שוב , בפעם המי יודע כמה נשפך דם יהודי. אינני רוצה לנקוט במילה ייאוש אבל המועקה, הכאב על האובדן, התסכול על החידלון המתמשך והצלקות הרבות שנחרטו בלב עד כדי יצירת פצע שלא חדל לדמם – כל אלה מחייבים, ממש מחייבים לשנות גישה ולנקוט פעולה שלא ננקטה, ובלבד שלא יירצחו עוד יהודים קדושים על ידי הנאצים החדשים – הערבים, פראי האדם הצמאים לדם יהודי.
אבקש לקרוא את הדברים שייכתבו לקמן בתשומת לב, בכובד ראש וברצינות רבה – כזו השמורה לעיסוק בדיני נפשות. כן אבקש לא לראות בדברים התלהמות חלילה או תוצאה של כעס בלתי נשלט או רצון לנקמה בעלמא שבה כשלעצמה אין כל פסול אלא שלא היא הסיבה והמסובב במקרה זה.
לאסוננו נרצחו שני יהודים, אחים, תושבי הר ברכה ובנים למשפחה מאושרת. השניים היו בדרכם לישיבות בהם עסקו בלימוד תורה, זה כחלק מההסדר בו הם משרתים. מיטב בנינו, טהורים, צדיקים, אוהבי העם והארץ ובשליחות התורה מיישבים אותה, לומדים בה, מגנים עליה ומתוך כוונה להקים בעתיד בית יהודי נאמן ובכך לקיים מצוות פרו ורבו ויישוב הארץ - כאחת.
והכל נגדע באחת. כמה יריות מטווח אפס של רוצח ערבי ברברי וצמא דם, של טינופת אנושית (?) שמהותה זריעת הרס, הרג וחורבן. רצח לאור יום בתוככי הכפר חווארה, כפר ארור החוגג בחלוקת סוכריות ודברי מתיקה את שפיכת הדם הזו, את גדיעת החיים הצעירים, את הכאב והאסון של משפחה יהודית, של יישוב יהודי, של העם היהודי כולו.
יש פתרון ! לא כזה שישיב את הנרצחים השם יקום דמם, לא כזה שיפסיק את דימום הלב, לא כזה שיכסה על הפצעים, לא כזה שירפא את הגעגוע ולצערנו הגדול לא כזה שיעלים את הכאב. מה שכן ניתן לעשות הוא לייצר הרתעה כזו שתהיה יעילה ברמה כזו שתסיר כל מחשבה או אפילו הרהור זדוני מהלבבות הערלים של פראי האדם הרוצחים הערבים החיים בארצנו.
כעת לשלב הביצוע (על ידי זרועות הביטחון בהוראת הממשלה) . מה שצריך לקרות בימים הקרובים הוא כדלקמן:
כוחות גדולים מאד של צבא ובכללם כלי הנדסה, טרקטורים D-9, משמר הגבול ויחידות לוחמות – כל אלה צריכים להגיע מחר בבקר לפאתי חווארה. לא משנה אם הכוחות ירוכזו בצומת הביתות מדרום לכפר או בצומת יצהר מצפון – העיקר שיגיעו, ובסד"כ גדול, חזק ומרשים.
הכוח הזה צריך לבצע את המשימה הבאה : התווך של הכפר, שם בוצע הרצח, הוא רחוב עירוני צפוף כשמשני צדי הרחוב חנויות, מסעדות, בתי מטבחיים, מוסכים, בתי ממכר, מסגדים, בתי מגורים פה ושם ועוד מבנים. כמדומני שכל אלה לאורך כקילומטר, שניים לכל היותר. כלי ההנדסה הכבדים צריכים לעבור לאורך כל הציר הזה ולהרוס כל מבנה משני צדי הרחוב ולעומק של חמישים מטר מכל צד. כוונתי שלאחר גמר הביצוע לא ייוותרו לאורך כל הציר אלא הריסות ושאריות של לבנים, טיח, ברזלים ושאר הריסות מבנים. מה שהיה ערב הפיגוע מרכז חיים תוסס, מרכז בילוי, קניות, מלאכה, מסחר, התוועדות ומעבר בין בתי הכפר ושכונותיו – צריך להיות שטוח, מוזנח, עזוב ושומם, כפני הירח כפי שהם מוכרים לנו.
זאת עליכם לדעת, הכפר חווארה שינה פניו בעשור האחרון. כסף רב, אירופאי ואמריקאי, הושקע בכפר, בעיקר ברחוב הראשי העובר במרכזו. עשרות ואולי מאות מבנים חדשים ונוצצים, מסעדות מפוארות והומות אדם, מאפיות, חנויות, כיכרות מסודרים ועוד...כל אלה נבנו בעמל רב ושדרגו חיי התושבים במידה רבה מאד.
ישראל מאיימת על לבנון שבאם יעז החיזבאללה לתקוף אותנו ישראל "תחזיר את לבנון עשרות שנים אחורה, לתקופת האבן"....משהו מעין זה, ולו בזעיר אנפין, צריך שייעשה בחווארה, כאן ועכשיו !!
בנוסף על כך, צריכים כוחות הביטחון לאתר את הרוצח ומי שסייעו בידו ולחסלם. ההוראה שצריכה להינתן לכוחות היא "מבוקש – מת או מת" !! כל דבר אחר הוא בבחינת פרס לטרור, שהרי תנאי הכליאה בבתי הכלא שלנו הם בדיחה עצובה וטראגית. כחלק מהפעולה צריכים כוחות הביטחון לאסוף את החמולה של הרוצח ולגרש את כולה אל מחוץ לגבולות ארצנו. באם גירוש כזה של עשרות או מאות אנשים ייתקל בקושי ביצועי, ניתן לגרשם, בשלב ראשון – לעזה.
רואה אני בעיני רוחי את הציניקנים, את אחינו שאבדו אמונה בעצמנו, את חסרי האמונה בשם יתברך, את הפרגמטיים, את ה"הומניים" ואת ה"ליברליים" שוחרי זכויות האדם. כל אחד מהמנויים לעיל יתנגד למה שהצעתי, איש איש וטעמיו עמו. החל מחשש מתגובת אומות העולם, דרך פחד מעצמנו, עבור בפחד מתגובה מלחמתית ערבית, דרך חששות מבית הדין הבינלאומי בהאג וכלה בטענות משוללות יסוד כאילו איננו הומניים די צרכנו וכולי וכולי.
מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>
רבותי, אם נמשיך ברפיסות, בחוסר הביטחון, בפחדים הנסתרים ובחששות ה"פרגמטיים", אם נתחשב באומות המאוחדות, בג'ו ביידן ובאיחוד האירופאי, אם נמשיך לשמוע בקול "הנאורים" מהבג"צ האוסרים לאטום חדר של רוצח ומצווים לסכן את חיילינו פעם אחר פעם לטובת שמירה על חיי "בלתי מעורבים" (אלה שחילקו ממתקים על מנת לחגוג את רצח היהודים) – כי אז אבודים אנו ודם יהודי ימשיך להישפך כמים.
שוו לרגע בנפשותיכם – לו בוצעה התוכנית (שתוארה לעיל בראשי פרקים בלבד), וכי לא ברור וודאי שחיי מאות ואלפי יהודים היו נחסכים? לו היינו פועלים בנחישות כזו, "אכזרית" ובלתי מתפשרת, לפני שנים הרבה – וכי יש למאן דהוא ספק שלא היינו חווים טרור רצחני לאורך שנים רבות?
האם השכולה מהיום, אמם של שני האחים שנרצחו מצאה כוחות לומר "יש לנו חור ענק בלב, חטפנו סטירת לחי אדירה". לאסוננו החור הוא בלב כולנו והכאב בלתי נסבל. פעולה תקיפה ובלתי מתפשרת כפי שהוצע לעיל היא חובה ביטחונית, חובה יהודית, חובה אנושית וציווי מוסרי עליון של כל הנופלים על קידוש השם - אחים, אחיות, אימהות, עוללים, זקנים, בחורים ובחורות שנקטלו על ידי הברברים הרוצחים הניאו נאצים הערבים.
