השורות לקמן תהיינה קצרות, נוקבות והחלטיות. אמש נפל דבר בישראל, הזדמנות יקרה מפז שאבוי לנו אם לא ניקחנה בשתי ידיים ועל ידי כך יתחיל למעשה התהליך של היפרדות משלטון הרשע של ה"דיפ-סטייט" המתקיים כאן מזה שנות דור.
כוונתי להחלטה אותה קבל בג"צ בעתירה אותה הגישו עוכרי ישראל, עתירה המתייצבת לצד אויבי ישראל הרוצחים הנאצים מעזה. בעתירה מלינים עוכרי ישראל על הפסקת הסיוע ההומניטרי לעזה וטעמיהם עימם. המדהים הוא שהשופט סולברג שדן בעתירה חייב את המדינה להשיב על העתירה בתוך שבעה ימים.
למי שאינו משפטן אבהיר כי בכך יש הבעת דעה ראשונית שיש בעתירה ממש ועל כן יש להתייחס אליה. הבינו נא ! אנו בשעת מלחמה, הערבים הנאצים בעזה מחזיקים בעשרות חטופים יהודים חיים ומתים, היחס אל אלה מזכיר יחסם של הנאצים ליהודים במחנות ההשמדה, הרוצחים (והערבים שהם והאוכלוסייה בה הם חיים שהרי חד הם) נעזרים בסיוע ההומניטרי אותו אפשרנו להעביר להם כדי להחזיק מעמד, להקשות עורף, להשתקם צבאית ושלטונית וכדי להפריע לנו להשלים מלאכת ההשמדה ומיגור החמאס ועוזריהם.
לאחר זמן רב וממושך מדי בו החמאס שורד הודות לסיוע ההומניטרי התעשתה סוף סוף הממשלה ועם רוח גבית מממשל טראמפ אזרה סוף סוף עוז והפסיקה את הסיוע ההומניטרי הוא צינור החמצן המאפשר חיות לרוצחים הערבים הנאצים.
וכעת מנסה בג"צ להתערב בסוגיה ואגב כך מעביר לממשלה את חובת הטיעון וההסבר – למה ומדוע לא יעבירו סיוע "הומניטרי" לרוצחים בעזה. זוהי שערורייה שאין כדוגמתה!! בג"צ מתערב בעניינים לא לו, מעניק זכות עמידה לגופים עוינים למדינה, פותח דלתותיו לאויבי המדינה ומבקשי נפשנו להשמידנו ומביע כוונה לסייע לאויב בשעת מלחמה!!
פתחתי ואמרתי שמדובר במתנה אותה העניק הבג"צ (בוודאי שלא במתכוון) לממשלה ולמחנה הלאומי כולו. הרי מוכר המאבק על הנהגת רפורמה משפטית שלא תאפשר מצבים כאלה ותעמיד את השופטים על מקומם הנכון, מן המפורסמות דבר קיומו של ה"דיפ-סטייט" השולט באופן המנוגד לדמוקרטיה בנעשה במקומותינו, וכן הבלבול הערכי והמוסרי שהוביל את הבג"צ למחוזות מטורפים עד כדי דאגה לרווחת האויב הנאצי (ראו דאגת השופטים לרוצחים הנוחבות ותנאי כליאתם של המפלצות...).
בשל כל אלה טענתי בעבר לא פעם כי הגיעה העת לשבור את הכלים וכי על הממשלה הנבחרת להשליך מעל גבה את אבני הריחיים הבלתי נסבלות של החונטה האוחזת בידיה חלקים בשלטון, חלקים לא לה. מתברר שחששות הממשלה לפעול בעניינים אלה גדולים, בין היתר בשל חשש מתגובה ציבורית. לאור זאת, יש לראות במתרחש כעת ובצו בג"צ האמור הזדמנות , אולי בלתי חוזרת, להעמיד את בג"צ במקומו ולהודיע לו שאין בדעת הממשלה להתייחס לצו הבזוי והשערורייתי. כך פשוט, בלי הסברים ובלי תירוצים. כל התנהלות אחרת תהווה המשך הכניעה לדיקטטורה הרודה בנו תוך כדי רמיסת זהותנו והאינטרסים הלאומיים מזה שנות דור ואף למעלה מכך.
ומדוע זו מתנה ? פשוט מאד – רוב מכריע ועצום בציבור איננו רוצה בהעברת סיוע לאויב. רוב מכריע ועצום בציבור רואה בעיניים כלות את החטופים הנמקים המנהרות החמאס בעזה ומוכן לעשות הרבה מאד על מנת להחזירם אלינו. רוב מכריע ועצום בציבור רוצה בהשמדת הרוצחים בעזה , החרבת עזה והגליית כל העזתים אל מחוץ לרצועה. רוב עצום ומכריע בציבור כואב עדיין את זוועות השבעה באוקטובר, את השכול ואת רבבות החיילים והאזרחים הפצועים בגוף ובנפש המהלכים כיום בינינו.
לפיכך ניתן להניח שהתערבות בג"צ ברגל גסה, בלב אטום וערל ובחוצפה וכוחנות שאין להם אח ורע היא לצנינים בעיני רוב עצום ומכריע בעם. על זה יש לשבור את הכלים. יחס נכון של הממשלה – קרי, התעלמות מסולברג , הצו שהוציא ובג"צ על "שופטיו" (ואם צריך גם מהרועצת המשפטית לממשלה) הם צו השעה, הצו האמיתי המונח לפתחה של ממשלה חפצת חיים עבור בוחריה ועבור עם ישראל כולו.
