נתחיל מהשורה התחתונה: מדינת ישראל צריכה להתחיל כבר כעת בעידוד הגירת ערבים מרצועת עזה. איך? להודיע בעולם שמי שיש לו קרובי משפחה בעזה והוא מוכן לקבל אותם אליו, מדינת ישראל תאפשר להם לצאת מהרצועה ולטוס משדה התעופה עובדה בנגב לכל יעד שירצו (במטוסים ייעודיים לכך, כמובן). המדינה לא צריכה לממן זאת, ולא להסתכן לשם כך, אלא להקים את מנהלת ההגירה (אם תרצו – מנהלת סל"ע הידועה לשמצה) שתארגן את הביצוע. כל רגע שעובר לפני שהתחלנו הוא הפסד.
מה נרוויח, ומדוע דווקא עכשיו?
1. עוד לפני המלחמה, רצועת עזה היא מהאזורים הצפופים בעולם. שני מיליון תושבים בתוך קילומטרים רבועים ספורים – לא טוב לאף אחד. הפתרון האמיתי הוא הגירה גדולה מעזה לרחבי העולם, והכי טוב – למדינות העולם הערבי. הפשוט ביותר, שלכן צריך להיות השלב הראשון, הוא איחוד משפחות: קרובי משפחה שיסכימו לקלוט ולארח את בני משפחתם עד שיסתגלו וישתלבו בסביבתם החדשה.
2. הלחץ העולמי על ישראל צפוי להתגבר, ומנהיגי המדינה יתקשו לעמוד בלחצים. כבר עכשיו מתלוננים על הבעיות ההומניטריות בעזה. פתיחת אפשרות ההגירה – הזמנית או הקבועה (מי ירצה לחזור לעזה החרבה והמוזנחת ממדינות רווחה מפותחות?) – מחזירה את הלחץ מישראל אל העולם ה'רחמן': אכפת לכם מתושבי עזה, מהנשים והילדים? קחו אותם אליכם. מפחידה אתכם כמויות של פליטים? קחו רק כאלה שיש להם משפחות מבוססות אצלכם.
3. פתיחת היציאה מעזה וניקוז האזרחים החוצה לעולם הגדול יעזרו למניעת פגיעה ב"חפים מפשע" (לא שבאמת יש כאלה – כולם מחפים על פשע – אבל כדי למנוע לחץ על מדינת ישראל הכנועה), ותאפשר להפציץ ולהילחם בעוצמה יתרה בכל מי שנשאר. צריך להתחיל מהחלק הקל – מי שיש לו לאן לצאת ויש מי שיקלוט אותו. אפשר להתחיל בזה, וחבל על כל רגע שעובר.
4. ראשי המדינה מדברים על מיטוט שלטון חמאס. אם נפתח את צינור היציאה מעזה, וננקז את האוכלוסייה החוצה, חמאס יאבד את כוחו בזמן קצר. האוכלוסייה תעדיף לברוח מאשר להישאר תחת הפגזות, והמורל של חמאס ירד פלאים.
עידוד הגירה הוא פתרון הקבע המרכזי ליום שאחרי. חייבים להתחיל בו כבר כעת.
צריך לפתור בעיה טכנית.. 2 כ"ח חשון תשפ"ד 17:33 מישהו
הגירת מתנחבלים לגבולות ישראל 1 י"ז חשון תשפ"ד 07:15 איש שלום
בימי משה רבנו? כ"ט חשון תשפ"ד 22:38 נו.