וענווה של כזה ראה וקדש.

את הדרך הזאת ראינו וחווינו ועלינו להמשיך בה ביתר שאת. זאת הדרך והיא שתוביל את העם בעתיד. הרב אלישע לא פחד מדרך ארוכה, כמו שעם הנצח לא פוחד ממנה. הוא הבין שהדרך הארוכה היא שתוביל לישועה הגדולה. מי שראה את זה מבין ויודע שאין לנו דרך אחרת. המשימה שלנו היא להתחבר אל העם. זהו תפקידנו וזוהי מטרתנו. הרב אלישע הראה לנו את הדרך.

המאות ששרו אחינו כל בית ישראל לא שרו בגלל המנגינה היפה. הם ידעו לחבר בין הרב אלישע לדרך האחים של כל בית ישראל. הם הבינו שעלינו להיות שותפים למקום ולהאיר את האפילה. מאות הראשים המורכנים והעיניים הדומעות מול הקבר הפתוח, הבינו שהדרך לא מסתיימת, היא רק ממשיכה עם כוחות אחרים. יש כוחות גדולים בעם המבינים מהי הדרך והיודעים לאן ללכת. אך הזמן והמקום אומרים יותר.

תורתו הגדולה של הרב וישליצקי לא הייתה פרטית, היא הייתה תורה לאומית. היא הבינה שתורה אינה רק ישיבה ומדרשה, היא רחוב ושכונה קהילה עיר וארץ. ציונות דתית היא אחריות של תורה על ציונות ששבה לציון תוך שבירת עול הגלות, וציונות שהפכה מצאן לטבח לשער האריות. ציונות דתית שמבינה שצבא צריך להיות מוסרי על פי התורה, ורשות הרבים צריכה להיראות כמדינה יהודית ישראלית.

בשבוע בו הכוחות התורניים של הבית היהודי נמצאים במשבר הנהגה, הלך הרב אלישע לעולמו. אך באותו לילה קר בהר הזיתים, כשמאות שרו אחינו כל בית ישראל, הוא אמר לנו להיות לו לפה. כוחות אדירים של תורה ואמונה המבינים מהי ציונות, והיודעים שהיא שהעלתה את העם מהגלות, יודעים גם מהי ירושלמיות ומהי מטרתה של הציונות. אך במבחן המעשה, מאות ואלפים של דתיים לאומיים לא מסוגלים להתאחד ולהגביר כוחות של תורה ואמונה להנהגה דתית לאומית של העם.

מאות אלפים המתגוררים ביהודה ושומרון עם עוד מאות אלפים ברחבי הארץ, הם כוח שיש בו למעלה מעשרה מנדטים. מדוע לא עובר הבית היהודי את אחוז החסימה, או מגרד אותו מעליו? היינו צריכים לראות לפחות עשרה ח"כים של הבית היהודי, בכל כנסת ובכל מערכת בחירות. אין זאת אלא שחלקים גדולים של דתיים לאומיים מצביעים ליכוד, כולנו, ישראל ביתנו, או מפלגות אחרות שקמו לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

למאות האלפים השולחים את ילדיהם למוסדות החינוך של הציונות הדתית, חשוב לחנך לתורה ומצוות עם ארץ ישראל וציפיה לגאולה. את הדרך הזאת לא יכולה כל מפלגה אחרת למלא מלבד הבית היהודי. אם שכחנו את העניין, הפגישה באותו לילה בשירת אחינו כל בית ישראל בהר הזיתים מזכירה לנו: זכרו את הדרך. אין אחרת.