מי היה בצלא-ל?

כָּל חֲכַם לֵב – זָרִיז בִּמְלַאכְתּוֹ

וּנְדִיב לֵב – מַתַּת יָדוֹ יִתְרֹם

מַעֲשֵׂה חָרָשׁ חוֹשֵׁב וְרוֹקֵם אִתּוֹ,

וּמַרְבִּים הָעָם הָבִיא עַד תֹּם.

וְעַל צְבָא כֻּלָּם מָלֵא רוּחַ אֱ-לֹהִים

בְּצַלְאֵ-ל מָלֵא חָכְמָה וְרַעְיוֹנָיו תוׂהִים.

תְּבוּנָתוֹ וְדַעְתּוֹ בַּמְּלָאכָה,

וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בַּמַּעֲרָכָה,

מְנַצְּחִים עַל חוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת

יְרִיעוֹת לִרְקֹם וּלְחַבֵּר בְּלוּלָאוֹת.

הַכֹּל חַיָּבִים בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן

גַּם אֲנָשִׁים גַּם הַנָּשִׁים.

בַּמִּדְבָּר לָאֵ-ל מָקוֹם מוּכָן

עָשׂוּי עֲצֵי שִׁטִּים קְרָשִׁים

עוֹמְדִים עִם בְּרִיחִים וַאֲדָנִים

בָּנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים.

אַחַר עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן,

בְּתוֹכוֹ צִנְצֶנֶת מָן לְזִכָּרוֹן,

וּמֵעָלָיו הִתְוָה תָּו יָצַר בַּחֶרֶט

דְּמוּת כְּרוּב פְּרוּשַׂת כָּנָף אַט אַט נוֹצֶרֶת.

וְאַחֲרָיו עָשָׂה שֻׁלְחָן עִם זֵר זָהָב,

לֶחֶם פָּנִים לְמֶלֶךְ רַב עָלָיו יִקְרַב.

כִּכַּר זָהָב לַמְּנוֹרָה בָּהּ גְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים,

מִקְשָׁה זָהָב מֵהֶם רָקַע כַּפְתּוֹרִים וְשׁוֹשַׁנִּים.

עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל הַנֵּר מַעֲרָבִי מַקְדִּים,

שְׁכִינָה לֹא זָזָה מֵהֶם בִּבְרִית הָאֵיתָנִים.

מִזְבְּחוֹת שְׁנַיִם אֶחָד לְעוֹלָה אֶחָד לִקְטֹרֶת,

וּקְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה מַגֵּפָה עוֹצֶרֶת,

שֶׁמֶן מִשְׁחָה קֹדֶשׁ לְמָשְׁחָה

לַכֹּהֲנִים לַכֵּלִים וּלְכָל הַמְּלָאכָה

וְכִיּוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה מִמַּרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת

שֶׁנִּמְאֲסוּ עַד שֶׁפָּסַק ה' "הֵן הֶעֱמִידוּ צְבָאוֹ-ת"!

אֶת הַכֹּל עָשִׂיתָ בְּצַלְאֵל בְּטוּב טַעַם וָדַעַת,

וְשִׁנִּיתָ הַסֵּדֶר מִמַּה שֶׁצֻּוִּיתָ לְסִבָּה נוֹדַעַת,

מֹשֶׁה רַבְּךָ הוֹרָה לִבְנוֹת כֵּלִים בַּתְּחִלָּה

וְאַחַר כָּךְ עֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, וּלְךָ הוּא לֹא גִּלָּה

שֶׁאָכֵן ה' אוֹתוֹ בְּהִפּוּךְ צִוָּה,

כִּי אֵיךְ יִנְבֹּט הַזֶּרַע טֶרֶם נִתְהַוָּה?

וְאִם כֵּלִים יִהְיוּ וּמִשְׁכָּן עוֹד לֹא נִבְנָה

אֵין זֶה מִדַּרְכֵי הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה.

כֵּיצַד יָדַעְתָּ? אַיֵּה רָאִיתָ?

שֶׁמָּא בְּצֵל-אֵ-ל הָיִיתָ?