צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים אדירים כדי לאפשר לערבים את המסיק בסמוך ובתוך ישובים, למרות הסכנות שהדבר מציב. ערבים שמסקו זיתים תחת שמירה ליד יצהר חרגו מהשטח המותר להם, למרות השמירה.
בזמן שצה"ל טוען שיש לו מחסור חמור בכח אדם, ושהמילואימניקים קורסים תחת הנטל, עשרות רבות של שוטרי מג"ב נשלחו הבוקר למשימת אבטחת הערבים במסיק הזיתים ביצהר.
מדובר בערבים מכפר המרצחים עוריף ממנו יצאו שני המחבלים שביצעו טבח בתחנת הדלק בעלי. רק בשבוע שעבר צה"ל החרים בכפר חמש מחרטות לייצור נשק.
אתמול התבצע גם מסיק באזור יצהר, כשהערבים המוסקים חרגו מהמתחמים המאושרים להם, ומסקו קרוב יותר לישוב, למרות השמירה שהוצבה עליהם.
כך צה"ל מאפשר לערבים להתקרב לישובים יהודיים, לאסוף מודיעין ולתכנן את הפיגוע הבא.
תגובת דובר צה"ל: "מספר פלסטינים שחרגו מהפוליגונים המאושרים למסיק, הוחזרו על ידי כוח צה"ל וקצין של המנהל האזרחי לחלקות המסיק שאושרו מראש. פיקוד המרכז והמינהל האזרחי, כמדי שנה, נערכים מזה תקופה למסיק הזיתים בגזרת יהודה ושומרון מתוך מחוייבות לשמירה על ביטחון האזור והתושבים, ובו זמנית מתן האפשרות לתושבי האזור למסוק את יבולם כמדי שנה. עונת המסיק בתיאום תוכננה ותואמה מול כלל הגורמים הרלוונטיים. כוחות צה״ל מאבטחים את המסיק בשטחים המתואמים".
בשנה שעברה, מעט אחרי תחילת המלחמה, חשפנו כיצד המת"ק מוסר מידע שיקרי לצבא, על מנת לנפח את חשיבותו של המסיק.
במסמך שהגיע לידי הקול היהודי שכותרתו "עונת מסיק הזיתים- 2023 דף מידע לכוחות", נכתב כי "ענף הזיתים נחשב למוקד הפרנסה העיקרי של הפלסטינים כשהשימוש העיקרי הוא ייצור שמן זית (87%) וזיתים למאכל (13%)". אולם אנו פרסמנו כי על פי נתוני אמת, מסיק הזיתים מהווה מרכיב שולי בכלכלת הרשות הפלסטינית.
מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית עולה כי תרומת המגזר החקלאי כולו לכלכלת הערבים ביו"ש היא אחוזים בודדים מהתוצר המקומי הגולמי ברש"פ, ובוודאי שאינה עולה על 10 אחוזים.
גם בדו"ח של האו"ם נכתב כי "תעשיית שמן הזית מספקת כרבע מן ההכנסה החקלאית הגולמית", כך שלא ניתן בשום צורה להגיע לאמירה של מת"ק לפיה מסיק הזיתים מהווה את מקור הפרנסה המרכזי של הערבים ביו"ש.
על בסיס דברי המת"ק, פיקוד המרכז הנחה את הלוחמים לאפשר מסיק זיתים "עד הזית האחרון", זאת על אף המחאה החריפה שהביעו תושבי יו"ש, בהם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שאמרו כי מדובר בסכנה ביטחונית, במיוחד בתקופת המלחמה.
פנינו למנהל האזרחי, האחראי על מת"ק, על מנת להבין מהיכן לקוחים הנתונים במסמך של המת"ק, אולם מלבד תגובה כללית על קיום מסיק הזיתים לא קיבלנו התייחסות עניינית לדברים.
במאמר שפרסם באתר JOKOPOST, סוקר מיכאל שרון, מרצה במרכז לביטחון במכללה האקדמית וינגייט, את כשלון ההגנה על הגדר בעוטף עזה, ומסביר שאותו התהליך מתרחש גם בתוך יו"ש.
על פי שרון, הפקרת הגדר לאורך שנים ארוכות לפעולות של אנשי החמאס ותומכיהם, איפשרה להם להכין את ההתקפה ב-7.10: "חוסר התגובה מצד ישראל להפגנות על הגדר ולהתקרבות אליה – של חקלאים פלסטינים שבתוכם היו גם מחבלים – יצר מרחב אפשור חדש לתכנון השלב הבא של המערכה. יצירת תגובה שגורה וצפויה לפעילות האויב יצרה עבורו מרחב נוח ללמידת הכוחות ולאיסוף מודיעין לפני לחימה".
בשנה שעבר המסיק התקיים מעט לאחר תחילת המלחמה, למרות מחאות התושבים, שאף הצלחו למנוע את הדבר במקרים מסויימים.
"אני לא מצליח להבין מה עובר בראש של האלוף שבאמצע מלחמה, כשכולנו מתוחים עד הקצה הוא מחליט לקחת עשרות לוחמים מפעילות מבצעית לאירוע כזה, שלא רק שמהווה סכנה מובהקת בחציית מאות ערבים את הגדר בלי יכולת אמיתית שלנו לשלוט עליהם, אלא גם מסיט כוחות גדולים מפעילות הגנתית והתקפית לטובת ערביי הכפרים באזור שעל שנאתם ורצחנותם אין צורך להרחיב". אמר אז חייל שהוצב לשמור על המסיק בידי אלוף הפיקוד הקודם יהודה פוקס
חשוב להזכיר בנושא הזה את תחקיר הקול היהודי על "הג'יהאד החקלאי", בו חשפנו כיצד חמאס בעזרת עמותות מחו"ל מממן שתילת עצי זית ביהודה ושומרון, בדגש על שטחי C ושטחים שקרובים לישובים ולגדר המערכת.
כך בעזרת החקלאת, ארגוני הטרור מקבלים עמדות תצפית וירי קדמיות, שצה"ל נמנע מלחשף שוב ושוב.
