עם ישראל, העם היהודי - למוד משברים ושברים, עוולות ואכזבות. את שחששנו אתמול – בא לנו היום, ואנחנו מנסים בכוחינו להמשיך ולצעוק, להתריע על חוסר הצדק והעדר האמת, חושבים: אולי אם נזכיר את סדום ושופטיה – תיפקחנה עיני אחינו הטועים – אך לאו, הם חדורים אמונה שזו זו הדרך בה יש להצמיח ולבנות ולהגן ולשמור - בשיטיון גמור.
עולם הפוך אנחנו רואים שעה שעה בשלוליות של כאב ודמעות. לא די שבני השפחה יושבים בארמון – כעת ניתנת באפשרותם לרשת את כל הגן. אחינו פוגעים ומגדפים ומעלילים על מוסרי הנפש בבניין ארצנו הנושבת.
בחדשות נזעקים על עוד מעשה אנטישמי בלונדון – דווקא בערב יום השואה הבינלאומי – כשבבירת העם היהודי, כחדשות לבקרים – ללא ניד עפעף ועם הרבה משוא פנים, ואנחנו רואים, כואבים ומשתנקים.
אנחנו חרדים לציונות של אבותינו שרחוקה כבר ממה שנשאיר לילדינו, מהזהות היהודית, מהאחדות ואמונה בצדקת דרכנו. נוכחים שאף על פי שהידיים – ידי עשו, קול יעקב איננו נשמע. את כל זאת ועוד חשים רבים רבים.
נצח ישראל מלמד אותנו התבוננות בהשגחה האלוקית – עולם מתוקן בונים בחסד, אך בהינתן לפנינו עולם הפוך - שמא זו העת לכנוס את האבנים, לסכור את הכוחות, לשמור על הקול, עד שהשעה לא תשחק עוד לרשע ושכנו, ואז נוכל לשוב בכוחות מחודשים ומתחדשים, עם מצבור גדול של אבנים, אבות ובנים, לבנות ולהבנות, אמהות ובנות, את הארץ שה' נתן לאבותינו ואמותינו בזכות קולם, יושרם צדקתם ואמונתם.
