כמה נוח לגורמים החפצים בקידום "מדינת כל אזרחיה" להסתיר, לטייח ולהעלים מהציבור עובדות שתקשינה על הגשמת חזונם. שכן הפניית אצבע מאשימה אל החברה הערבית כמוה כהכרה בכך שדו-קיום בארצנו הוא חזיון תעתועים, קל וחומר כינון מדינה בה הערבים הם בעלי זכויות לאומיות בארצנו.
כל מי שעוקב אחר ענייני היום במדינתנו מכיר את התופעה שתתואר: קורה תדיר שאירועים חדשותיים (ועובדות הקשורות עמהם) "מוחלקים" ו"מטוייחים" באופן שזיהוי פרטי האירוע המדויקים נהיה סבוך וממילא לוט בערפל. כפי שאדגים בהמשך אין כאן מקריות ומדובר לצערי בשיטה עם כוונה בבסיסה, פסולה מעיקרה אך שולטת ברמה.
אתמקד כאן בסוגיית הפשיעה והעבריינות בקרב ערבים, אלה המתגוררים בקרבנו בערי ישראל הוותיקות כמו גם אלה המתגוררים בישו"ב (יהודה שומרון ובנימין).
זוכרים את ההפגנה המתוקשרת משבוע שעבר בעניין ה"אלימות המופנית נגד נשים"? הפגנה מוצדקת המבטאת מחאה נגד זילות החיים של נשים בארצנו. נס ההפגנה הורם ובין העובדות שצוינו הודגשה רציחתן של עשרים וארבע נשים בשנה החולפת. נורא! אלא שמובילי ההפגנה "שכחו" להדגיש שעיקר הפורענות מצויה במגזר הערבי ומתוך עשרים וארבע הנשים שנרצחו, שלוש עשרה הן ערביות שנרצחו על ידי בעליהם הישמעאלים.
האלימות משתוללת ביפו. לאחרונה נרצח (או נהרג במלחמת כנופיות) ערבי צעיר. הקשבתי לראיון עם אבי הנרצח באחת הרשתות (של התקשורת העוינת).
> אירועי הפשיעה הערבית בכל רחבי הארץ מקבלים במה משמעותית בקול היהודי
אירועים דומים התרחשו לאחרונה בלוד, בטובא זנגריה, ברהט, בעכו ובמגידו ועוד הרשימה ארוכה. העבריינים הערבים המזוינים בנשק רב (סוגיה בפני עצמה) מנהלים חיים אלימים בלית דין ובלית דיין. חיי אדם אינם נחשבים ככל הנראה ובהעדר אכיפה (שכן כוחות הביטחון חוששים מלהיכנס למושבותיהם) אלה עושים בכפריהם, בין החמולות שלהם ובתוך עולם הפשע- כאוות נפשם האלימה.
גם במגזר ביהודי יש עבריינים, אין זה סוד. אלא שכאן מפורסמים השמות, מזוהים הפושעים, האצבע המאשימה מופנית מיד והמרדפים והמשפטים שבעקבותיהם זוכים לתהודה רבה ולסיקור תקשורתי נרחב. ובעוד שהתופעה רווחת בהרבה בחברה הערבית- שם מתקיים "שקט תעשייתי" מצד התקשורת. הס מלהזכיר את זהות העבריינים ומוטב "להכיל" ולהסתיר את הזהות האתנית על מנת שלא יצא השד מהבקבוק. אגב, בולטת גם התייחסות דומה של המשטרה ודובריה שבקלות רבה מוציאים דיבת היהודים רעה (בעיקר אם הם מתנחלים) ובאותה שעה מהססים וממלאים פיהם מים בקשר לעבריינות הערבית.
האמור תקף גם בקשר לתאונות הדרכים עליהן הרחבנו בעבר. באחת השנים שחלפו (אינני זוכר אל נכון איזו...) פורסם שמתוך חמש מאות וחמישה עשר הרוגים בתאונות דרכים מעל מאתיים הם ערבים. הסטטיסטיקה הזו אינה חריגה והנתון לא מפתיע שכן כל מי שנוסע בכבישי הגליל, הנגב והישו"ב מכיר את הפראות בה נוהגים העבריינים הערבים. על חציית קו לבן לא שמעו כנראה, הגבלת מהירות לא נוגעת להם, שמירה על תקינות הרכב ופנסי התאורה זרה להם, ציות לתמרורי עצור, איסור עקיפה ומתן זכות קדימה – כל אלה אינם נחלתם. והתוצאות בהתאם.
> לכל אירועי הפשיעה החקלאית שדווחו בקול היהודי
כל האמור לעיל תקף גם בקשר לטרור החקלאי, לשוד בדרכים, לפריצה לבסיסי צה"ל וגניבת מתכות, כלי נש, ציוד צבאי וכל הבא ליד וכאמור לאירועים פליליים רבים מספור, פרוטקשן ואיומים בכללם.
במישור אחר, בבית המחוקקים, חוברים הח"כים הערבים לאויב, מייצגים את האינטרסים שלו, דואגים למחבלים ומבקרים אותם בכלאם, מסייעים להם בדרך עבריינית לעתים, מהללים ומשבחים את ה"שאהידים" ועוד ועוד.... יש אמנם יהודים (אנכי בכללם) הקוראים לילד בשמו ומזהים את אלה כגיס חמישי הפועל עבור האויב אך רוב התקשורת העוינת נוהגת בהם כבוד, מארחת אותם באולפנים ומרעיפה חיבה ואמפאתיה....גלי צה"ל, ה"בית של החיילים" מתמחה בכגון דא תוך שאינה בוחלת בהענקת במה אפילו לקרובי הרוצחים מהחמס).
וכאשר שונא ישראל אחמד טיבי טוען שמקור האלימות במגזר הערבי הוא באלימות ש"נזלה לעבר מגזר זה מהמגזר היהודי" איש אינו מתקיף אותו, מהסה אותו ומעמיד אותו במקומו, תוך ציון העובדות הרלוונטיות.
מדוע כל זה קורה? נראה לי שבמונח "תקינות פוליטית"(פוליטיקל קורקט) אין כדי להסביר את התופעה ולשם הבנתה יש להעמיק חקר בנבכי הנפש היהודית וההיסטוריה, במהלכה חווה עמנו תופעות קשות, קשות גם מאלה המתוארות לעיל.
ואנחנו, נאיר ונעיר מעת לעת באופן שהעלטה תימוג והערפל יתפזר.
