התושבים לאלוף: "באיזו קבוצה האמא של המחבל?"

בצה"ל מחלקים את האוכלוסייה הערבית לארבעה חלקים, כך עולה מדברים שאמר אלוף פיקוד המרכז רוני נומה לתושבי נווה צוף בעקבות הטבח שביצע מחבל בישוב, והגיעו לידי הקול היהודי.

נומה ביקר בישוב נווה צוף לפני כשבוע וחצי לאחר הטבח שביצע מחבל מהכפר כובר בבני משפחת סלומון, בו נרצחו האב יוסי, הבן אלעד והבת חיה הי"ד, והאם טובה נפצעה מדקירות. השיחה, בה השתתפו תושבים רבים, התקיימה בשכונה החדשה שהקימו התושבים "אח"י", על שם הנרצחים, והתושבים הגדירו אותה כטעונה.

במהלך השיחה עלו מספר נושאים ובראשם הנושא הביטחוני, ונומה הציג כיצד תופס צה"ל את האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. מתוכן השיחה שהגיע לידי הקול היהודי עולה כי נומה הצביע על ארבע קטגוריות אליהן צה"ל מחלק את הערבים ביהודה ושומרון – 'אלימים', 'מורתעים', 'אדישים' ו'מפויסים'.

את המחבל הגדיר האלוף כמי שהיה בקבוצת האלימים אך עבר למורתעים, ובפרק זמן קצר קצר ביותר חזר לקבוצת האלימים וביצע את הפיגוע, ולפיכך חמק מהצבא ולצה"ל לא היה מה לעשות מולו. לפי התושבים, נומה הסביר כי חלוקה זו מביאה אותו לרצון להעביר כל קטגוריה לצד המתון ממנה ולכן יש להימנע כמה שאפשר מענישה קולקטיבית שעשויה לעורר ערבים נוספים לעבור לאלימות.

רבים מהתושבים הביעו ביקורת על תפיסת האלוף, המנסה לדבריהם לאנוס את המציאות לתבניות אקדמאיות, בעוד הפיגועים אינם נעשים בואקום אלא זוכים לגיבוי גם מהאוכלוסייה שמוגדרת בידי הצבא כ"אדישה" ולעיתים אף "מפויסת", וכי מדובר במערכת אורגנית המורכבת מגורמים רבים.

"איך נתנו למחבל לעבור הקבצה בלי מבחן?"

"לא עשינו לאלוף חיים שקטים והתושבים באו מאוד טעונים", סיפרה לקול היהודי תמר עמר, מותיקות הישוב. "אנשים אמרו לאלוף - אם אתה אומר שתוך שעה המחבל עבר מקבוצה לקבוצה, אז כולם מבחינתנו הם באותה קבוצה של האלימים.

אמרתי  לאלוף, באיזו קבוצה מבחינתך נמצאת האמא של המחבל שתומכת בו? אבל הוא לא ענה אלא רק עשה מבט כזה שאנחנו כבר קוראים לו "מבט גוש קטיף", שאותו הוא עשה כל פעם שמישהו העלה שאלה קשה", סיפרה עמר.

התושבים מספרים כי החלוקה שהציג נומה הפכה לבדיחה בישוב, והתושבים שואלים אחד את השני, "נו באיזה קבוצה אתה היום?".

"הרי מחבל שביצע פיגוע כשעבד בסופר, היה בקבוצת האדישים ובשתי דקות קפץ שתי קבוצות והפך לאלים", אומרת עמר. "זה בדיחה. אחת המורות מהישוב אמרה לאלוף, איך נתנו למחבל לעבור הקבצה בלי מבחן?... אתה יושב מול בן אדם רציני ואתה לא מאמין שהוא באמת מתכוון למה שהוא מוציא מהפה".

"הכתובת היתה על הקיר"

גם נושא השריפה בה נשרפו כ-15 בתים בנווה צוף לפני כשמונה חודשים, שריפה שהתחילה מאותו אזור ממנו חדר המחבל, עלה בשיחה, ולדברי התושבים האלוף לא סיפק בעניינו תשובות.

"אנשים אמרו לאלוף שהצבא אולי היה יכול למנוע את השריפה, כי הרי הצבא בעצמו הודיע לנו יום קודם להכין מזוודות כי יש חשש לשריפה אצלנו", מספרת עמר. "אבל למרות שדרשנו זאת, הצבא סירב לסגור את הכביש לערבים ובאמת ממנו הציתו למחרת את השריפה".

"אמרו לאלוף: אתם ידעתם ולא עשיתם כלום והכתובת היתה על הקיר, אז הוא ענה שאנחנו "מדברים בסיסמאות", בעוד שהוא מסרב לענות לשאלות הקשות ורק עונה שהוא "מחויב לביטחון ומחויב לביטחון". יחד עם זאת אומרים התושבים כי האלוף אמר שישקול את דרישת התושבים לסגירת הציר.

בצה"ל לא מכירים את שמות האנרכיסטים?

נושא נוסף שעלה בשיחה הוא הגעת האנרכיסטים, המגיעים מדי יום שישי כבר מספר שנים לאזור נווה צוף והכפר נבי סלאח הסמוך, ומתסיסים את השטח וערביי האזור. תשובת האלוף לטענות התושבים הדהימה אותם.

 "אמרו לו שיש אנשי שמאל קיצוני שמתסיסים ליד נווה צוף, אז למה אתה לא עוצר אותם? האלוף ענה שהוא יודע את זה אבל שקשה מאוד לצה"ל לאתר את השמות של כל האנרכיסטים...", מספרת עמר.

תושב אחר סיפר לקול היהודי כי בתגובה לתשובת האלוף, הוציא אחד התושבים רשימה של שמות אנרכיסטים שמוכרים לו מהפעילות ליד נווה צוף ואמר לאלוף כי "אם כשאני והבן שלי הולכים בתל אביב יונתן פולק יורק עלי ואנרכיסט נוסף מקלל את הבן שלי, אז הם מזהים אותנו היטב ואנחנו אותם, ולא יכול להיות שהצבא לא מזהה אותם".

תושבים נוספים אמרו לאלוף שביצהר הוא מגיע למי שהוא רוצה בתוך רגע.

לצד הביקורת על דברי האלוף, בישוב מקווים כי לכל הפחות יהרס ביתו של המחבל בכפר כובר, צעד שיתכן ויקרה בימים הקרובים שכן כלי תקשורת ערבים דיווחו היום על פינוי הבית מריהוט ביממה האחרונה. אולם לצד זאת אמרו לקול היהודי מספר תושבים כי כל עוד ידי צה"ל כבולות באמצעות בג"ץ מפעולות משמעותיות כגון גירוש משפחות המחבלים מעבר לגבול, הרי שלכל הפחות יש לאשר בנייה בעקבות הפיגוע.

שכונת אח"י בה נערכה השיחה עם האלוף, הוקמה בידי התושבים מיד לאחר הרצח, ונמצאת בתוך קו כחול של הישוב. בתוך ימים ספורים הובאו למקום קראוונים שאוכלסו במשפחות.

"בשורה התחתונה אנחנו מרגישים שעשינו משהו משמעותי", אומרת עמר. "הקמנו שכונה חדשה, יצאנו מחוץ לגדר עם שמונה קראוונים שמאוכלסים במשפחות, והציר שמאז השריפה דרשנו לסגור, כרגע סגור וערבים לא עוברים שם ולא מנסים לעבור שם".