בערב חג פסח הודיעו ראש אמ"ן ואלוף פיקוד המרכז על סיום תפקידם, והשאלה כמובן האם החלפת המפקדים תקדם אותנו למקום טוב יותר?
מסתבר שמי שצמח בתוך מערכת ועבר את הסינונים עד לעמדת פיקוד, זה סימן שהוא הפנים בהצלחה את החינוך של קודמיו.
במקרה של צה"ל למעט הפתעות לטוב או למוטב, אבל בדרך כלל מדובר במערכת עם תפיסת עולם מגובשת בנושאים הרלוונטיים.
אם ככה, איך מוצאים את האדם המתאים לטלטל ולהצעיד לכיוון חדש מערכת כל כך חיונית שכשלה?
הרבה פעמים הפתרון לבעיה סבוכה נמצא בתוך השאלה עצמה.
ולעניינו - אחד מתסמיני תפיסת הביטחון השגויה של העומדים בראשות אמ"ן ופיקוד מרכז, הוא הזיהוי של המתיישבים ביהודה ושומרון כסכנה לביטחון. בהתאם לתפיסה הזאת כבר בשבועות הראשונים למלחמה דאגו בשב"כ ובפיקוד מרכז לעצור במעצר מנהלי את אריאל דנינו. 'חטאו' היה שהקים עוד במהלך שמחת תורה מוקד מתנדבים, שניטר מידע חיוני על התארגנויות אויב ביו"ש והועבר בזמן אמת לקצינים צה"ל בשטח. לעומת קציני השטח שראו בפעילות של אריאל עזרה מצילת חיים, ראשי מערכת הביטחון החליטו להתנכל אישית לאריאל באמצעי הכי אלים שהוריש לנו המנדט הבריטי - מעצר מנהלי.
ובחזרה לשאלת המחליף הראוי לראש אמ"ן: אם מחפשים מפקד שיצעיד את הארגון החיוני לרמה גבוהה בהרבה של תפקוד, אפשר לסמוך בעיניים עצומות בדיוק על מי שהפיקוד הכושל מפחד שיחליף אותו בעבודת המודיעין.
ומה עם שאלת השאלות בכל ארגון סגור, האם באמת אפשר למנות בראש מישהו שאיננו מבפנים או לפחות שירת בתפקיד פיקודי בגוף דומה?
את התשובה לשאלה קיבלנו בזכות המנהיגות שאריאל גילה מצד אחד, והאובדן הדרך הכפול שגילתה המערכת כבר בתחילת המלחמה מהצד השני. מסתבר שיותר טבעי למנהיג מהסביבה ומהDNA של אריאל ללמוד את התחומים הסבוכים שבאחריות אמ"ן, מאשר לצפות מראשי המערכת שיעשו חישוב מסלול מחדש בזמן מלחמה בנוגע למי האויב ומי האוהב.
סמך יפה לדברים אפשר ללמוד מהדיון בין החכם והתם במשל המפורסם של רבי נחמן:
ענה התם ואמר להחכם: מי יתן, שתבוא אתה על מדרגה שלי. השיב החכם ואמר: זה אפשר להיות, שאני אבוא על שלך; שינטל ממני השכל חס ושלום או אהיה חולה חס ושלום ואהיה נעשה משגע, כי הלא מה אתה איש משגע. אבל שאתה תבוא על שלי, זה אי אפשר בשום אפן שתהיה אתה חכם כמוני. השיב התם: אצל השם יתברך הכל אפשר, ויכול להיות כהרף עין, שאני אבוא על שלך. ושחק החכם ממנו מאד:
בסופו של המעשה דווקא התם עלה לגדולה ונעשה משנה למלך - שותף בכיר בהנהגה, ואילו החכם ביהירותו פספס הזמנה אישית מהמלך והפך למנותק לגמרי מהמציאות.
