מאות ואלפים עולים, באוטובוסים צפופים
ממרכז, צפון, ודרום - למירון כולם רצים
לכבוד התנא אלקי, רבן שמעון בר יוחאי
לכבוד התנא אלקי, רבן שמעון צדיקאי
מה כל כך מיוחד ברשב"י, שכולם עולים לקברו?
איזה אור חדש, נתגלה לנו על ידו?
קטע מפורסם בזהר, אני לוחש לעצמי
"בספרא דא יפקון, מן גלותא ברחמי"...
"והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע"...
בלימוד פנמיות התורה, אנו מתעוררים להשפיע
סודות התורה, חודרים לתוך נשמתינו
בשמחה וברעדה, אנו עובדים את בוראינו
ההתעוררות מהתחתונים, מעורר את העליונים
להפוך את מידת הדין, למידת הרחמים
רשב"י גילה, את "הניצוץ הקדוש" בתוך כולנו
עלינו להדליק אותו, ולשנות את העולם שלנו!
----------
בקושי מנין של יהודים, מחכים עם סבלנות בתור
לבקר את הר ה', שליהודים עדיין נשאר סגור
"המקום אשר בחר ה', לשכן שמו שם"
מוזנח, מושפל וחרוב, בידי עובדי האיסלם
הקבוצה מתחילה לצעוד, במסלול הרשמי מסביב
צעקות וקללות נשמעים, אין לנו שום רשות להגיב
שפתיים של כולם, מתחילות למלמל..
תפילות ותחינות, וגם שבח לא-ל
הגענו ליציאה, הגענו לרגע של פרידה
כולם יוצאים אחורה, בלב כבד וקומה כפופה
מחד אנו שמחים, על מה שכן זכינו היום
מאידך אנו מלאים בכאב, על זלזולו של מקום
----------
ממירון להר הבית - זה סיפור של שמים וארץ...
חיבור בין פנמיות וחיצוניות, שבאמת מקרב את הקץ..
רשב"י לא נכנע לרגע, ללחצים של אדום
ממנו לומדים לבטוח בה', נגד כל איום!
דביקות בה', בלי עבודה ומעשים
כבר כינה האריז"ל, "אורות בלי כלים"
המקום היחיד, בו מסר הזהר יכול להופיע
הוא במקום השכינה, עם בנין בית הבחירה
בנין בית המקדש, הוא רוחני וגשמי גם יחד
שם הגוף ונשמה מתחברים, וחוזרים להיות אחד
"כולם נוסעים אלי" מהרהר רשב"י, "בעוד שהר הבית נשאר ריק"
אילו רשב"י היה איתנו, בהר הבית היינו נפגשים - בזה אין לי ספק
אז בא נאסוף אבנים, ונתחיל בבניין המקדש
עם מעשה כל כך פשוט "על ציון תאיר, אור חדש"
עצוב 3 כ"ד אייר תשע"ו 12:10 עולה לציון ולא ל*ציון*
כ״כ נכון. הלוואי שכולם יבינו שהכלים האלה חסרים. 2 כ"א אייר תשע"ו 10:10 נעמה הדר
חזק. 1 י"ז אייר תשע"ו 23:28 יהודי