פתחו את שערי רפיח, עבור יעברו הפלסטנים מעזה למצריים, ילדים ומבוגרים, פליטי הנכבה ותושביה הוותיקים, שונאי ישראל וחובבי אל אקצא, כולם. ננקה את עזה מכל אויבינו, ונבנה - לראשונה בהיסטוריה - את עזה העברית. הערים ברצועה יבנו בסגנון אמריקאי, בשותפות עם חברות אמריקאיות בעיקר כדי למשוך את אחינו הגולים מארה"ב, וגם כאות תודה לאמריקאים על תמיכתם, ועל מנת שירוויחו מהמהלך. נשיא ארה"ב טראמפ חותר לדיבידנד הכספי, ולא לריבונות, ואת זה אין שום סיבה לא לתת לו.
ישראל בוודאי רוצה בפתיחת שערי רפיח, אך ברצון לא די, צריך לקחת אחריות ולדאוג שזה יקרה, גם העזתים רוצים, ונשיא ארה"ב הבהיר חזור והבהר שזה הפיתרון היחיד לתושבי הרצועה. היחידים שלא מוכנים בנתיים הם המצרים, הריבון בצד השני, והם אלה שקובעים, בנתיים. אם אנחנו חפצי חיים עלינו לדרוש מהמצרים לפתוח את השערים, לפתוח אותם רחב, להגירה ולבריחה המונית. אם יאותו בטוב, מה טוב. אפשר לפנק אותם בכל טוב בתמורה, להוציא אותם מהמשבר הכלכלי המתמשך, ולהעלות את מצריים על מסלול של צמיחה מהירה. אבל כדי שזה יקרה ישראל צריכה להבהיר ששערי רפיח יפתחו בכל מחיר, כולל מלחמה. צריך לדאוג לגיבוי אמריקאי למהלך, אבל נראה שהבעייה היא בנחישות של ממשלת ישראל, ולא בגיבוי האמריקאי. אם מחברים את ההצהרות של נשיא ארה"ב על פתיחת שערי הגיהנום, על הגירת העזתים למצריים, ועל כך שהמצרים יקבלו זאת. התוצאה היחידה שמתקבלת היא לחץ על המצרים לפתיחת השערים עד לכניעתם. אנחנו כמובן צריכים לקחת על זה אחריות, האמריקאים לא יעשו בשבילנו את העבודה, ואם יעשו ירצו ריבונות ברצועה, שזה רעיון רע מאוד, בניגוד לרווחים שיפיקו מעזה העברית.
המצרים לא נתנו לפליטי 48 להמשיך דרומה, וגם כעת נחושים למנוע מאחיהם ברצועה לצאת מאזור הקרבות. הם אף מאיימים בביטול הסכמי השלום ובמלחמה. יש גם ידיעות על קידום כוחות מצריים בסיני, ועל מוכנותם למלחמה. יכול להיות שהם מתארגנים למתקפת פתע, ויכול להיות שלא. על כל פנים, הנחת העבודה של מערכת הביטחון ושל הצמרת המדינית חייבת להיות שצבא מצריים יתקוף בפתאומיות ברגע שלא נהיה מוכנים. אם לא נהיה מוכנים, נופתע שוב חלילה, הפעם על ידי צבא ענק, ולא על גדות התעלה, אלא קילומטרים ספורים מבסיסי צה"ל ועשרות קילומטרים ממרכזי האוכלוסין בבאר שבע ובמרכז, שלא לדבר על אילת שיושבת ממש על הגבול ועלולה להיכבש במהלך הפתיחה המצרי. בהתאם, האינטרס הישראלי הוא לא להשקיט את האווירה ולחכות להפתעה, אלא לדחוק את המצרים אל הקצה, ולוודא שאם תפתח מלחמה עם מצריים. היא תפתח בזמן ובאופן שמתאים לנו. הגירת הפלסטינים מעזה, אם לא תלווה במלחמה עם מצריים, תוריד את הבעייה הפלסטינית מעל סדר היום, ותפתח פתח לפירוז אמיתי בסיני, ואולי לרכישתו בהמשך על ידי ישראל.
יכול להיות שההתנגדות המצרית להגירת העזתים לשטחם, היא רק עמדת פתיחה, והנחרצות שלהם, היא רק כדי לקבל מחיר טוב. אם בוחנים את האינטרסים המצריים בעיניים תועלתניות, זאת המסקנה המתבקשת. במצריים ערי רפאים ענקיות שמסוגלות להכיל את כל העזתים, ויותר מכך. התמ"ג המצרי מדינה עם פי 11 ויותר תושבים מישראל, נמוך מהתמ"ג הישראלי במונחי שער חליפין, החוב גבוה והצמיחה נמוכה. בהתאם, תמורת כמה עשרות מיליארדי דולרים אין סיבה שלא יפתחו את השערים. ישראל יכולה לשאת בתשלום לבדה, החלופה של המשך המלחמה המתמדת הערביים הרצועה, יקרה לאין ערוך.
אולם, יכול להיות ששנאת ישראל גוברת על השיקולים הכלכליים במצריים. כליאת הפלסטנים ברצועה, הייתה מראש מהלך שנועד להנציח את המלחמה הערבית מוסלמית בישראל, לאלץ אותה לקבל את ה"פליטים" בחזרה וכך להוביל להשמדתה. אם כך עלינו לפרוץ את טבעת החנק, לאלץ את המצרים לפתוח את שערי רפיח, ואם צריך לפתוח אותם בכח בעצמנו, גם אם הדבר יוביל למלחמה עם מצריים. עדיף מלחמה יזומה עם מצריים, ולא 7.10 נוסף מרצועת עזה.
נשיא ארה"ב מאיים על חמאס בפתיחת שערי הגיהנום, אבל את שערי הגיהנום כבר פתחנו עליהם, בעקבות טבח שמחת תורה, המטרנו עליהם אש וגופרית, הרגנו בהם, והחרבנו את עריהם, ללא הועיל. אין טעם לעשות שוב אותו דבר ולצפות לתוצאה שנה. מצריים מתוארת בתורה כ"גן ה' כארץ מצריים"
היא יכולה להיות גן עדן אם הנהגתה תבחר להשקיע בזה, ולא בבניית צבא - כנראה למלחמה עם ישראל. עלינו לפתוח את שערי רפיח לדאוג שיהפכו לשערי גן עדן, ולבנות את עזה העברית יפה וטובה עשרות מונים.
