ולא תחניפו את הארץ

התורה בפרשת מסעי מזהירה אותנו "ולא תחניפו את הארץ" (במדבר ל"ה ל"ג). החנופה היא איסור חמור מאוד.

רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (סימן קפ"ח) כותב שהחנופה היא בגדר ייהרג ובל יעבור: "וחייב אדם למסור עצמו לסכנה ואל ישיא את נפשו עוון אשמה כזאת". רבנו יונה מוכיח את הדברים מן הגמרא המספרת שכשאגריפס המלך היה קורא בתורה את הפסוק "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" זלגו עיניו דמעות. עם ישראל שנכח שם לא שתק אלא עודד אותו והחניף לו באמרו "אחינו אתה". התוצאה הייתה ש"באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה שהחניפו לו לאגריפס" (מסכת סוטה דף מ"א). מגמרא זו למד רבנו יונה עד כמה מגונה החנופה, שאפילו אם האדם עלול להסתכן בחייו אין קדושת החיים דוחה את איסור החנופה.

אמנם פוסקים רבים חלקו על רבנו יונה אבל הוויכוח בין הפוסקים הוא רק על אם צריך למסור נפש ואין וויכוח שהלאו הזה הוא מן החמורים שבתורה. הגמרא מסיימת ואומרת שכת חנפים לא זוכה לראות פני שכינה וכן כל עדה שיש בה חנופה לסוף גולה שנאמר "כי עדת חנף גלמוד" (איוב ט"ו). (מתוך סיכום שיעור של מו"ר הרב יעקב יוסף זצ"ל).

>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<

שבוע שעבר הובא לקבורה אדם שידיו דמים מלאו, שהביא לארצנו הקדושה את רב המרצחים ערפאת ימ"ש וחימש את האויב הפלשתינאצי בנשק רב. לפשע הנורא של אוסלו אין מחילה. איך אפשר לשכוח מי הביא לארץ ישראל את האויב שכל מגמתו להשמיד חלילה את עם ה' ונתן לו שליטה על מרחבים נפלאים של ארצנו הקדושה?? (עיין בלשונו הזהב של אור החיים הקדוש בתחילת פרשת כי תבוא שמגדיר: "נצטווינו לגרש אויבי ה' מארצו"). איך אפשר לשכוח מי נתן לאויבנו השפלים עשרות אלפי נשקים ותחמושת רבה שהביאה למרחץ דמים שעדיין איננו רואים את הסוף שלו? לבנו שותת דם מקול דמי אחינו הנרצחים שזועקים אלינו מן האדמה!

אנחנו זוכרים היטב את התקופה הארוכה בה היו אויבינו הארורים יורים על בתי הישוב היהודי בחברון לילה אחרי לילה, יום אחרי יום, מהנשק שמסר להם אותו אדם! זוכרים היטב את האמירה שלו ש"לא צריך להוציא מבתיהם את תושבי חברון היהודים, הם יצאו מעצמם אחרי שיירו עליהם". פליאה גדולה לי על אותם אישים שבחרו בין בחייו ובין אחרי מותו להחניף לאותו רשע, לשבח בפרהסיה את מפעל חייו, ולא שמו לנגד עינם את דברי רבינו יונה בשערי תשובה האוסר לכבד ולשבח את הרשע גם על הדברים הטובים שעשה, ואם רוצה לשבח אותו על הטוב שעשה מחויב להזכיר גם את מעשיו הרעים כדי שהציבור יידע להתרחק מהם. (שערי תשובה ג סימן קפ"ט).

כל מי שמשבח אותו, כל מי שמחניף לו או משתתף בפולחן האישיות שנעשה לו, נותן בעקיפין הכשר לפשעיו האיומים. (זכורני שמו"ר הרב יעקב יוסף זצ"ל היה מכנה אותו ואת שותפיו לפשעי הבגידה בארצנו: "הגייס החמישי!"). במיוחד גדולה האחריות המוטלת על תופשי התורה, להנחיל לעם ה' את דבר ה' המבטיח את הארץ לבניו הקדושים, לקיים את ציווי התורה "לא תגורו מפני איש", לעורר את הציבור לחזור בתשובה שלמה על חטא מסירת הנשק לאויבים ועל חטא המאיסה בארץ חמדה.

הלוואי שנזכה כולנו לקראת יום הכיפורים לחזור בתשובה שלמה בכל התחומים והמובנים.