סוף בג"צ להיעלם

לפני שקלגסי היס"מ יגיעו במרוצה למשוך בפאותיי ולגרור אותי אלי זינזנה, לפני שהרועץ המשפטי בממשלה יורה לעצור אותי במעצר מנהלי ולפני שחונטת מדינת כל אזרחיה תכריז עלי כחותר תחת אושיות הדמוקרטיה וכופר בה, אקדים ואומר כי כוונותיי טהורות וכי אינני מתכוון לפעול בניגוד לחוק (שהיה לצחוק).

אכן, סוף בג"צ ממחוזותינו למקום ממנו לא יוכל עוד לגרום לנזקים לעם היהודי, לתורתו ולארצו. הדבר יקרה כאשר הרוב היהודי בישראל יקיאו מקרבו ויחליט על ערכאות אחרות ראויות יותר, זה בהיות פסיקות המוסד הקיים כאלה שאין הציבור יכול לעמוד בהם.

כמה דוגמאות קצרות ימחישו ואתחיל בפסיקה האחרונה, השערורייתית יש לומר, מבית היוצר של בית ה"משפט" הגבוה ל"צדק". כידוע הכריע השבוע הבג"צ שהחוק הידוע בכינויו "חוק המסתננים" לא יבוטל אך חלק מהותי הימנו ישונה. השינוי המצווה הוא קיצור תקופת המעצר של העבריינים השחורים המציפים באופן לא חוקי את ארצנו, מעשרים חודש לשנים עשר. בכך עושה הבג"צ (שוב) מעשה מחוקק כאשר היינו כולנו לחוכא ואיטלולא. עבריינות ה"מסתננים", האימה שהם מטילים על היהודים, האלימות והעבריינות בה הם נוהגים, הנזק הדמוגרפי והמוראלי... כל אלה לא די בהם כדי לשכנע את השוכנים במגדל השן שיש לפעול על מנת להציל. בשל תרבות זרה ושיקולים הזרים ליהדות מעדיפים שוכני הבועה ב"עליון" את זכויות העבריינים האלימים המציפים את ארצנו על פני חייהם, ביטחונם האישי ופרנסתם של היהודים. הצביעות והניכור זועקים לשמיים. מי מהשופטים היה מסכין עם מציאות כזו בשכונת מגוריו, מי?!

לפני כעשור נדרש בג"צ לסוגיית ה"התנתקות" ולאחר שישב על המדוכה הכריע שגירוש אלפי יהודים מנחלתם, החרבת יישוביהם, גדיעת פרנסת התושבים ופירוק קהילותיהם הפורחות, החרבת בתי הכנסת ומסירתם לרוצחים הערבים הניאו נאצים על מנת שיחללום, ועקירת קדושים מקבריהם - כל אלה חוקיים למהדרין ונעשים למען "תכלית ראויה". לא הועילו ליהודים התמימים טענותיהם בדבר זכויות אדם, חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, זיקה פרטית ולאומית בת דורות לאדמתם וכיוצא באלה טענות. כולן נדחו מפני ה"תכלית הראויה" , זאת לדעת שוכני הבועה המנותקים מהעם ממנו באו. דע עקא שבשל שיקולים העולים ממקצת הטענות שפורטו לעיל, חס הבג"צ לא פעם על האויב הערבי, מצווה לא להרוס בתי רוצחים, מכשיר אטימה של חדר... ודן ברותחין כל מי שמעז לפגוע ב"זכויות האדם" של פראי האדם.

הדוגמאות רבות מספור – ביטול "נוהל שכן" תוך סיכון חיי חיילים יהודים, קידום סדר יום פוליטי וחברתי הפוגע במאפייניה היהודיים של המדינה, העדפת צוררים על אחים יהודים, שתיקה נוכח בניה לא חוקית של ערבים (אלפי יחידות) ועמידה על קוצו של יוד עם כל צריפון שנבנה על ידי יהודים. כל אלה ממאפייני היכל ה"צדק" המושל בנו ובחיינו, בשרירות לב, באטימות לב, ברוע ממש - כך נדמה.

דוגמא אקטואלית לרוע כזה הוא הריסת בתי דריינוף זה מקרוב. המחלוקת על הבעלות איננה, הבתים עומדים על תילם, האישורים וההיתרים ניתנו והרשע בשלו – ייקוב השופל את הבתים וישמידם על אתר!!

הכאב גדול ועצום אך יש מקום לאופטימיות, הרבה אופטימיות. לרשע הזה, לשרירות הלב הזו, לרודנות השיפוטית הזו יהיה סוף, יותר קרוב ממה שנראה כרגע. הסיבה פשוטה ומובנת. מי שעוקב מקרוב אינו יכול שלא להתרשם שכל פסיקה שערורייתית נוספת כמוה כעוד מסמר בארון הקבורה של המוסד הזה שמזמן שכח את תפקידו, זנח את הצדק והמוסר היהודי, מתנכר לעמו ומתנתק ממדינת היהודים. מתרבים מאוד הקולות המבקרים את הבג"צ ואת שופטיו, את המוסד ואת פסיקותיו. הרודנות השיפוטית אשר במסווה של "אקטיביזם" פועלת בעקביות נגד התורה, נגד היהדות ונגד היהודים "מושכת אש" של יותר ויותר יהודים, מקרב עמך ישראל, אצל מנהיגיו הרוחניים, בשורות ההנהגה הפוליטית, אצל אנשי הרוח (לא חולי הרוח וחלשי הרוח מהשמאל ההזוי...) ואף בצבא ההגנה לישראל.

יש גבול למה שהעם היהודי מוכן לסבול ו"בית המשפט הגבוה לצדק" חצה מזמן את הגבול הזה.