מדוע ביקר עו"ד את המחבלים בכלא מאות פעמים בשנה?

לא פעם עורכי דינם של מחבלים התבררו כסייענים בחליפה של ארגוני הטרור.

על פי חוק, עורכי דין זכאים לביקורים באופן חופשי אצל לקוחותיהם האסירים על מנת לספק להם שירותי יעוץ וסיוע משפטי. אלא שעורכי הדין של המחבלים הכלואים מנצלים זאת לכאורה פעמים רבות לסיוע נוסף ללקוחותיהם ולא פעם כמו ביקרוי העו"ד אצל לקוחו המחבל אינה מידתית כלל.

הסיוע הנוסף מתבטא החל מהעברת דרישות שלום מחבריהם מהחוץ וכלה בהעברת אגרות מידע מארגוני הטרור אל המחבלים, תקשורת בין מחבלים מבתי הסוהר השונים, ועד להברחת פלאפונים אל תוך כותלי הכלא.

בפסק דין שנתנו היום (ה') שופטי בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יעל וילנר ודפנה ברק ארז, החמירו השופטים את עונשם של שלושה עורכי דין שהורשעו בהעברת מסרים מארגוני הטרור אל המחבלים בבתי הכלא.

   | עונש מקל בבימ"ש המחוזי

הדיון התקיים לאחר ששופט בימ"ש המחוזי בירושלים משה דרורי גזר את דינם של שלושת עורכי הדין לשישה חודשי עבודות שירות.

העונש המקל מגיע, לדברי השופט דרורי,  בעקבות כך שככל הנראה המסרים אותם העבירו עורכי הדין לא היו מסרים הקשורים ל'טרור רצחני' אלא הודעות מנהלתיות בנושאי תכנון שביתות רעב ועניינים נוספים.

לאחר פסק הדין ערערה פרקליטות המדינה על קלות העונש ומנגד עורכי הדין של המחבלים, לאה צמל, מוסטפא יחיא, ולביב חביב טענו כי העונש אינו מידתי.  

על פי כתב האישום שהוגש נגדם לפני כשנתיים, עורכי הדין עומר אסכאפי, נדים גרייב, ומחמוד אבו סנינה, עבדו במשרד "אל קודס לשירות חוקתי ומסחר".

במסגרת עבודתם ביקרו השלושה בבתי הסוהר, מחבלים המשוייכים לארגוני החמאס והג'יאהד האיסלאמי.

אלא שמסתבר כי עבודתם של השלושה לא הסתכמה במתן ייעוץ משפטי ללקוחותיהם. במשך תקופה ארוכה שמשו עורכי הדין כבלדרי מכתבים ואגרות בין ארגוני החמאס והג'יאהד לבין המחבלים הכלואים.

מכתב האישום עולה כי תוכן האגרות היה הוראות שקיבלו המחבלים, וכן תכנונים לשביתות רעב במטרה להפעיל לחץ על רשויות המדינה.

תמורת כל העברה של איגרת קיבלו עורכי הדין בין 400 ל-600 ₪. בסיום משפטם הם הורשעו בעבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

   | 520 ביקורים ב-14 חודשים בלבד!

נתון נוסף העולה מכתב האישום הוא כמות הביקורים אותם ביקרו עורכי הדין.

בעוד שאצל אסיר מן השורה המפגש עם עורך דינו מתקיים אחת לתקופה לצורך חתימה על מסמכים, תיאום מהלכי משפט וכדו' מספר הביקורים של עורכי הדין כאן אינו מידתי.

עורך הדין אבו סנינה ביקר את לקוחותיו המחבלים 520 (!) ביקורים שונים במהלך 14 חודשים. אבו סנינה העביר למחבלים 10 אגרות. עורך הדין אסכאפי ביקר את לקוחותיו 22 פעמים והעביר 4 אגרות. עורך הדין גרייב ערך 67 ביקורים והעביר 4 אגרות.

כאמור בפסק הדין אותו מסר השופט דרורי הוא גזר על הנאשמים שישה חודשי עבודות שירות

בסופו של דבר החליט בימ"ש העליון לקבל את ערר הפרקליטות והחמיר את עונשיהם.

על אבו סנינה נגזרו בבימ"ש המחוזי תשעה חודשי עבודות שירות וקנס של 30,000 ₪  אשר הוחמרו על ידי העליון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

אסכאפי נידון בבימ"ש המחוזי ל-5 חודשי עבודות שירות וקנס של 2000 ₪ ועונשו הוחמר לשישה חודשי מאסר בפועל.

על עורך הדין גרייב נגזרו ששה חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 ₪ ועונשו הוחמר לשמונה חודשי מאסר בפועל.

   | העברת המסרים מסכנת את שלום הציבור

בפסק הדין אותו כתבה השופטת יעל וילנר היא קובלת על עמדתו של השופט דרורי לפיה נושא האגרות אינו מבטא קשר ישיר לטרור וכותבת: "החומרה הטמונה במעשיהם של המשיבים, אשר נכנסו בשערי בתי הכלא והעבירו מסרים בין אסירים ביטחוניים לבין ארגוני הטרור ונציגיהם היא רבה, ואין להקל בה ראש".

"חומרה יתרה יש לייחס לכך שהמשיבים ניצלו באופן בוטה את מעמדם כעורכי-דין על-מנת להיפגש עם אסירים ביטחוניים, שלא לשם ייצוג ענייניהם המשפטיים, ובכך מעלו באמון שניתן בהם ובחובותיהם הבסיסיות לשמירה על יושר מקצוע עריכת-הדין", כותבת וילנר.

"לנוכח העובדה הנודעת כי חלק מהאסירים הביטחוניים ממשיכים לפעול בשירות ארגוני הטרור אף במהלך שהותם בכלא הרי שעצם קיומו של ערוץ תקשורת המאפשר העברה אסורה של מסרים, יהא תוכנם אשר יהא, הינו חמור ומסכן את שלום הציבור", היא מדגישה.

"על כן ראוי לנקוט בגישה מחמירה בכל מקרה של הפרת נהלי שב"ס בהקשר זה, גם אם תוכנם של המסרים אינו בזיקה ישירה לפעילות טרור. יתר על כן, בענייננו, חלק נכבד מן המסרים שהעבירו המשיבים נועד לשם תיאום שביתות רעב, אשר כידוע, משמשות ככלי בידי ארגוני הטרור להפעלת לחץ על המדינה, וכבר נקבע לגביהן כי הן מקימות סכנה לביטחון הציבור" קבעה וילנר.