בסעודתו של אותו רשע נהנו גם מכיסוני שושן, שהיו ודאי אטרקציה מיוחדת של צפיחית מלאת בשר בדבש מלכותי, מלא שיק מפנק ויוקרתי. היה זה תשע שנים לפני הגזירה הקשה של "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד". חכמינו זיהו את הסעודה הנוצצת, כהשפלה לאומית-ישראלית, בה התהדרו בכלי המקדש ובמלבושי הכהן הגדול, מפרשות השבוע. ההנאה הזאת עלתה ביוקר של עשרת אלפים ככר כסף, סכום המיסים שצורר היהודים הבטיח למלך, תמורת השמדתם. דמים במקום דמים היתה הסיסמה, שהמלך נתן לה את ברכתו בהסרת טבעת.
כיסוני שושן, הפכו מאוחר בחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, לאוזני המן. מאפיות שושן לא עמדו בקצב הגובר של הביקוש החגיגי, וחברת 'דין-רול', שקיבלה את שמה מגלגול הדין לרחמים בס"ד, הפכה את הביקוש הגדול לאידיאל לאומי. המטרה היתה לפרסם את נס 'נהפוכו', ולבטא את המחיר המאמיר של עשרת אלפים ככר כסף, באוזן המן שערכה היה אז ארבעה עשר שקלים ליחידה. יהודי שושן, כמו גם יהודי כוש והודו, הוזילו מכיסם את כל הנדרש, ועוד הוסיפו מתנות לאביונים כיד ה' הטובה עליהם.
אך התשלום הסמלי של מחצית השקל בהוראה אלוקית, לבנין המשכן ולגילוי השכינה בישראל, היה מועט למדי, כהשתתפות סמלית במבצע הגדול של השראת השכינה בישראל. מנורת העדות ומשכן העדות, שמטרתם היתה עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל, הסתפקה במועט ובצניעות לאומית, שהיא שגברה על הסכום הראוותני של עשרת אלפים ככר כסף בשושן. פרשת השקלים, שבאחד באדר משמיעים עליהם, הקדימה את פרשת השקלים של המן, וגילתה על המקור הטהור שגבר על המקור הטמא.
לשנה האחרת, ניסתה חברת 'דין-רול' לשוב ולשווק את אוזני המן המיוחדים משנה שעברה, ויצאה במבצע שכותרתו היתה – 'לא מעלים מחירים'. למרבה ההפתעה הציבור כבר הבין במה דברים אמורים, והחברה החזירה את כל המאפים למחסנים, בתקוה שתוכל להשתמש בהם לסופגניות בחנוכה. אך גם מבצע של אוזן המן במחצית השקל, לא עניין כבר את הצבור, שמאס בחגיגות פורים לאורך כל השנה. היה מי שפרסם בעתון, שגם לאוזני המן בחינם לא יהיה ביקוש, ואין שמחת פורים תלויה באוזני המן. להפך, במקום אוזני המן יהיו אוזניים לתורה ואוזניים למגילה.
"וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קוהלת יב,ט). שלמה המלך ידע לאזן את האידיאלים, ואיזן וחיקר ותיקן משלים למטרה זו. כדי להנגיש את התורה לצבור, הוא "עשה אוזנים לתורה, כקופה זו שאין לה אוזנים לאחוז בה, ובא ועשה לה אוזנים. שתיקן עירובין לסייג שמירת שבת, ותיקן נטילת ידים סייג לטהרה, וגזר על השניות סייג לעריות" (רש"י שם). האוזניים האלה מטרתן היתה שמירת האוזניים ושמירת הלשון, שמירת העיניים ושמירת המידות, לחיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא.
את האוזניים האלה אכלו בערים הפרוזות והמוקפות, והפכו את הנס הגדול לאורה זו תורה, ושמחה זה יום טוב. איך גלגלה חברת 'דין-רול' את הגלגל בצורה הנכונה.
כבר אמר ר' לוי 1 כ' אדר תשפ"ב 22:15 האיזון הקדוש