בהקפדה על עבודה עברית מקיימים כמה מצוות ועניינים:
א. "קנה מיד עמיתך" (מפרשת השבוע!) וכמו שרש"י מפרש: מניין כשאתה מוכר, מכר לישראל חברך? תלמוד לומר: "וכי תמכרו ממכר - לעמיתך" מכר. ומנין שאם באת לקנות, קנה מישראל חברך? תלמוד לומר: "או קנה מיד עמיתך".
ב. שבת - כאשר יהודי עובד במהלך השבוע הוא מחבר את העשיה שלו עם יום השבת כפי שכתוב "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, וביום השביעי שבת לה' אלוהיך" .מכאן שהשביתה בשבת תלויה ומחוברת בעשיה של ימי החול. כאשר אני קונה מאחי את מה שהוא עושה ויוצר בימי החול, אני בעצם מאפשר לו את השביתה בשבת ומתחבר לשבת שלו.
ג. "לא תחנם" אסור לתת לגוי חניה בארץ ישראל. כאשר אנו מחזקים את אחינו ולא מייצרים מקומות עבודה חדשים לגויים,אנו גורמים שלא תהיה להם סיבה להגיע ולחנות בארצנו הקדושה.
ד. צדקה. כאשר אני מפרנס את אחי ומחזיק אותו מבחינה כלכלית אני מקיים מצוות צדקה שקשורה למצוות "והחזקת בו",וכפי שמסביר הרמב"ם שהמעלה הכי גבוהה בצדקה, היא לפרנס את אחי, כדי שלא יצטרך לצדקה.
מעבר לעניינים האלו, ישנה נקודה מאוד חשובה שעבודה עברית מחזקת והיא "ערבות הדדית".
כאשר אני קונה מאח שלי, אני מתחבר אליו, מראה לו שאכפת לי ממנו ורוצה לפרנס אותו בעבודה היחודית לו.
כאשר אני קונה מאחי ומעדיף אותו על פני אחרים, החיבור בינינו מתחזק ונהיה עוצמתי. אני מייצר ערבות הדדית חזקה שמתבטאת בכל מישורי החיים. הערבות ההדדית זה משהו שכבר קיים היום והיא מתבטאת במסגרת הקיימת של דאגה בטחונית, קהילות ועוד. עבודה עברית לוקחת את ערבות הדדית צעד נוסף קדימה ומייצרת אוירה של דאגה גם בחיים "הפשוטים" : אני עוזר לך להתפרנס בכבוד ואתה תעזור לי להתפרנס בכבוד.
בנוסף לאמור למעלה, עבודה עברית שהיא ערבות הדדית היא אחד המפתחות החשובים לתיקון השלטון.
השלטון הקיים היום מתנהג בצורה של ניכור לעם, ומראה דאגה וערבות לשאר העמים. ניתן לראות זאת בהמון דוגמאות: היחס ליהודים וערבים בפרעות תשפא, מוסר הלחימה המעוות שמסכן את חיילנו ועוד.
אם אנו רוצים לתקן את השלטון ולהחזיר את הערבות ההדדית למקומה הנכון, עלינו להתחיל בפעולות קטנות שמגבירות את הערבות ההדדית כפי הדרכת התורה. למכור ולקנות מאחים, ליצור מסחר נעים בין יהודים ולהרבות אהבה ודאגה גם בעולם העסקים.
אסיים בסיפור אישי.
לפני כשנה ניגשתי עם המכונית שלנו למכון רישוי. המכונית עברה את טסט והייתי צריך לעשות 2 תיקונים קטנים. חשבתי לעצמי שמה הסיכוי שלי למצוא מוסך עבודה עברית באזור תעשיה גדול שכזה ובכל זאת יצאתי למסע חיפושים שנגמר מהר ב"ה.
תוך דקה מצאתי מוסכניק חביב עם כיפה שתיקן את המכונית במהירות. כששילמתי למוסכניק על העבודה, הוספתי עוד כסף על הסכום שהמוסכניק ביקש.הוא הופתע ושאל אותי מה זה? אמרתי לו שאני שמח שיהודי תיקן לי את המכונית ורוצה לתת לו יותר בשביל פינוקים לשבת.
קשה לי לתאר את האור שהיה בעיניים של המוסכניק. הוא הוא היה נרגש והודה לי רבות.
אני לא קורא מחשבות אבל בטוח שהמוסכניק הרהר לפחות כמה שניות במה שקרה והרגיש אהבה בלב, הוא הרגיש שמישהו פה דואג לו ושהוא חשוב ליהודי אחר שלא הכיר לפני 2 דקות. ככה מגבירים ערבות הדדית.
שנזכה להתחזק בפרשה זו בעבודה עברית, אהבת ישראל וערבות הדדית
"חזק ונתחזק בעד עמנו…"