את התמונות המבישות ראו כולם. צבא של עשרות מיליארדים, שיודע להתגאות בכל טיל מדוייק וטכנולוגיה משופרת - מציג לוחמת חרכים בהן קנה מבצבץ של רובה מנסה להילחם במאות מחבלים.
זו לא היתה הפתעה לאיש, צה"ל עדכן כי ראשי הצבא נערכו לתרחיש הזה בדיוק ותגברו את הכוחות לאורך הגדר.
ראשי מערכת הביטחון חייבים לסיים את תפקידם, מהאלוף ועד המח"ט. הפקרתם לוחם צעיר בחרך ירי תחת חיפוי אמצעים לפיזור הפגנות מול מאות מחבלים.
ההסתאבות המדינית חילחלה גם אליכם. אתם כמפקדים הורגים את מורשת צה"ל, מביישים את לוחמיו וגיבוריו שמסרו נפשם וגופם בעבור הצבא שפעם היה מפואר והיום אילוסטרציה של אמצעי לחימה.
אתם מתבקשים לעזוב את תפקידכם ולא בגלל חוסר התפקוד שלכם, אלא כי הפכתם פיונים של רפיסות מדינית, שעושה הכל בכדי להימנע מלחימה שלשם כך הופקדתם.
בצבא מוסרי כלפי עמו היינו מצפים שחיילים ישימו את חייהם לפני חיי רוצחיהם, כפי שבמשך עשרות שנים אפשרו לאנשי אקדמיה לקבוע את 'טוהר הנשק' הבזוי והחולה. אנשי אקדמיה שאין להם חלק וחצי דבר עם הגאווה היהודית ואמונה בשליחותינו ותפקידנו ומתבוננים על העולם בפריזמה 'אובייקטיבית'.
באותה פריזמה, הדוברים של הגוף המסואב המשתמשים במכבסת מילים של 'הפרות סדר' כאילו היו מריבה בחנות מכולת. תפקיד צבא להילחם ולחסל את אוייביו ולא לערוך ניסוי כלים והעברת שורת פקודות ב'הפרות סדר' התואמים את עמדת המשפטנים המנהלים את הגוף שנרקב אט אט לעיני כל,
מצופה מכל מפקד ולוחם שחייו, חיי חייליו והמשך חייהם של הוריו לנגד עיניהם, להניח את 'טוהר הנשק' עד שיאפשרו להם לבצע את תפקידם לשמם נשלחו ואליהם התנדבו בלב חפץ ובתחושת שליחות.
יהודי לא יתגונן מאחורי חרך בזמן שרוצחיו מסתובבים באין מפריע תחת עשן אלפ"ה כזה או אחר.
במוצ"ש 'כי תצא' נותרנו מבויישים מוכים וכואבים. החייל הצעיר מצוי בסכנת חיים ואנחנו אחיו, שילמנו את מחיר ההשפלה ואובדן טיפת הגאווה האחרונה שאולי עוד נותרה לנו.
יתכן וצה"ל יתפוס את היורה, וכמובן שיצא בהצהרות על המחיר שיגבה - וגם אם יקרה - זה כבר ממש לא משנה, הרפיסות חילחלה עמוק, משר ביטחון שהצהיר שאין לו בעיה לסכן לוחמי גולני בכדי לא לפגוע ב'חפים מפשע' והעביר זאת לפיקודיו, מהאלוף ועד למח"ט.
בסופה של שבת, ראינו את התמונות הקשות, חוינו את התחושות הקשות - אל מול רוצחינו המרימים ראש בגאון ולא בכדי.
