השואה השקטה

"תמיד תזכרו שאתם יהודים, ויהודים גאים" - זאת הצוואה שקיבלה הסבתא שלה, ששרדה את השואה, והעבירה לדור הבא. דמעות עמדו בעניים כשראיתי את הסרטון ששלח לי אלחנן גרונר, סרטון שעשו על הסבתא שלה ב'יד ושם'.

הסבתא שנלחמה על יהדותה - והנכדה שקרויה על שמה, זאת שגדלה פה במדינת היהודים, שנטשה את יהדות והתאסלמה.  

שאלתי כיצד זה קרה, שדווקא היא - שגדלה במשפחה שורשית – התאסלמה. היא סיפרה שהיתה במשבר נפשי בעת ששרתה בצבא, היא חיפשה מזור לנפש פצועה ונפלה למלכודת דבש. חשבה שגילתה את האור, ומצאה את עצמה בחושך גדול. 

היא למדה קוראן, למדה על האסלאם. בעקבות כך התאסלמה, התחתנה, ועברה לגור בכפר. 

כיום עברה כבר שנה מאז שיצאה מהכפר. היא חוזרת ליהדות, עברה תהליך השבה בבית הדין, וכעת היא יהודיה לכל דבר וענין. 

היא וילדיה מתאקלמים בסביבה יהודית, והיא מנסה להחזיר לעצמה את מה שאיבדה במשך כל השנים - את הזהות היהודית שהטשטשה.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

לאורך הדורות, ידע עם ישראל לשמור על הזהות ועל הקשר לקב"ה, לזהות היהודית. והנה דווקא פה בארץ ישראל , עם ישראל מתרחק מהשורשים שלו. את היהדות החליפה ה'ישראליות' – מושג ריק מתוכן. מתנהל כאן נסיון למחוק את הזהות היהודית הלאומית, ואפילו את המגדרית. המאבק נגד התא המשפחתי משתלב במאבק נגד הזהות היהודית, ואין זה מקרה, שאותם אנשים עומדים מאחורי נסיונות הקעקוע של כל הערכים שפעם היו מובנים מאליהם. 

"כל מי שמתבולל מצטרף לששת המליונים שנספו בשואה" - כך אמרה גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר. והנה כיום מתוך הממשלה, קיימת תופעה של עידוד להתבוללות וטמיעה בגוים. 

קשה להבין את את מה שמתחולל  בכנסת ישראל ובממשלה, אך אנחנו מאמינים בני מאמינים, ויודעים שהכל לטובה, וכמו ששרנו כולנו בליל הסדר בהגדה – "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". 

יום-יום אנו בלהב"ה רואים את היהודים  שחצו את הגדר עזבו את היהדות, אך בסופו של דבר עשו תשובה וחזרו  הביתה לעם ישראל. דווקא בימים טרופים אלו, כאשר מתנהלת מלחמה קשה ביהדות, עלינו לעמוד איתנים, לחזק את השורשים שלנו. 

עם ישראל עבר קשיים רבים ולמד לצמוח מהם, כפי שכתב הרש"ר הירש, ועלינו לזכור זאת תמיד. ראוי לשנן את דבריו המאלפים, ולחרוט אותם על לוח לבנו: "תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפרות המפוארים, אלא בשורשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים כאשר הן נטועים על מקור מים של התחדשות. העץ איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופפות אותו. הוא לא נע ולא זע במקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו - היה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא, שהאילן לא הפסיד כלום, ואדרבה – הוא החליף כח במאבק. כך הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשורשיו הרוחניים, שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כוח ההתחדשות".

פורסם לראשונה בגילוי דעת