אכן, פיד (אסון) נפל על מדינת ישראל עת מונה ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, לראש ממשלת ישראל.
יכולנו לברך כבר "ברוך שפטרנו" לאחר ההודעה המפתיעה של בנט- לפיד לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, אלא שלפיד האיש המסוכן המציית לפקודות של מחלקת המדינה האמריקאי, של ביידן, של שר החוץ האמריקאי בלינקן, בא במקומו.
הקואליציה היא זו שזירזה את מועד הבחירות, מאחר והסקרים הראו שבכול חודש הם מאבדים מנדט שעובר לגוש הימין. והשאלה הנשאלת, איזה נזק יעולל לפיד בחודשים המעטים שיעמוד בראש הממשלה?
רק שבוע בתפקיד וכבר רץ לתהליכים מדיניים, אותם מצניעה התקשורת. ומה הם? תכנוני הבית הלבן בעזרת המשת"ף לפיד ליזום ועידה אזורית שם אחר ל"הסכם שלום" כאשר מדינת ישראל תהיה במעוט מול מדינות ערביות, מעין מתווה חדש נוסח שמעון פרס...האומר, מסירת כל יהודה ושומרון לערבים כשלחץ אדיר מופעל על ישראל, ולא כולם עדיין מבינים את הקדימון הקטסטרופאלי לנגב ולערי ישראל המעורבות., מה שיהיה מסוכן ברמה קיומית.
ואנו אנא אנו באים? ממשלת לפיד, מרץ, עבודה, כחול לבן, רעם, משותפת, בגיבוי מלא מהתקשורת יתחילו מיד להנדס את התודעה, ולעשות דמוניזציה כמה זה טוב ונחוץ. הרי שנים הם פועלים נגד הזהות היהודית, בקרנות שמאל, פעילים בארגונים שתולים המתוקצבים היטב על ידי ממשלות זרות וקרנות עוינות, ומפזרים חיידקי שנאה עצמית יהודית ופועלים לישומן. כך הטיפול, בגרעין האיראני, המשיק לנרטיב של השמאל הבינלאומי ונוגד את האינטרס של מדינת ישראל, כך עם הוצאת הגז מהאדמה,(למזלנו היו נתניהו ושטייניץ במקום הנכון) כך הטיפול בנגב המשקף תפיסת עולם החותרת דה-פקטו לחזרה אל גבולות החלוקה של 1947 ההתנהלות המופקרת והמסוכנת מול ערביי ישראל.
שנות אוסלו המדממות הבטיחו לנו את עגל הזהב של ה"שלום". השמאל השתעבד באופן מוחלט לאידיאולוגיה כי אצלנו מתרחשים "תהליכים כמו בגרמניה הנאצית", והפכו את השיח לכובש- נכבש. אנשי הימין שהתנגדו למהלכים האסוניים קבלו את השם אויבי השלום, כאשר נגדם מתרחש כל העת תהליך של דה-לגיטמציה, כולל רצח אופי כנגד מנהיגיו.
הכול כשר לשם כך. הם משסים איש באחיו, מגזר במגזר, ואת כולם נגד היהדות, ונגד הזהות היהודית של מדינת ישראל. הסיסמאות מתחלפות אבל המהות נותרת. ,עולם ישן עד יסוד נחריבה".
יומיים לפני הודעת בנט על פיזור הכנסת, התקיימה הפגנה לתמיכה בממשלתו, כאשר הדוברים מסבירים כי הדמוקרטיה בסכנה ולכן אסור ללכת לבחירות. שבוע שלם עסקה התקשורת בדרבון "ההפגנה הגדולה'"של 'הרוב הדומם' למען ממשלת בנט, כשהמסר שיצא משם 'אנחנו לא רוצים ממשלה עם שחורים , עם דתיים, עם ביביסטים ועם גזענים'...
אין מה לומר. ההיגיון של השמאל מצליח בכול פעם להפתיע מחדש. ללכת לבחירות זו סכנה גדולה מאוד לדמוקרטיה כי אז, חלילה, הרוב הוא שיכריע...
השנה שחלפה עשתה טוב לאמינות של המחנה הלאומי. את הנזקים שנגרמו אפשר לתקן. מדינת ישראל היא מן המדינות המשגשגות בעולם ויש כלים להתמודד עם יוקר המחייה. למשל, לצמצם את הממשלה, להוריד הוצאות של משרדי ממשלה, כאלה שמתנהלים בחוסר יעילות ואין עליהם בקרה. זה בהחלט יוריד את יוקר המחייה, ואנשים ישלמו פחות מיסים. את הכול ניתן עוד לתקן, אבל תהליכים מדיניים זה בלתי הפיך.
המערכה נגד הימין וההסתה של השמאל, מקורות רבים לה. נתמקד בספרו של סול אלינסקי אסטרטג של השמאל האמריקאי שהחדיר את רעיון הדמוניזציה, 'הוראות הפעלה לרדיקלים', שם ספרו שראה אור לפני 50 שנה והפך לתנ"ך שלהם. וכך כתב : הדרך של השמאל לנצח, הוא להסיח את דעת הציבור מהמדיניות של השמאל, ולמקד את תשומת הלב ביריב הפוליטי, כאשר הוא מוצג כשטן עלי אדמות.
השיטה הצליחה באופן מופלא בישראל. השמאל בניצוח התקשורת נוכח שמאז אוסלו הפך ללא רלוונטי, והתמקד ביריב . די בכמה אחוזים של אנשים תמימים ומוסתים שיאמינו לתעמולות השטניות, ויחד עם פוליטיקאים נתעבים מהימין שבגלל שיקולים כאלה ואחרים, מסרו את השלטון לשמאל ומנעו הקמת ממשלת ימין.
לכן המשפטים של נתניהו עם 333 עדים רק בתחילתם, ואין שופט 'נורמלי' שיגיד – עד כאן.
החיילים של השמאל קראו דף, דף, בספרו של סול אלינסקי, והם מנהלים מלחמת חרמה נגד רוב היהודים בארץ הקודש.
מפלגות הימין חייבות להתאחד ובמהירות. למצוא מנופים חדשים שיוציאו את הבוחרים מהבית, אנשים חדשים שינהלו את מסע הבחירות, פנים חדשות, אבוי לנו עם לפיד ימשיך להיות ראש ממשלה, שכן, אפילו שנים רבות לאחר מכן, לא יוכלו להצמיח דבר באדמה החרוכה שיותיר מאחור.
משנאייך יחריבוך 2 כ"ה תשרי תשפ"ג 14:34 אלונה
אהבתי את המאמר המצוין 1 כ"ה תשרי תשפ"ג 07:47 בנימין