בשורה חדשה – טוב אבל לא מספיק

אחרי כמה חודשים של מלחמה, סוף סוף התפרסמה בסוף השבוע ידיעה על מתווה ממשלתי מוצע ליום שאחרי. לשכת נתניהו העבירה לשרי הממשלה תוכנית ראשונית לטווח הבינוני והארוך לרצועת עזה. למען האמת, תוכנית כזו היתה צריכה להתפרסם לפני הכניסה הקרקעית לעזה – היא היתה צריכה לכוון את כל מהלך המלחמה – אבל עדיף מאוחר מלעולם לא. 

ובכן, יש כמה דברים משמחים ומעודדים בתוכנית שהוצעה, וצריך להודות ולברך עליהם: 

ראשית, התוכנית שוללת על הסף מדינה פלסטינית. זה מובן מאליו לכל יהודי עם ראש ישר בארץ ישראל, אבל לא פשוט לכל הפוליטיקאים ולכל הבכירים במערכת הביטחון – בטח לא כשאמריקה "לוחצת" (למה בגרשיים? כי אתם רואים שאפשר להגיד דברים נגד אמריקה, וכל מי שמכיר ומבין יודע שאמריקה לא תלחץ כשהיא תראה אותנו נחושים בדעתנו. הכל תלוי בנו). 

התוכנית כוללת אחריות ביטחונית ונוכחות ישראלית מלאה, כולל פירוז מוחלט מיכולות צבאיות ברצועת עזה, וזו גם נקודה חשובה, שלא היתה מובנת מאליה (לצערנו). 

ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדרים עם הערבים. יפה! 

הניהול האזרחי יהיה בידי גורמים מקומיים עד כמה שיתאפשר, ובלבד שאלה לא יהיו קשורים ותלויים בגופים וגורמים תומכי טרור ולא יקבלו מהם שכר. פקיחת עיניים מבורכת! 

והחידוש החשוב ביותר: התוכנית מדברת על שינוי מערכתי יסודי במערכת החינוך, הרווחה ובמסגדים. המערכות הללו יעברו שינוי כך שלא יעודדו, יטיפו ויחנכו לשנאה ולטרור. על החידוש הזה אפשר לקרוא את סיסמת אוסלו: "עזה תחילה!". מדינת ישראל מבינה שהרוע התהומי הזה נובע ממערכות שמחנכות אליו, ואין מקום ל"חופש דת" מטופש שמוביל לשפיכות דמים ולשנאה עיוורת. מדינת ישראל עוד לא מחילה את התובנה היסודית הזו ביחס לתחומים שבשליטתה – מזרח ירושלים, ערביי ישראל וערביי יו"ש – אבל אם מתחילים עם עזה יש סיכוי שהשכל הישר ירחיב את השיטה. 

זו התחלה יפה וראויה, מעודדת ונותנת תקווה לשינוי אמיתי ויסודי, אך יש עדיין כמה שאלות: 

השאלה העיקרית – האם זו תוכנית אמיתית ורצינית, שכותביה ומפרסמיה מתכננים לעמוד עליה, או רק נקודת מוצא למשא ומתן, שימסמס אותה לחלוטין? ניסיון העבר המר לא מעודד, בעניינים האלה. נקוה, נתפלל ונלחץ שהפעם דברים ייראו אחרת. 

איך אפשר לדבר על "איסלאם אחר", כמו שמציעה התוכנית? הרעיון בתוכנית הוא "לייבא" איסלאם מארצות איסלאמיות שעברו "דה-רדיקליזציה" – כלומר, שהפכו למתקדמות ונאורות. כפי שציינו, המדינה טומנת את הראש בקרקע (גם כשזה מאד קשה לה) ולא פועלת כנדרש למניעת הסתה במסגדים בכל הארץ. איך זה פתאום יקרה בעזה? ומעבר לכך: אם אכן מדובר על "איסלאם אחר" (בהנחה שיש כזה...), מדוע שערביי עזה יסכימו לקבל אותו? מדוע שיסכימו לשנות את אמונתם? ואם כבר, בגלל הלחץ המלחמתי, הם מסכימים לשנות את דתם – למה שוב לאיסלאם? כיום בכל העולם האיסלאם הוא שורש ומקור לטרור, לנחשלות, לשנאה ולרוע. למה לאפשר לו קיום אצלנו? 

אחרי השאלות, נציע הוספות ותיקונים חשובים לתוכנית ליום שאחרי בעזה: 

עזה היא חלק מארץ ישראל, שהובטחה וניתנה לעם ישראל בידי בורא העולם. לכן תוחל ריבונות יהודית על רצועת עזה כולה. כחלק מהחלת הריבונות, וכתיקון לעוול הגירוש מגוש קטיף, תוקם התיישבות יהודית ברצועת עזה. ערביי עזה יוכלו לקבל מעמד של תושב, ללא זכויות אזרחיות שוות. 

מדינת ישראל תעודד הגירת ערבים מרצועת עזה (ובהמשך, מכלל ארץ ישראל) למדינות אחרות ברחבי העולם. 

תופעל מדיניות 'אפס סובלנות' ביחס לגילויי אהדה לטרור או לשנאת יהודים, ביחס להערצת מחבלים או לכל דבר בכיוון זה. 

מערכות החינוך, הרווחה והדת יפעלו לאור תורת ישראל, המהווה אור לגויים ומקדמת את האנושות כבר אלפי שנים. מערכת החינוך תחנך לאמונה באלקי ישראל, להכרת התנ"ך ולקיום שבע מצוות בני נח. לא יהיה איסלאם בעזה, לא כזה ולא אחר. 

שנזכה!