יישום דו"ח המבקר: מתכון בטוח לתבוסה במלחמה

החודש פורסם דו"ח מבקר המדינה על פעילות צה"ל במבצע "צוק איתן" בהיבטים של המשפט הבין-לאומי. 

דו"ח מבקר המדינה המורכב מ-130 עמודים מפורטים, הינו חמור מאד במסקנותיו, בהיקפו ובדרישותיו הדקדקניות מלוחמי צה"ל בכל היבטיה של מלחמה בשדה הקרב המודרני תחת  הדרישות לפעול ולהילחם בכפוף למטריית המשפט הבין-לאומי, ומעמיד בפני צה"ל "רף" מבצעי-משפטי כמעט דמיוני ובלתי ניתן ליישום.

כל חייל שהשתתף אי פעם באירוע מלחמתי / קרב / מערכה או כל אירוע מבצעי אחר, כל מפקד שפיקד אי פעם על לוחמים, שלח אותם לקרב והוביל אותם לתוך האש, היה אחראי על ביצוע המשימה והחזרת החיילים בשלום הביתה, כל אחד כזה שמבין את הדינמיקה המתפתחת בשדה הקרב, עלול לחוש בוז לקריאת דו"ח מבקר המדינה בעניין מבצע "צוק איתן" בהיבטים משפטים ובהבנת ההשלכות של המלצות ומסקנות הדו"ח. 

יישום המלצות דו"ח זה של מבקר המדינה, עלול להוות נקודת שבר מבצעית ביכולותיה של  המדינה והצבא להגיע להישג המבצעי הנדרש. 

אין ספק כי הדו"ח מצביע על רמה משפטית גבוהה בכלל ורמה משפטית גבוהה בכל הקשור לדין-הבינלאומי בפרט, אך יחד עם זאת, הפער המתגלה בדו"ח בין הדרישות מצה"ל לעמוד בדרישות המשפט של הדין-הבינלאומי מצד אחד, וחוסר ההתייחסות המוחלט בדו"ח כיצד על צה"ל להגיע להישג המבצעי הנדרש מאידך, בכפוף למגבלות בלתי אפשריות ליישום, הינו פער בלתי ניתן לגישור.

במידה וצה"ל יקבל ויישם את מכלול המלצות וביקורת מבקר המדינה כפי שמשתקפות מהדו"ח, כולל שלל ההגבלות, הרי שאז ידי לוחמי צה"ל תהיינה כבולות וצה"ל למעשה "יסורס" מפעילות התקפית ואף הגנתית.

ערכים כמו: דבקות במשימה, חתירה לניצחון, יוזמה, מקצועיות שליחות ועוד ערכים כפי שמפורטים במסמך "רוח צה"ל", יהיו שייכים  למלחמות העבר ולזמנים בהם צה"ל ידע להגיע להכרעה כפי שצבא צריך להגיע והצבא יהפוך לצבא מוגבל מבצעית, מטרות הקרב לא יושגו והחמור מכל, יגדל באופן משמעותי מספר הנפגעים בקרב כוחות צה"ל. 

לצד הרמה המשפטית הגבוהה כאמור כמפורט בדו"ח, משתקפת מהדו"ח רמה לא מקצועית  וידיעה אפסית בתחום שדה הקרב המודרני, פיקוד ושליטה מבצעית, תורת הפעלת האש, תמרון והובלת כוחות, ניהול קרב, דינמיקה המתפתחת באירוע מבצעי, פיקוד על לוחמים בקרב בתנאי אי וודאות ועוד מאפיינים ייחודיים לאירועים מבצעיים ומלחמה ברמת עצימות שונה .  

מבקר המדינה עם הביקורת החודרנית וההמלצות המפורטות כפי שמשתקפות מהדו"ח, למעשה מעמיד את צה"ל בניגוד עניינים חמור.

 מצד אחד יש לצה"ל את החובה להשיג את המטרות ויעדי המבצע ולשמור על ביטחון אזרחי ישראל וחיילי צה"ל במשימותיהם.

מהצד השני על צה"ל לעמוד בדרישות המפורטות של מבקר המדינה באירועים מבצעיים בהיבטים הומניטריים של שמירה על חיי אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת אבל מוטמעת היטב בתוך האויב כגוף אחד. 

מבקר המדינה שהפך עצמו למומחה אסטרטגי צבאי בניהול שדה הקרב המודרני, מציב גבולות ומצמצם את יכולת הפעולה של צה"ל ולמעשה לא אומר דבר כיצד צה"ל צריך להתנהל מבחינה מבצעית. 

דו"ח זה הינו לא פחות מאשר מזעזע באשר לניהול מערכה צבאית בשדה הקרב המודרני.

יישום דו"ח מבקר המדינה במלואו על ידי צה"ל,  כמוהו כמתכון בטוח לתבוסה במערכה הצבאית הבאה ופגיעה קשה בכוחותינו, המושג : "מגבלות הכוח", אותו מושג מקצועי צבאי שכל מפקד בכל רמות הפיקוד מכיר היטב, יהפוך להיות פחות רלוונטי ואת מקומו יתפוס המושג המודרני : "מגבלות המשפט".

זאת ועוד, המלצת המבקר להציב עורכי דין בכל שדרת הפיקוד, החל מהרמטכ"ל, דרך חטיבת המבצעיים, האוגדות ועד לדרג הלוחם בשטח ובתרגום פשוט אומר המבקר, כי לכל מג"ד, יוצמד עו"ד שכנראה יהווה חלק ממטה הגדוד, עו"ד איתו יש להתייעץ לפני ביצוע פעולות צבאיות ואולי אף לקבל את אישורו.

המלצה זו הינה לא פחות מאשר הזויה ומעידה על נתק מוחלט בין המבקר לבין לחימה בשדה קרב. 

המבקר חוזר, מטיף  ומפרט פירוט יתר בדו"ח את חשיבות השמירה על ערכים יהודים ודמוקרטיים, שמירה על שלטון החוק וזכויות אדם באשר הן, והכל כאילו היינו כולנו באיזו שהיא הידרדרות ערכית ומוסרית כלשהיא.

מבקר המדינה שם עצמו בתפקיד המחנך הלאומי שתפקידו ליישר קו ולשים את כולנו במסלול הנכון לשיטתו. המבקר מודה כי שדה הקרב המודרני מעמיד אתגרים מבצעיים רבים ובכלל זה הימצאותם של אזרחים בלתי מעורבים במרחב הלחימה, אבל במקביל לא מצרף אף עצה אחת כיצד על צה"ל להתמודד עם אתגרים אלו.  

המבקר בהגינותו מפרט כי הינו ער למציאות המשפטית המורכבת במהלך אירוע מלחמתי ומאיץ בממשלת ישראל ובצה"ל ליישם את ההמלצות המשפטיות שבדו"ח.

יחד עם זאת, אין המבקר שלרגע נותן תחושה כאילו הוא מצביא מרשים שיכול לנהל מערכה צבאית מורכבת, נותן פתרון כיצד ליישם את הפער בין הדרישות המשפטיות הבלתי אפשריות כפי שעולות מהדו"ח שלו, לבין הסיכונים בפניהם עומדים אנשי כוחות הביטחון במהלך אירוע מלחמתי / מבצעי מורכב, וכיצד להשיג הכרעה של האויב ו/או את ההישג הנדרש. 

יישום הדו"ח: בכייה לדורות

אילו היה מבקר המדינה קורא את דברי חברי ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה אשר אמרו בין השאר (דו"ח וינוגרד, דין וחשבון סופי כרך א', עמוד 487, סעיף 23 ):

"לעתים יש חשש כי אימת המשפט הבינלאומי (או סכנת העמדה  לדין פלילי או צבאי), תשתק חיילים מפני ביצוע משימותיהם ומפני פעולה שתאפשר מימוש של המשימה. גם חשש כזה קיים בישראל, וחשוב לבחון דרכים על מנת להבטיח שלוחמים ומפקדים לא ישותקו בפעולה מבצעית".

אם היה קורא זאת, יתכן והיה מפנים ומבין שדו"ח המבקר כפי שפורסם, לא מוסיף ביטחון לחיילי צה"ל ואינו אחת הדרכים שנועדו להבטיח שלוחמים ומפקדים לא ישותקו בפעולה מבצעית כפי שפירטו חברי ועדת וינוגרד בדו"ח.

בתזמון נדיר ובלי להתכוון, פרסום דו"ח המבקר המעמיד את חיילי צה"ל בסכנה מבצעית חמורה, פורסם באותו שבוע בו עלתה לאתר הכנסת, הצעת "חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים",  וזאת לאחר שהצעת החוק עברה את אישור "נשיאות הכנסת".

הצעת החוק מהווה תשובה העונה בהתאמה מוחלטת לסיכונים המבצעיים/משפטיים בהם ניצבים אנשי כוחות הביטחון, סיכונים שרק ילכו ויתעצמו במידה וצה"ל יחליט ליישם את דו"ח המבקר במלואו, דבר שיהפוך לא פחות מאשר: "בכייה לדורות".

השאלה שנשארה פתוחה הינה האם סמל יוסף שפירא, טכנאי מכ"ם בתפקידו הצבאי,  היה משיג את ההישג המבצעי הנדרש באירוע מבצעי תחת הגבלות המשפט הבין-לאומי כפי שכתב מבקר המדינה מר יוסף שפירא. 

הכותב, סא"ל (מיל') עו"ד אייל פלטק, מנסח "חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים".