התלהמות עוברת, התורה נשארת

איך זה שאחרי פיגוע דרסטי כולם יוצאים מגדרם? מכל כיוון נשמעות אמירות שצריך להיכנס בערבים בכל הכוח. ואחרי יומיים (במקרה הטוב), תופס את כולם אלצהיימר: אפשר לקנות מערבים; מרחמים עליהם אם נפגעו ב'פיגוע נגדי'; וכשפוגשים אותם בסופר, בטבעיות פונים אליהם 'אחי...'. לאיפה נעלמו הקריאות הקשות?

פשוט מאוד, קריאות אלו נובעות מרגש חם, מתלהם, וטבעו של רגש חם להתקרר. בסוף כולם שוכחים. לאחד ייקח יומיים, לאחר שנה, אבל אצל כולם זה לא יחזיק לאורך זמן. בטבענו אנחנו שוכחים דברים קשים וממשיכים הלאה, ועם השכחה הולך ודועך לו גם הרגש החם, זה שהיה נדמה כנצחי.

לכן, תגובות ראשונית כמו - "אמרנו לכם", "תפסיקו להעסיק רוצחים" ודומיהם, כמעט מיותרות. הם לא יחזיקו מעמד.

אתם באמת רוצים לקחת את העניינים לידיים?

מה גם שכנגד טענות מתלהמות כעין אלה, יש למערכת מה לטעון: וכי אתה יודע את כל הפרטים? אתה באמת רוצה לקחת את ניהול העניינים לידיים, או שאתה רוצה לזרוק דברים באוויר ולברוח?

וממילא, אם אתה רק זורק דברים ובורח ולא לוקח אחריות מלאה על מעשיך, אתה רק מסבך אותנו. ולכן אנחנו צריכים לדאוג שלא תפריע לנו לנהל את חיי היום יום בצורה תקינה, עד כמה שאפשר.

תשובה לטענה [אמיתית] זו, תהיה אמירת קול התורה ברבים. התורה לא זורקת פצצות ובורחת, היא יודעת לנהל טוב מאוד את חיי היום יום, הרבה יותר טוב מהצורה בה מקרטעת המערכת כיום. לכן, תגובתנו לפיגועים צריכה להיאמר מתוך דברי התורה, ולא מתוך המצב הקשה – "תראו מה קרה".

התורה נכונה בכל מקום וכל זמן

לתורה יש מה לומר בכל מציאות. למשל, בנושאים אלו התורה אומרת "הקם להורגך השכם להורגו". ויותר, התורה לא מחכה רק לזמן ש'ישכים להורגך' אלא מקדימה רפואה למכה ואומרת "ואם לא תורישו את יושבי הארץ, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעינכם". כלומר, תגרשו את הגויים, ואם לא, יהיה לכם רע ומר. [ומי ש'מתחכם' וינסה לחיות בארץ ולהותיר גויים, שידע את תוצאות מעשיו].

כמובן שנושא זה הוא רק דוגמא, ויש עוד המון מציאויות בהם יש לתורה מה להגיד. אנחנו רק צריכים לתת לה מקום ולפרסם את דבריה ברבים.

מה ההבדל בין לומר את דבר התורה לבין אמירת דברי התעוררות רגשיים? דברי התורה לא משתנים, כי התורה היא נצחית. היה צריך להגיד את ההלכות הברורות לפני הפיגועים, בדיוק כמו לאחריהם. דברי התורה נכונים וברורים מאז ומעולם, בלי שום שינוי. בניגוד לדברי ההתלהמות הקשים, הנשכחים מהר מאוד מלב כל אדם.

התשובה כיום - כינון מלכות ישראל

לכן, עיקר השיח היום צריך להיות סביב דבר ה'. ה' רוצה שנגרש את הגויים, ה' רוצה שנחיה כמו יהודים, וה' רוצה שנמליך עלינו מלך ישראל כשר שילחם את מלחמותיו ויבנה את ביתו.

זו ההלכה, עד הסוף.

בתפילה שנזכה כמה שיותר מהר להחזיר עטרה ליושנה - מלכות ישראל. ושנזכה לפעול בשיא המרץ, ולא נזדקק ל'תזכורות' כואבות שיזכירו לנו שעוד לא הגענו אל הגאולה... במהרה בימנו!