ההתרחשויות האחרונות בקריסת ציר הרשע, בנפילת אסד בסוריה, הן בגדר ימים היסטוריים, שעדיין קשה לעכלם, כאילו היינו בתוך הצגת מדע בדיוני, מי היה מאמין לכול זה, אך לפני חודשים ספורים.
כל הפרשנים והוגי הדעות הגדולים פספסו בתחזיותיהם את משק כנפי ההיסטוריה. מלבד האזהרות שלא להיכנס לרפיח, כי זה יהיה אסון, ובוודאי לא ללבנון, הייתה זו תרומתם היחידה למאמץ המלחמתי. הם עדיין ממשיכים באיומים בלתי נגמרים. חשוב לציין, שאלה אינם הקצינים הזוטרים והלוחמים שמקריבים מידי יום את נפשם. הדרג הבכיר בעיקר הרמטכ"ל והקבוצה המקיפה אותו, הם אלה שכשלו מכל בחינה – מקצועית וערכית. אפילו החשיפה לתקשורת על הפעולה של הביפרים שעתידה להתרחש, בטענה שזו 'הרפתקה מסוכנת מאוד' , רשומה על שמם.
כמה רחוקים אותם ימי אופל .לפני 50 שנה ישבה אישה (אם חברתי) במרפסת ביתה בטבריה, ונורתה למוות מצלף סורי, או ההליכה אל השבי הסורי של תושבי משמר הירדן .נשים , גברים וילדים, לאחר שהמושבה הותקפה, נכבשה וחרבה לחלוטין, תקופות בהם ניצבו יישובי עמק החולה המזרחיים בקו הראשון מול הסורים, ואלה לא חדלו מנסיונות חדירה, הטמנת מוקשים, צליפות וכדומה.
והנה כעת ימי זוהר. התקיפות הישראליות נמשכות ללא הרף ברחבי סוריה ולפי הדיווחים יעדים רבים ביניהם מפעלי הגנה ומחקרים מדעיים מושמדים, וכן עשרות רבות של סוללות נ"מ והוצאתם משימוש. ישראל שולטת על אזור חיץ מאז 1974 , אבל כעת הרחיבה את השליטה, בתוך החלק הצפוני שהוא רחב יותר ומגיע עד עשרה ק"מ לתוך האזור הסורי. וזה למעשה מה שראש הממשלה הנחה את הצבא לעשות. ההפצצות הישראליות משמידות את הצבא הסורי כולו, והיהלום שבכתר, כיבוש פסגת החרמון הסורי, הפסגה הגבוהה ביותר בהר ששלטה עד כה באש ובתצפית על בסיסי צה"ל בחרמון הישראלי ועל המרחב כולו , וכעת צה"ל צופה ושולט על דמשק מהפסגה הזו. כמו כן הצבא מתקדם לתוככי שטח סוריה, והגיע כבר לעומק של שלושים קילומטרים, בואכה פרברי דמשק הדרומיים, ונמצא במרחק מה מכביש דמשק- ביירות הידוע לשמצה.
בשנת תש"ח כאשר הוקמה המדינה היהודית, החלו שנים קשות ליהודי סוריה. בתי כנסת נשרפו בגטו היהודי בדמשק, בחאלב, 'כתר ארם צובא' הושחת, חנויות יהודים נבזזו. וההמון הערבי הכריז 'פלסטן בלאדנא ויהוד כלבנא' (פלשתין ארצנו והיהודים כלבינו) גזירות רבות הוטלו על היהודים. מנעו מהם את חופש התנועה ואת זכות האיחוד עם משפחותיהם שמחוץ לסוריה. האזינו להם, עקבו אחריהם, ועל כל תעודת זהות או דרכון של יהודי הוטבע סימן אדום, כמו כן נאסר עליהם למכור ולקנות נדלן, וכדי להינשא היה צורך באישור מיוחד, וכאשר כבר ניתן אישור יציאה למטרה מסוימת, כל בני המשפחה נותרו מאחור כבני ערובה. ארץ ישראל נותרה מחוץ לתחום, ואם נתפס יהודי שניסה לברוח, הוא היה נתלה בחוצות העיר.
ה"מוחאבאראת" (המשטרה החשאית של סוריה) עקבה ללא הרף אחר היהודים ופיקחה על מעשיהם. הנשיא אסד לא ידע רחמים, ודי היה בחשד הקל ביותר כדי לטבוח באזרחיו ללא רחם. הזוועות שהתגלו מעידים על כך. הקהילה היהודית לא הייתה בקשר עם אחיהם בארה"ב או בארץ- ישראל.
ימים יגידו מה יהיה בעתיד. צה"ל פועל בינתיים בארבעה ראשי חץ מרכזיים. פעילות אחת בדרום הגולן, באזור משולש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן באגן נחל הירמוך, ובגבול מחוז דרעא.
בינתיים מנהיג המורדים אחמד א- שרע המכונה אל- ג'וליאני שהחל לכנות את עצמו אבו מוחמד מהגולן שם נולד, נחוש כל השנים להעביר את הגולן שוב לידיים סוריות. הוא נעצר בידי הכוחות האמריקאיים וריצה מאסר של חמש שנים בדרום עיראק, שימש יד ימינו של מנהיג אל קאידה בעיראק א- זרקאוי, וכשזה חוסל, היה תחת פיקודו של אל – בגדאדי. אבל יריבות בין דאע"ש , אל קעידה, ועוד ארגונים על רווחים עצומים מהכנסות של חטיפות, הברחות, נפט, מיסים, פרוטקשן, הביאו למאבקים. אל- ג'וליאני ראה עצמו ממשיך את שושלת אומייה שהפכה את דמשק למנהיגת העולם הערבי בעוד אל-בגדאדי ראה עצמו כממשיך השושלת העבאסית.
הקטרים תומכים באל-ג'וליאני והציעו לפתוח ארגון חדש 'ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם שפירושו 'חזית העזרה לאזור הלבנט'.
בשמונה השנים האחרונות הקים מדינה אוטונומית בפני עצמה ולשם עברו מיליוני סונים. מה הן כוונותיו ? האם הוא מתכוון להמשיך במלחמה עם ישראל ? האם נכונה טענת נציגים אמריקאים שנפגשו עימו בסוריה, כי הוא התמתן ? זאת נדע בוודאי בחודשים הקרובים. בינתיים מאבקים חייתיים בין סונים, שיעים, עלווים, אנשי שביחה ,קבוצות של בריונים שתמכו באסד והתפרסמו באכזריותם ובמסירות העיוורת למשפחת אל-אסד והיום הם נרדפים ונרצחים, וכולם ממשיכים במה שהם הכי מתמחים בו, רצח ואלימות.
בימים אלה של חנוכה, של ניסים עצומים, כשאנו מדליקים את הנרות הם תמיד מספרים לנו, כי מזה אלפיים וחמש מאות שנה מאיימות רוחות רעות לכבות את נר הקיום של העם היהודי. גם המהרסייך מבית וגם אלה שבחוץ. תמיד היו כאלה שהטיפו לטמיעה ולהתבוללות בין האומות, להשכחת תורתך, לחימה בלאומיות היהודית והתרפסות לאויב, ותמיד נדמה היה להם שהם אלה הנושאים את דגל החופש וה'דמוקרטיה'. פעם היו אלה המתייונים ופעם ה'משכילים', והבולשביקים, והמפא"יניקים, והיום אחים לנשק, וקפלניסטים, אבל למרות שתמיד הערימו קשיים, הבעירו כל חלקה טובה, בסופו של דבר הפסידו במלחמה. ופרסומי ניסא מאירים כמעט בכול בית ומקדשים את ניצחון האור היהודי הניצחי.
נס גדול היה פה 1 ל' כסלו תשפ"ה 12:45 אלונה