תיקון המדינה, זו לא מילה גסה

הרב יצחק גינזבורג מאמין גדול בביאת המשיח ומאמין שבכוחו של כל יהודי "לעשות ככל שביכולתו להביא את המשיח", כדברי הרבי מלובביץ'. בתקשורת משום מה נוהגים לסלף את דבריו ולהוציאם מהקשרם חדשות לבקרים. כהמשך למאמרו היפה של עודד מזרחי – "מי מפחד מהרב גינזבורג?" – שפורסם לאחרונה, אמרתי להביא פנינה אחת מתורותיו היקרות של הרב יצחק גינזבורג שליט"א. במקום לדבר על הרב, להביא אותו בעצמו.

איני רוצה להתחמק ולהביא תורה של הרב מענייני פיזיקה, תורה ומדע או קבלה, אלא על תיקון המדינה. כן, זו לא מילה גסה. הנושא 'הכי קיצוני' של הרב – למי שלא מכיר אותו מקרוב, כמובן. מי שמכיר מקרוב יודע שאין בכלל קיצוניות במובן הקיצוני של המילה, הכול בדרכי נועם ושמחה, גם בנושא כמו תיקון המדינה. אבל איך שוב חזרנו לדבר על הרב? פשוט תקראו בעצמכם.

אני מוכרח לציין שהרב לא עבר על המאמר והכתוב כאן על דעתי האישית בלבד, מעין סיכום של הספר 'תיקון המדינה' על פי קריאה פשוטה שלי. אם הקורא ימצא חומר מעניין למחשבה – מה טוב אם יפתח את הספר בעצמו, ואם נפלו טעויות – הרי הם באחריותי בלבד.

לצאת מהגלות – בחסד ורחמים על ידי פנימיות התורה

ככל נושא, גם את הנושא הזה של תיקון המדינה הרב גינזבורג מנתח בכלים של קבלה וחסידות. הספר בנוי שלב אחרי שלב על פי עשר הספירות הקבליות – כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. על גבי הספירות הקבליות הוסיפה תורת החסידות רובד של פנימיות הספירות, כמובן שהרב גינזבורג לא מנתק בין חיצוניות הספירות לפנימיותם.

ספירת הכתר היא הספירה הראשונה, בנפש היא נקראת הספירה שכנגד העל-מודע שמעל השכל – ונמצאים בה כוחות האמונה, התענוג והרצון. כשמדברים על תיקון המדינה והמציאות, התהליך מתחיל כבר מהעל-מודע: ראשית כל תיקון, נצרכת אמונה – שניתן לתקן. כל יהודי חייב להאמין בביאת המשיח שיגיע ויתקן את כל המציאות עד לפרטי פרטיה. לאחר ומתוך האמונה החזקה בביאת המשיח, אנו מתחילים לחוש במין עונג סמוי מימות המשיח העתידיים, התענוג מגביר אצלנו את החשק והרצון לקרב אלינו את אותם ימים עלומים ונשגבים, ומכאן רכשנו רצון חזק ותקיף להבאת הגאולה. דרך הרצון אנחנו יכולים לפעול במציאות, כפתגם המפורסם "אין דבר העומד בפני הרצון".

לאחר מכן מגיעה ספירת החכמה. חכמה היא כבר כוח מודע בנפש, החכמה היא ההתחלה של מה שמוכר לנו כיום כ'שכל'. איזו הברקה ראשונית של רעיון, ממנו אחר-כך ייוולד תכנית מעשית שלימה. ההברקה הראשונית של תהליך התיקון – היא ההכרה בכך שסמכות התורה היא היא הסמכות העליונה המכריעה בתיקון המציאות. כיהודים מאמינים אנו יודעים שה' ברא את העולם דרך התורה, ולכן, בכל נושא בו נבחר להתעסק – התורה תספק לנו את הפתרון המושלם.

כפי שכבר רמזנו, ספירת החכמה היא רק תחילתו של השכל. אחריה מגיעה ספירת הבינה שתפקידה לפתח את הרעיון הראשוני שלנו. לאחר שהכרנו בכך שהתורה היא סמכות-העל שלנו בכל צומת, נצטרך לפתח מעט את הרעיון ולומר שיש שלושה שלמויות שעלינו להכיר בהם – התורה, העם והארץ. התורה צריכה להיות שלימה, מבלי להחסיר אף הלכה ואף קוצו של יוד מהתורה, כולל הלכות הנוגעות לחיי הציבור כאן בארצנו הקדושה. הגאולה השלימה תתרחש עם "כל ישראל אחים" ו"אף יהודי לא יישאר בגלות" – כשם שספר תורה מחוסר אות אחת פסול, כך גאולה של כל עם ישראל חוץ מיהודי אחד הינה גאולה פסולה. כמו כן, ארץ ישראל שלנו על כל שעל ושעל, וכל וויתור – אפילו על ס"מ אחד – הריהו כפירה במתנה הטובה שקיבלנו מאת ה'.

לאחר ספירות ה'שכל' – חכמה ובינה – מגיעה ספירת הדעת, שמקשרת את השכל היחסית מנותק אל רחשי הלב הפנימיים של האדם. הכלל הגדול של "מח שליט על הלב" נעשה על ידי ספירת הדעת. כמו שאצל כל יהודי בנפש מתחוללת מלחמה בין הרע לטוב וספירת הדעת עוזרת מליפול לתאוות שאינם רצויות, כך גם בתהליך התיקון שלנו – ספירת הדעת שומרת עלינו מליפול לבריחה מתפקידנו היהודי. לומר שהננו עם נבחר אין פירושו 'שוויץ' אלא תפקיד – להיות אור לגויים. להתחמק ולטשטש את זהותנו היהודית פירושו בריחה מאחריות קדושה זו של תיקון העולם במלכות שד-י.

לפעמים צריך גבורה קשה – כדי לשמור ולהגביר על האהבה

אחרי ההכרה השכלית הראויה, ששומרת על נטיות הלב הלא-מבוררות, ניתן לרדת לפסים מעשיים יותר בתיקון המדינה. הספירה הראשונה אחרי ההכרה השכלית הינה ספירת החסד והאהבה. כל תהליך העשייה נובע מרגש של נתינה ועזרה לזולת, הן לזולת היהודי והן הזולת הגוי. אהבת היהודי מתבטאת בארגון של התיישבות יהודית, חקלאות יהודית ובכלל – פרנסה ליהודים, 'עבודה עברית'­. הדאגה לגויים מתבטאת בחינוכם לשמירת שבע מצוות בני נח בפרט ולהכרת ה' בכלל.

נטייתה של מידת החסד היא השפעה ללא גבול, ותפקידה של מידת הגבורה שבאה אחריה היא לשמור על מידת החסד בנפש. למשל, אדם שאני מאוד אוהב – בן שלי לדוגמא – ואני רוצה להעניק לו המון ידע בחיים, אבל אני יודע שאם 'אנחית' עליו בבת-אחת ים של חומר הוא לא יקבל כלום. ספירת הגבורה מאזנת את החשק שלי לאהוב בלי גבול והיא בעצם שומרת על האהוב שלא יינזק חלילה. כאן אנו מקבלים פירוש חדש למילה גבורה: התגברות האהבה. מישהו שאני קצת אוהב – אפשר לאהוב אותו גם בלי גבורה, אבל מישהו שאני ממש אוהב – אני חייב להשתמש במידת הגבורה שתשמור ואף תגביר את האהבה שלי אליו. לענייננו, צריך לשמור על האהבה שלנו מדברים שמפריעים לה להתפתח. כאן בארץ הדבר שמעיב על חיינו וצריך להשתמש נגדו במידת הגבורה הוא הטרור. בשביל לשמור על חיינו ושאיפותינו צריך להילחם בטרור בכל הכוח, מבלי להשאיר לו כל אפשרות להתארגן לעוד סיבוב מחודש של טרור.

בספירת התפארת – שפנימיותה רחמים – ממוקם כינון המשפט העברי. צריך להשיב את המשפט על מכונו, על פי דיני התורה הפשוטים.

ספירות הנצח וההוד מקבילות לרגליים בגוף שמעמידות את האדם. התהליך המקביל לספירת הנצח הוא ביסוס חיים יהודיים על פי תורה כאן בארץ. ככל שתהליך כזה יצליח הוא יגרום ליהודי הניכר לעלות לארץ, וכמובן שגם עלינו מוטלת האחריות לעודד את עלייתם של בני חו"ל לארץ בכל המישורים האפשריים.

כשם שספירת הגבורה שמרה על ספירת החסד, כך ספירת ההוד (הנמצאת בקו מתחת הגבורה) שומרת כעת על ספירת הנצח (הנמצאת מתחת החסד). כדי שנוכל באמת לבסס כאן חיים יהודיים אמתיים ונוחים עלינו לדעת למי מותר להיות כאן בארץ: כל גוי שיקבל על עצמו את שמירת שבע מצוות בני נח ויקבל את מרותה של הריבונות היהודית בארץ – יוכל להישאר בתור "גר תושב". שאר הגויים אין מקומם כאן. הדימוי כאן הוא של דחיית חושך, ובחסידות דורשים שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. דחיית הגויים מארצנו תיעשה על ידי שעוד ועוד יהודים יעלו לארץ ותתחזק המודעות היהודית, וממילא, באופן טבעי, הגויים שאינם גרי-תושב יעזבו.

אנחנו מתקרבים לסוף התהליך, שלב אחד לפני האחרון, שלב שמוקבל לספירת היסוד. לקראת סוף התהליך צריך להיזכר מהיכן התחלנו ובשביל מה עשינו את כל הדרך הארוכה הזו. אומר הרמב"ם שתכלית ימות המשיח הם "כדי שיהיו פנויים בתורה וחכמתה". האיבר שמקביל לספירת היסוד הוא איבר הברית, שמסמל חיבור בין שניים. החיבור במישור הציבורי הינו חיבור של חכמת התורה שמגיעה משמים עם חכמת העולם שצומחת מהארץ. התורה צריכה לפתח ולהתייחס גם אל 'מדעי החול' – ובכך לקדש אותם.

הספירה האחרונה היא המלכות והיא בעצם תכלית כל התהליך. בסופו של תהליך אנחנו רוצים להקים כאן מלכות ישראל שתתפקד על פי כל הפרטים שהוזכרו לעיל. בראש המלכות כמובן יעמוד מלך וסנהדרין.

כל התהליך המתואר הינו אם לא יבוא משיח. ברגע שיבוא משיח – כל התכניות תתקפלנה, אבל תפקידנו הוא להכין את התכניות ולפעול על פיהן, וכשמשיח יבוא נשמח לקפל את כולן ולקבל את בואו בשמחה ובטוב לבב.

זהו זה. עד כאן עשינו יחד מסע מרתק, של ספר שלם בן מאתיים עמודים. בהכרח שמתוך תמצות כזה החטאתי הרבה מן הספר, אבל אני חושב שטעימה מן האור הגדול של הרב ניתן למצוא כאן.